פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,511 בתים ,  לפני 9 שנים
הרחבה בעזרתו של אבי (מידע אישי)
ב[[מערכת החינוך]], '''מפקח''' הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, ל[[הערכה|העריך]] את רמת ה[[מורה|מורים]] באו [[בית ספרגננת|בתי הספרגננות]] וולשפרבמוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ה[[הוראה]]ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
 
לגילאי גן חובה יסודי וחט"ב, המפקח בלעדית מאשר ומציב מורים חדשים; בחטיבות העליונות או תיכונים ארבע-שנתיים המפקח מאשר מקצועית את קליטתם או פרישתם.
להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות בית הספר, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר, אך מגיע לביקור בו בהתאם לצורך.
 
במוסדות החינוך בכל רמות החינוך, למפקח הסמכות המקצועית הבלעדית לאשר את שיבוץ המורים למשרה קבועה במערכת. המפקח הוא המוסמך המקצועי הבלעדי להמליץ על פיטורי מורה שכשל במלאכת ההוראה או החינוך.
בגישה המסורתית והמקובלת בפועל, המפקח הוא [[מומחה]] הנמצא בעמדת [[סמכות]] כלפי המורה. בגישת [[אימון קוגנטיבי|האימון הקוגניטיבי]] המורה והמפקח פועלים ביחד על מנת ל[[העצמה|העצים]] את יכולותיו של המורה.
 
להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות ביתהמוסד הספרהחינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר, אך הוא מגיע לביקורתדירות בולביקורים בהתאם לצורךמקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות
==בישראל==
 
באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:
בהתאם ל[[חוק חינוך ממלכתי]], מינוי מפקחים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של [[משרד החינוך]].
 
*בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא [[מומחה]] הפועל מעמדתו ה[[סמכות|סמכותית]] כלפי המורה.
*בגישת [[אימון קוגנטיבי|האימון הקוגניטיבי]] המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת ל[[העצמה|העצים]] את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.
 
ארגון עבודת המפקחים החינוכיים הוא חלק אורגני מן התבנית הארגונית הכללית של משרד החינוך, תבנית שתי וערב. ובהתאם, כולל מנגנון הפיקוח מפקחים המנותבים לעיסוק ממוקד באחד מן הנתיבים הבאים או במשולב:
*הנתיב המקצועי: מפמ"רים (מפקחים ראשיים) לתחומי לימוד מוגדרים. כגון: מתמטיקה, תנ"ך, ערבית, עברית, אזרחות, זהירות בדרכים ועוד ועוד
*נתיב אגפי גיל: גן, יסודי, על יסודי [חטיבות ביניים (ז'-ט'), חטיבות עליונות (י'-י"ב), תיכוניים 4 שנתיים (ט'-י"ב)]
*נתיב המגמה: חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי, חינוך מוכר שאינו רשמי. בתוך החינוך הממלכתי מתקיימת לרוב חלוקת עבודה גם לפי עדה: יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי
 
==בישראל==
בישראל, בהתאם ל[[חוק חינוך ממלכתי]], משרד החינוך הוא מעבידם הישיר של המפקחים, הוא המנווט והמדריך אותם בעבודתם. ובהתאם, מינוי מפקחים חינוכיים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של [[משרד החינוך]], בשיתוף נציבות שירות המדינה.
 
במטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.
מנגנון הפיקוח נחלק לפי:
* מגזר: חלוקה לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי, בתוך החינוך הממלכתי יש חלוקת משנה לפי דת - יהודי, ערבי, דרוזי-צ'רקסי. בנוסף, קיים מנגנון פיקוח רופף על החינוך המוכר שאינו רשמי.
*שכבות גיל ([[גן ילדים]], [[בית ספר יסודי]], [[חטיבת ביניים]], [[חטיבה עליונה]])
*יישובים ואזורי רישום
*תחומי לימוד (כגון פיקוח על הוראת המתמטיקה).
 
בעבודתם היומיומית מרבית המפקחים מופעלים באמצעות מנהלי מחוזות ומפקחי מחוז האחראים לטריטוריה מוגדרת. במסגרתה, לכל מפקח סמכות פעולה מוגדרת ברשויות חינוך מסוימות (אשר בדרך כלל חופפות לרשויות מוניציפאליות) בלבד.
הפיקוח הוא בעל מבנה [[הירארכיה|הירארכי]]: מפקח ארצי, מפקח מחוזי וכדומה.
 
אחת לכמה שנים (3- 5 שנים) מוחלף "אזור הפיקוח" של כל מפקח אשר אחראי בפועל להצבה להדרכה ולהערכה הפדגוגית או לפרישה השוטפת של מורים או גננות ב"שדה החינוך" גופו.
בגילאי גן חובה, יסודי וחטיבת הביניים המפקח מאשר קליטת מורים חדשים ומאשר את קליטתם למשרה קבועה במערכת.
 
[[חוק זכויות התלמיד]], כפי שתוקן בשנת 2009, מקנה למפקח סמכות לאשר למנהל בית ספרהספר הרחקה לאלתר של תלמיד מבית הספר.
 
{{קצרמר|חינוך}}
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:חינוך]]