ויקיפדיה

קתדרלת סנטה מריה דל פיורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ עריכה
שורה 4:
[[תמונה:CampanileGiotto-01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפנילה די ג'וטו, מגדל הפעמונים הסמוך לקתדרלה]]
[[תמונה:Santa maria del fiore, navata 1.JPG|ממוזער|250px|הספינה הראשית]]
'''סנטה מריה דל פיורה''' (ב[[איטלקית]]: '''Santa Maria del Fiore''') היא הדואומו (ה[[קתדרלה]]) של העיר [[פירנצה]]. סנטה מריה דל פיורה והיאהיא אחת הקתדרלות הגדולות ביותר בעולם. פירוש שמה של הקתדרלה הוא "מרים הקדושה של הפרחים" על שם סמל העיר ושמה - '''פירנצה''' (מלשון פרחים). הקתדרלה ידועה כאחת מנקודות הציון החשובות ביותר ב[[רנסאנס]] ה[[איטלקי]] וכן גם בזכות [[כיפה (מבנה)|כיפתה]] המפוארת שנבנתה במאה ה-15 על ידי [[פיליפו ברונלסקי]].
 
קומפלקס הקתדרלה כולל את הקתדרלה עצמה השוכנת מול כיכר Piazza del Duomo (כיכר הקתדרלה), המכיל מגדל פעמונים שבנה [[ג'וטו די בונדונה]] ואת [[הבפטיסטריום של פירנצה|בטיסטרו סן ג'ובאני]] (בית הטבילה). בניית הקתדרלה מומנה ברובה על ידי [[בית מדיצ'י]] והיא נבנתה במשך כ-200 שנים החל מ[[המאה ה-13]]. חזית הכנסייה הושלמה למעשה רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בסגנון [[התחייה הגותית]]. הקתדרלה מצופה כולה ב[[שיש]] לבן, ירקרק וורוד, כפי שהיה נהוג במבנים איטלקים נוספים שנבנו בתקופה זו.
 
בניית הקתדרלה הביאה לפריצת דרך בהתפתחות [[אדריכלות הרנסאנס]] וב[[הנדסת מבנים]] של אותה תקופה. ה[[אדריכל]], שהיה באותה תקופה גם ה[[מהנדס]] ומנהל הבנייה הפועל, נאלץ להמציא מכונות מיוחדות וציוד הנדסי מתוחכם במיוחד עבור בניית [[כיפה (מבנה)|כיפת]] הענק שנבנתה ללא פיגומים. הכיפה, בקוטר של 43 [[מטר]]ים, הייתה בתקופתה הכיפה הגדולה ביותר בעולם לאחר שעקפה את כיפת [[הפנתאון ברומא]] שהייתה הגדולה ביותר ב-1400 השנים שקדמו לה. פנים הכיפה מקושט ב[[ויטראז'|וויטראז']]ים וב[[פרסקו|פרסקאות]] שצוירו על ידי חלק מגדולי [[:קטגוריה:ציירים איטלקים|הציירים האיטלקים]] של אותה תקופה.
 
[[הבפטיסטריום של פירנצה]] (בית ההטבלה) הסמוך נמצא במרכז הכיכר והוא הבניין העתיק ביותר בעיר. מקורו למעשה הוא מקדש [[פגניות|פגני]] מתקופת [[האימפריה הרומית]]. המבנה ידוע בזכות דלתות ה[[ברונזה]] המוזהבות שלו בעלות העיטורים והפסלים מהתקופה ה[[אמנות גותית|גותית]] ועד לרנסאנס.
 
==היסטוריה==
הקתדרלה הנוכחית נבנתה באתר של הקתדרלה הקודמת, [[קתדרלת סנטה רפרטה]] (Santa Reparata), ונבנתה בעקבות בניית הקתדרלות של [[פיזה]] ו[[סיינה]]. בסוף [[המאה ה-13]] הקתדרלה סנטה רפרטה, בת 900 השנים, החלה להתפורר, דבר שנתמך על ידי מסמכים מאותה תקופה. יתרה מכך, הקתדרלה הישנה הייתה קטנה מדי לאוכלוסיית העיר שגדלה במהירות. [[פירנצה]] המשגשגת רצתה להתעלות בגדולתה מעל יריבותיה מ[[טוסקנה]], פיזה וסיינה וכדי לעשות זאת החליטה על הקמת קתדרלה שתהייה גדולה, מפוארת ומקושטת יותר מאשר הקתדרלות של ערים אלה. כתוצאה מכך הייתה הקתדרלה, כשהושלמה, הגדולה באירופה בזמנה עם מקום ל-30,000 אנשים. כיום רק [[בזיליקת פטרוס הקדוש]] ב[[רומא]], [[קתדרלת סנט פול]] ב[[לונדון]], [[קתדרלת סביליה]] ו[[קתדרלת מילאנו]] גדולות ממנה.
 
