חיים הלל פריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
←תולדות חייו: דיוק |
||
שורה 7:
לאחר שנסגרה הישיבה בשנת [[תרנ"ב]] ([[1892]]), עמד פריד בראש מסע השתדלנות לפתיחת הישיבה מחדש שצלח בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) בדמות הקמת [[כולל]] 'קיבוץ ברודסקי' בשנת [[תרנ"ה]] ([[1899]]), שבראשו עמד גיסו, חתן אביו, ר' מאיר נח לווין, ופתיחת הישיבה מחדש בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]).
בשנת [[תרמ"ב]] ([[1882]]) ערך והוציא לאור את הספר [[שו"ת]] [[חוט המשולש]], הכולל תשובות בהלכה, 'חילוקים ופלפולים' מאביו ר' אליעזר יצחק פריד, סבו ר' [[הלל פריד]] ואבי
למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: {{ציטוטון|לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת}}.{{הערה| לונסקי, שם, עמ' 222.}} על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: {{ציטוטון|מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל}}.{{הערה| שם.}} על אישיותו מעיד עוד נכדו:{{ציטוט|תוכן= מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת 'חסדי ד' '. תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיון שקופתו היתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.|מקור= יונה בן-ששון, '''ספר וולוז'ין''', עמ' 238}}
| |||