משפט קושי (תורת החבורות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[תורת החבורות]], אחד המאפיינים של [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורות]] סופיות הוא העובדה המפתיעה שאפשר להסיק רבות על המבנה של חבורה מתוך ה[[סדר של חבורה|סדר]] שלה. אחת הדוגמאות המוקדמות לתופעה הזו היא '''משפט קושי''' (שגילה [[אוגוסטין לואי קושי|אוגוסטין קושי]] ב- [[1845]]): אם <math>\, G</math> חבורה סופית, <math>\ p</math> [[מספר ראשוני]] שמחלק את סדר החבורה (כלומר <math>\, |G|/p</math> מספר שלם), אז קיים ב-<math>\ G</math> איבר מ[[סדר (תורתשל החבורות)איבר בחבורה|סדר]] <math>\ p</math>.
 
תוצאה כללית יותר, העוסקת בקיום של תת-חבורות מכל סדר שהוא חזקה של מספר ראשוני, מנוסחת ב[[משפטי סילו]].
שורה 12:
נראה דוגמה נוספת לשימוש במשפט: תהי <math>\ G</math> חבורה מסדר <math>\ 15</math>, מטרתנו למצוא מה הוא סדר תתי החבורות של <math>\ G</math>. המספרים <math>\ 3</math> ו-<math>\ 5</math> הם מספרים ראשוניים שמחלקים את סדר החבורה, לכן לפי משפט קושי קיימים איברים <math>\ x</math> ו-<math>\ y</math> מסדרים <math>\ 3</math> ו-<math>\ 5</math> בהתאמה. לפי הגדרת סדר איבר <math>\ <x>|=3</math>| ו-<math>\ |<y>|=5</math> (סדר ת"ח הנוצרות על ידי <math>\ x</math> ו-<math>\ y</math>) וקיבלנו תתי חבורות מסדרים <math>\ 3</math> ו-<math>\ 5</math>. בנוסף קיימות הת"ח הטריוויאליות <math>\ G</math> ו- {<math>\ e</math>} מסדרים <math>\ 15</math> ו-<math>\ 1</math>. המספרים <math>\ 1</math>
<math>\ 3</math> <math>\ 5</math> ו- <math>\ 15</math> הם המספרים היחידים שמחלקים את <math>\ 15</math> ולכן לפי [[משפט לגראנז' (תורת החבורות)|משפט לגראנז']] אין עוד תת-חבורות אפשריות.
 
-->