חיבוט הקבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
על פי התיאורים במדרשים, עומד [[מלאך המוות]] על [[קבר]] המת ושואלו מהו שמו, ומכה על [[יד|ידיו]]. הרשעים שוכחים את שמם לאחר מותם ועל כן יש הנוהגים לומר פסוק בסוף [[תפילת עמידה|תפילת שמונה עשרה]] כסגולה שלא ישכחו שמם באותו הזמן. אם לא ידע המת מהו שמו אזי כורת מלאך המוות את אבריו, ואילו מלאכי החבלה שליחיו שבים ומרכיבים את הגוף כדי להכינו לפעם נוספת כזו, ובכך להגדיל את עינוייו.
 
[[אזכרה|העולים לקבר המת]], כדי ל[[תפילה (יהדות)|התפלל]] לעילוי [[נשמה|נשמתו]], קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או [[תפילה (יהדות)|תפילות]] המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר. (כמו כן בספרי סגולות מובואת סגולות שונות תחת הכותרת "להנצל מחיבוט הקבר"). הסגולה הפשוטה ביותר לפי המבואר בספר ה[[תניא]] היא לכוון בכל מעשיו לעשותם לשם שמים.
כמו כן כדי להפטר כליל מחיבוט הקבר מובא שעל האדם להיות מגומלי חסדים, להתפלל מתוך כוונה אמיתית, ולהיות מכניס אורחים.
סגולת ה[[שבת]] מהווה גם היא כדרך להפטר מעונש זה על כן אלו שהובאו לקבורה בסמוך לכניסת השבת נפטרים מעונש חיבוט הקבר.