|
'''עריכה ספרותית''', הנעשית בספר [[סיפורת]] על ידי '''עורך ספרותי''', כוללת פעילות [[עריכה]] שמטרתה שיפור איכותו הספרותית של הספר, כפי שהוגש ל[[מו"ל]] על ידי ה[[סופר]], כדי להגיש לקורא את התוצאה הסופית. מידת השפעתו של עורך ספרותי על הספר המוגמר תלויה בטיב היצירה שהוגשה לו, ובפרט בטיב היחסים שבין העורך ובין הסופר.
טקסטים בסוגות שונות נערכו, תוקנו, פורשו וצונזרו עוד בתקופה ההלניסטית . על פי המסורת, עסקו בכך מלומדים בספרייהב{{ה|ספרייה הנודעתהגדולה של באלכסנדריהאלכסנדריה}}. בכל הנוגע לעריכה במובנה המודרני – על פי ערכים לוגיים ואסתטיים – תחילתה, ככל הנראה, באנגליהב[[אנגליה]] במאהב{{ה|מאה ה-18 }}, אז החלו לערוך יצירות סופרים בני הזמן ואף מוקדמים ובהן אף יצירות קאנוניות כשל [[ויליאם שיקספירשייקספיר]] וגו[[ג'ון מילטון]].
המונח "עריכה" מתייחס לסוג התערבות בטקסט בצורות ובדרגות שונות. כל סוגי העריכה עניינן במידות, בצורות ומשמעויות שונות של דיוק.
העריכה הלשונית משמשת את כל סוגי העריכה. עניינה בבדיקת התקינות של השפה הכתובה על פי כללי האקדמיה ועל פי השימוש השגרתי בשפה המדוברת. היא מעניקה את הליטוש הסופי ואת האחדת הכתיב.
העריכה המדעית – בוחנת את מידת דיוק המידע הא-פריורי ,המבוסס על עובדות מוכחות ומקובלות על אנשי מקצוע בתחום המסוים בו עוסק הכותבהעובדתי. עריכה מדעית נעשית על ידי איש מדע הנעזר בעורך לשוני.
עריכה ספרותית מתחלקת לעריכת ספרות – מקור ולעריכת תרגום מלשון אחרת..
מיטב אנשי ספר עבריים לדורותיהם עסקו, בין היתר, בעריכה ספרותית, בין כעורכי כתבי[[כתב עת|כתבי עת]] ([[דוד פרישמן]] ב"כתובים" ועד [[אברהם שלונסקי]] ב"אורלוגין" ועורכי כתבי העת הספרותיים בימינו) ובין כמשמשים בהוצאותב[[הוצאת ספרים|הוצאות הספרים]] השונות – [[ח.נ. ביאליק]] בהוצאת "דביר" ואחרים. עד למאה ה-18 באירופה היו בעלי ההוצאה מי "שערכו" את הטקסט שרכשו מהסופרים ועשו בו, לפעמים, כראות עיניהם.
עריכה ספרותית היום נוהגת במרבית מדינות אירופה וחלקובחלק ממדינות אמריקה, במיוחד בארהב[[ארה"ב]] – אך לא במרבית מדינות העולם. מידת המעורבות המקובלת של העורך/עורכת מותנית: א. במידת הצורך על פי שיקול דעתו המקצועית. ו-ב. במידתובמידת הרשות הניתנת על ידי המחבר/מחברת. עריכה ספרותית עוסקת במכלול נושאים: מבנה ומהלכי העלילה, עיצוב הדמויות, הנאמנות לסוגה המסויימת, האמינות בכל אחד מהנושאים הנ"ל ועוד. עורך מקצועי אינו אמור להסיט את הכתוב ממסלולו המקורי, אלא לכוון לדעת הכותב/הכותבת ולחדד אותה. העריכה העשויה להימשך חודשים רבים אמורה להתבצע בדלתיים סגורות, לא פרוצה לעיני כל , במהלכה ואף לאחר סיומה.
לשם עריכה ספרותית של תרגום נדרש העורך/עורכת לבקיאות בשתי השפות, הנותנת והמקבלת , בקיאות רבה מאשר המתרגם/מתרגמתה[[מתרגם]]. הוא בוחן את מידת הנאמנות לטקסט המתורגם - לא בדיוק המילולי, אלא ביכולתו של המתרגם/מתרגמת לרדת לדעתו של הסופר/סופרת ולהעביר את מכלול המשמעויות במידת האפשר ובמגבלות הקיימות בהכרח,תרבותיות ולשוניות – לעברית התקנית. מטבע הדברים, העורכים שותפים לקונבנציות המקובלות בזמנם. כאשר, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 , נהגו לפעמים "לעבד" את הטקסט לעברית, להשמיט, ואפילו להוסיף – לא היה מקום לעריכה ספרותית של התרגום, כמקובל היום. בימינו עריכת תרגום נוהגת במרבית הוצאות הספרים בארץ.
באשר לעריכת שירה – יש הסבורים שאין לערוך שיר של אדם אחר אך בפועל, עריכת שירה מתבצעת בעברית זה עשרות שנים. תפקידו של עורך השירה להאיר את עיני הכותב, בין היתר, לשימוש לשוני שגוי, דימויים שאינם קבילים,מטאפורות שחוקות וקלישאות לשון. עריכת שירה, ככל הנראה , היא מצורות העריכה המאוחרות יותר. הדוגמא הידועה ביותר בעידן המודרני היא עריכת הפואמה "בארץ השממה" של ט.ס. אליוט בידי המשורר עזרא פאונד. אחת הסיבות לפרסום יתר זה נעוצה בעובדה שהטקסט הערוך נדפס,עם הערות העריכה, וניתן לקריאה. ▼
▲באשר לעריכת [[שירה ]] – יש הסבורים שאין לערוך שיר של אדם אחר אך בפועל, עריכת שירה מתבצעת בעברית זה עשרות שנים. תפקידו של עורך השירה להאיר את עיני הכותב, בין היתר, לשימוש לשוני שגוי, דימויים[[דימוי]]ים שאינם קבילים, [[מטאפורה|מטאפורות ]] שחוקות וקלישאות לשוןו[[קלישה|קלישאות]]. עריכת שירה, ככל הנראה , היא מצורות העריכה המאוחרות יותר. הדוגמא הידועה ביותר בעידן המודרני היא עריכת הפואמה "בארץ השממה" של [[ט.ס. אליוט ]] בידי המשורר [[עזרא פאונד ]]. אחת הסיבות לפרסום יתר זה נעוצה בעובדה שהטקסט הערוך נדפס, עם הערות העריכה, וניתן לקריאה.
פעמים רבות ממלא העורך הספרותי גם את תפקיד ה[[לקטור]], כלומר מקבל את ההחלטה האם להוציא לאור את הספר, או להחזירו לסופר.
|
