אוצר הגדולים אלופי יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של דוד שי (שיחה) לעריכה האחרונה של 128.122.90.180
מ קישורים פנימיים
שורה 12:
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[אסלאם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח למי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
* '''מדינת בריטניא<!-- כך כתוב במקור -->''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם הייתה [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר [[נוריץ'|נארוויטש]] ובשנת [[1189]] היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת [[1290]] היה גירוש כללי של היהודים.
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט קטן, [[ישיבת פומבדיתא]] וב[[ישיבת סורא]] משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד, בהפסקות, ובסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
שורה 25:
ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה יימצא מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות:
 
* בערך על ה[[מהר"ל מפראג]] נכתב: "בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת [[1600]], כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" מוסיף פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת "קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר"ל.
* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] בעיר [[פרארה|פררה]] שב[[איטליה]]. הוא התקרב להגמונים<!-- כך כתוב במקור --> הקרדינאליים<!-- כך כתוב במקור --> ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' [[אליהו בחור]].
* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה. "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא''' ממשפחה זו, שחי בשנת ה"א בערך ([[1239]]). היה צאצא למשפחת רבי [[נתן מרומי|נתן בן רבי יחיאל מרומי]] ([[1035]] - [[1110]]) מחבר "[[הערוך]]". אחיו, רבינו בנימין, חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"ס וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מובא המקור למידע.
 
=="האנוסים"==
שורה 35:
תחילה הוא מביא הגדרה רחבה יותר. האנוסים, לפי הגדרתו, היו מצויים ב[[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] וכן ב"מדינות ישמעאל". הם נוהגים כמו [[נוצרים]] או [[מוסלמים]]. אבל הם יהודים השומרים "כפי יכולתם (את) דת משה". הנוצרים יקראו להם "מאראנוס", אשר מקורו מהמילה "מרנאת" - כינוי ל"[[ישו|אותו האיש]]". המונח הפך לגנאי ובשפה ה[[ספרדית]] לקללה. הם הוכרחו לאכול [[בשר חזיר]] בפומבי כדי שלא יחשדו בהם שהם ממשיכים לשמור על הדת היהודית.
 
הוא כתב כי רבינו <!-- כך כתוב במקור -->[[גרשום מאור הגולה]] ([[960]] - [[1040]]) גזר חרם על מי שיזכיר - לבני האנוסים שחזרו בתשובה - את שנותיהם הראשונות, זאת, כ-400 שנה לפני [[גרוש ספרד]].
 
גם ה[[רמב"ם]] כתב על כך, בעקבות המרות הדת מצד המוסלמים, והבהיר כי אין לראות בהתאסלמות [[עבודה זרה]]. כך כתב גם ב[[אגרת תימן]].