ערך עודף של יצרן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים חיצוניים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
בספרו "הקפיטל" טען מרקס כי ערכו של המוצר לא נובע אלא מהעבודה שהושקעה בו, ומאחר שמחיר המוצר חייב להיות המחיר הנכון (על–פי תורת מרקס), הדרך היחידה לרווח הון עבור הקפיטליסט היא באמצעות כפיית הפועל לייצר עבור הקפיטליסט "ערך שימוש עבודה" מעבר לזה שהוא משלם לו. לדוגמה, אם העובד מקבל תשלום בעבור "ייצור ערך" בשווי של שש שעות עבודה, אך עובד 12 שעות, שש השעות שנוספו הן ערך עודף הזורם לכיסו של הקפיטליסט. כניסוחו של מרקס:
במלים פשוטות, לפי מרקס ערך עודף מבטא את יכולתו של הקפיטליסט להביא את העובד לעבוד עבורו בחינם. הון הוא ניצול—שליטה בעבודה ללא תמורה.
שורה 11:
אחרי הופעת תאוריית הערך השולי וביתר שאת אחרי שפורסמה הביקורת של [[בוהם-באוורק]] על התאוריה של מרקס בשנת [[1884]], היחידים שהמשיכו להתייחס במידה כלשהי של רצינות לתפישת הערך העודף היו מרקס והוגים סוציאליסטיים שהלכו בעקבותיו. את גישתם של שאר העוסקים בכלכלה ביטא בתמציתיות אחד מאבות הכלכלה המודרנית, [[אלפרד מרשל]], וכך הוא כתב ב"[http://www.econlib.org/library/Marshall/marP.html עקרונות הכלכלה]" שלו משנת [[1890]]:
==קישורים חיצוניים==
|