ליל הברווזים (1959) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
בוט: מסיר פרמטר מיותר מתבנית:דבר בעקבות שינוי בתבנית (2 פעמים) |
||
שורה 4:
בשעות הערב של 1 באפריל 1959, הוכרז במהדורת החדשות של "[[קול ישראל]]" כי עומדת להתפרסם "הודעה חשובה ביותר". בימים אלו טרם החלו שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, ושידורי "קול ישראל" (ששידר אז ברשת אחת בלבד) זכו לשיעורי האזנה גבוהים. ההכרזה זרעה בהלה בישראל והתרגשות בין [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] שהיו מכונסים אז לישיבה רגילה של הכנסת. אחדים מחברי הכנסת דרשו להכריז על הפסקה לשם התייעצות דחופה.
תוך כדי כך פורסמה הודעת הגיוס הפומבי בחדשות השעה 9 בערב ב"קול ישראל", שקראה להתייצבותן של שלוש יחידות מילואים שסיסמאות הגיוס שלהן היו "ברווזי מים", "להקת אמנים" ו"ארשת חשיבות". הסיסמאות שודרו ב[[עברית]] ובמספר שפות נוספות, ללא הודעה על כך שמדובר בתרגיל.<ref>{{דבר||ההודעה|1959/04/02|00112
ההכרזה הדרמטית זרעה בהלה רבה בישראל, עוררה מתיחות מיידית בין ישראל לבין שכנותיה, וגרמה לגיוסי חירום בצבאות [[מצרים]] ו[[סוריה]], ולמצב [[כוננות]] ב[[ירדן]]. בישראל היו משוכנעים כי מלחמה עומדת לפרוץ בכל רגע.
[[מנחם בגין]], מנהיג [[תנועת החרות]] שבאופוזיציה, הצהיר מעל במת הכנסת: "אם צבאנו נקרא לפעולה - נעמוד כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מאחוריו, כפי שתמיד עמדנו". שר האוצר [[לוי אשכול]] התקשר מבניין הכנסת, ששכנה אז ב"[[בית פרומין]]" ב[[ירושלים]], לביתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] [[דוד בן-גוריון]] ב[[תל אביב]] וחזר לאולם המליאה והודיע מעל הבמה כי להודעת הגיוס אין כל משמעות וכי הממשלה מצטערת על אופן הפרסום.<ref>{{דבר||צו קריאה לשירות מילואים - נושא ל"דיון שלא מן המנין" בכנסת|1959/04/02|00109
למחרת היום, ב-[[2 באפריל]], הודיע [[דובר צה"ל]] שהודעת הגיוס הייתה קריאה רגילה לאימונים שגרתיים ופרסומה בפומבי בא לבחון את מהירות התגייסותן של יחידות המילואים בקריאה פומבית.
| |||