שעבוד צף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''שעבוד צף''' (ב[[אנגלית]]: '''
==שעבוד צף בדין הישראלי==
ב[[ישראל]]
סעיף 1 לפקודה קובע: {{ציטוטון|'שעבוד צף' - שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או מקצתם;}}
על פי המשפט האנגלי היה שעבוד קבוע על נכס מסוים של חברה, לרוב נכס מקרקעין, גובר על שעבוד צף אף אם השעבוד הצף נרשם לפניו.{{הערה|ד"ר יחיאל בהט, '''חברות, החוק החדש והדין''', הוצאת כרמל ספרות משפטית, 1999, עמ' 497}} סעיף 169 לפקודה, שעודו חל גם לאחר חקיקת חוק החברות, מסדיר מצבים של התנגשות בין שעבוד צף ושעבוד קבוע במספר מקרים. הוא קובע כי שעבוד צף המכיל הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, שנרשם כדין, יגבר על
עיקר פועלו של השעבוד הצף הוא ביצירת קדימות בפירוק לבעליו. כאמור, שעבוד צף עם הגבלה על יצירת שעבודים גובר, על פי סעיף 169 לפקודה, על שעבוד קבוע, לרבות [[משכנתא]], אך כאמור על פי אותו סעיף, גובר שעבוד קבוע על נכס שנעשה להבטחת אשראי על שעבוד צף קודם. פרט לכך, מצוי השעבוד הצף בדיני הקדימה של העדיפויות לתשלום בעת פירוק החברה מתחת לחובות מובטחים בשעבוד קבוע, וחובות בדין קדימה, כאשר עדיפותם של חובות בדין קדימה (למשל, שכר עבודה לעובדי החברה) נאמרה בפירוש בהוראת סעיף 354 לפקודה (שעודו חל גם לאחר קבלת החוק).
חוק החברות כולל גם מספר התייחסויות למצב של שעבוד צף ב[[מיזוג חברות]]. על פי סעיף 325 לחוק, שיעבוד צף בחברה אחת המתמזגת עם האחרת אינו גובר על שעבוד על נכסי החברה האחרת שנוצר קודם למיזוג.
כן כולל החוק גם התייחסות למצב של [[הקפאת הליכים]] ומתיר, בסעיף 350 (ו) במפורש לבית המשפט לגבש
ב-[[1968]] קבע בית המשפט העליון{{הערה|ע"א 689/68 '''חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכס פאול שטראוס בפשיטת-רגל''', פ"ד כ"ג(1), 715}} כי לא ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. פסק דין זה עסק בהתחייבות שניתנה קודם לחקיקת [[חוק המשכון]] בשנת [[1967]], ומאז עלתה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. בשנת 2005 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי בדומה למוסד [[אחריות נכסים]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=135 ע"א 006063/05 מנחם עצמון נגד '''עזבון המנוח בר לבב ואח'], פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מ-29 בנובמבר 2005}}. ב[[ערעור]] על פסק דין זה קבע בית המשפט העליון (ברוב קולות של השופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[יוסף אלון]] ובניגוד לדעתו של השופט [[סלים ג'ובראן]]) כי לא ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/650/000/h06/06000650.h06.htm רע"א 65/06, '''עזבון המנוח בר לבב ואח' נ. עו"ד מנחם עצמון ואח''''], לא פורסם}}. על פסק דין זה הוגשה בקשה לקיום [[דיון נוסף]] שנדחתה על ידי הנשיאה [[דורית בייניש]] {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/760/032/n03/08032760.n03.htm דנ"א 3276/08, '''עו"ד מנחם עצמון ואח' נ. עזבון בר לבב ואח''''], לא פורסם}}, בנימוק שפסק הדין של הרוב ממשיך את הההלכה הנוהגת במשך שנים רבות.
| |||