ספקטרומטר אופטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ אינפרא->תת, פריזמה->מנסרה
שורה 2:
[[תמונה:Optical_spectrometers.png|CENTER|ממוזער|250px|עקרון פעולה של ספקטרוסקופים שונים. [[מונוכרומטור]] מבוסס סריג (למעלה), ספקטרומטר מבוסס מנסרה (באמצע), ומהלך קרני האור בספקטרומטר מבוסס סיב אופטי.]]
 
[[תמונה:Simple_spectroscope.jpg|CENTER|ממוזער|250px|דוגמה לספקטרוסקופ פשוט. בתמונה העליונה מוצג צילום על של המערכת: מקור אור, חריר המאפשר מעבר של פס אור דק ופריזמהומנסרה. מוצג ספקטרום רציף של נורת להט (תמונה אמצעית) וספקטרום פליטה בדיד של גז הכספית בנורת פלורסנט]]
 
''' ספקטרומטר אופטי''' הוא [[מכשיר מדידה]] [[אופטיקה|אופטי]] לצפיה ב[[ספקטרום]] קרינה של גופים. ספקטרוסקופיה אופטית משמשת לזיהוי של יסודות ומולקולות, הן בתרכובות כימיות והן בחלל. בין ההישגים הבולטים של הספקטרוסקופיה נמנים מדידת ספטקטרום אטום המימן שהביאה לפריצות דרך משמעותיות ב[[תורת הקוונטים]] וגילוי יסודות חדשים, ביניהם ההליום.
 
תחומים שונים בספקטרום משמשים בכיווני מחקר שונים. הספקטרום הנראה משמש בעיקר לחקר מעברי אלקטרונים ברמה האטומית, ספקטרוסקופיה ב[[אינפרא תת-אדום]] משמשת למדידת [[רוטציה של מולקולה|רוטציות]] ו[[ויברציה של מולקולה| ויברציות]] מולקולריות. נוסף על ספקטרומטר אופטי קיימים גם סוגים שונים של [[ספקטרומטר מסות|ספקטרומטרי מסות]].
 
== דרך פעולת הספקטרומטר ==
ישנם ספקטרומטרים בתצורות שונות רבות, המתשותף לכולם הוא שבירת ה[[אור]] לרכיביו, כלומר הפיכת אור לבן לקשת צבעים. מרבית הספקטרומטרים מבוססים על שימוש ב[[פריזמהמנסרה (אופטיקה)|מנסרה]], [[סריג עקיפה|סריג]] או [[סיב אופטי]].
בספקטרומטר מבוסס מנסרה זווית השבירה של אור הנכנס לזכוכית תלוי [[אורך גל|באורך הגל]], קרני אור הנכנסות למנסרה נשברות לצבעים המרכיבים אותן בכיוונים שונים. הקשת בענן נוצרת ממעבר האור בטיפות מים באופן הדומה למברן במנסרה.
בספקטרומטר מבוסס סריג אור המוחזר על ידי סריג יוצר תבנית [[התאבכות]] על המסך, ומיקומן של נקודות האור תלוי באורך הגל. צידו האחורי של [[דיסק]] מהווה סריג מבחינה זו.
שורה 20:
בתקופתו של [[אייזק ניוטון|ניוטון]] היה נהוג להניח שספקטרום [[השמש]] הינו [[ספקטרום רציף]] כלומר, האור שפולטת השמש מכיל בתוכו את כל צבעי האור. ב[[1814]] גילה המדען ה[[גרמניה|גרמני]] [[יוזף פראונהופר]] את הימצאותם של "פסים שחורים" בספקטרום הפליטה של השמש. את התופעה הסביר המדען הגרמני [[גוסטב קירכהוף]]. תגליתו הייתה כי כל יסוד ב[[מצב צבירה]] גזי בולע [[גל|גלי]] [[אור]] באורך גל זהה לאלה שהוא פולט.
 
ב[[1800]] [[ויליאם הרשל]] הציג בפני [[החברה המלכותית]] ב[[לונדון]] ניסוי בו שם [[מדחום]] מעבר לצבע האדום שנוצר על ידי פריזמה[[מנסרה (אופטיקה)|מנסרה]], טמפרטורת המדחום עלתה וכך נתגלתה הקרינה ה[[אינפרא תת-אדום|האינפרא תת-אדומה]]
 
==תגליות חשובות בספקטרוסקופיה==
שורה 26:
* גילוי היסוד [[הליום]] בספקטרום הבליעה של [[השמש]].
* גילויו של [[חוק האבל]] וגילוי [[כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש]] על ידי שימוש ב[[אפקט דופלר]].
* גילוי הקרינה ה[[אינפרא תת-אדום|האינפרא תת-אדומה]] על ידי שימוש במנסרה.
 
==ראו גם==