את הקתדרלה החדשה תכנן [[ארנולפו די קמביו]] (Arnolfo di Cambio) ב-[[1296]], כך שתהיה הקתדרלה ה[[נצרות קתולית|רומית-קתולית]] הרביעית בגודלה בעולם. תכנון זה השתנה במהלך השנים וגודלה הוקטן. די קמביו היה האדריכל המפורסם של [[בזיליקת סנטה קרוצ'ה]] ושל [[פאלאצו וקיו]]. הוא תכנן [[ספינה (אדריכלות)|ספינה ראשית]] בת שלושה אגפים, המסתיימת מתחת ל[[כיפה (מבנה)|כיפה]] [[מתומן|מתומנת]], כאשר מרכז הספינה הראשית מכסה את השטח של סנטה רפרטה. את [[אבן פינה|אבן הפינה]] הניח ב-[[9 בספטמבר]] [[1296]] ה[[קרדינל]] ואלריאנה, הנציג האפיפיורי הראשון שנשלח לפירנצה. בניית הקתדרלה הייתה מיזם עצום שנמשך כ-170 שנה.
 
אחרי מותו של די ארנולפו די קמביו ב-[[1302]] עבודת הבנייה הואטה או הושעתה למשך 30 שנה. העבודה קיבלה תמריץ, כאשר שרידי הקודש של [[סן זנוביוס]] (San Zanobius) התגלו ב-[[1330]] בסנטה רפרטה. ב-[[1331]] פרשה גילדת סוחרי ה[[צמר]] (Arte della Lana) את חסותה על הבנייה וב-[[1334]] הם מינו את [[ג'וטו די בונדונה]] (Giotto) לפקח על העבודות. ג'וטו נעזר ב[[אנדראה פיזנו]] (Andrea Pisano) והמשיך לפי תוכניתו של די קמביו. הישגו העיקרי היה בניית ה[[קמפנילה די ג'וטו]], [[מגדל פעמונים]], אך הוא מת ב-[[1337]] ופיזנו המשיך את הבנייה, עד שזו נעצרה עקב מגפת "[[המוות השחור]]" ב-[[1348]].
 
העבודות התחדשו ב-[[1349]] תחת ידיהם של מספר אדריכלים: החל ב[[פרנצ'סקו טלנטי]] (Francesco Talenti), שהשלים את מגדל הפעמונים והגדיל את המיזם בהוספת [[אפסיס]] ו[[קפלה|קפלות]] צדיות, אך לא שינה את החוץ. אחריו בא ב-[[1359]] [[ג'ובאני די לפו גיני]] (Giovanni di Lapo Ghini ) (בשנים [[1360]] - [[1369]]) שחילק את הספינה הראשית לארבעה מפרצים ריבועיים. אדריכלים נוספים היו [[אלברטו ארנולדי]] (Alberto Arnoldi), [[ג'ובאני ד'אמברוג'ו]] (Giovanni d'Ambrogio), [[נרי די פיוראוונטה]] (Neri di Fioravante) ו[[אורקניה]] (Orcagna). עד [[1375]] הקתדרלה הישנה סנטה רפרטה נהרסה. הספינה הראשית הושלמה ב-[[1380]] ואחרי [[1418]] רק הכיפה והחזית נותרו בלתי שלמות.
 
העבודה על הכיפה, שנחשבת לאחד מהישגי הבנייה המרשימים ביותר בתקופת הרנסאנס, בוצעה על ידי [[פיליפו ברונלסקי]] שזכה בתחרות על פני [[לורנצו גיברטי]] ונמשכה בין השנים [[1420]]-[[1436]].ההישג האדריכלי והטכני נעוץ בעובדה שהכיפה הגדולה והגבוהה נבנתה ללא עזרת פיגומים כלשהם.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קתדרלת_סנטה_מריה_דל_פיורה"