בדיקת השערות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
ב[[סטטיסטיקה]], '''בדיקת השערות'''
לפי
(<math>H_1</math>). לרוב, ההשערה האלטרנטיבית <math>H_1</math> מגדירה את קיום התופעה אותה מנסים להוכיח ודחיית <math>H_0</math> מוכיחה אותה ב[[רמת מובהקות]] ידועה.
שורה 19:
== סוגי שגיאות ==
לכן ייתכנו שני סוגים שונים של שגיאות:
* [[שגיאה מסוג I]]: דחיית השערת האפס כאשר למעשה היא נכונה, ההסתברות לטעות מסוג זה מסומנת בדרך כלל באות היוונית α ונקראת גם [[רמת מובהקות|רמת המובהקות]] של המודל.
* [[שגיאה מסוג II]]: קבלת השערת האפס כאשר למעשה היא איננה נכונה.ההסתברות לטעות מסוג זה מסומנת בדרך כלל באות היוונית β.
השגיאות הן בעלות אופי שונה במהותן ובעלות השלכות שונות. מכיוון שההשערה האלטרנטיבית היא ההשערה שאותה החוקר מעוניין להוכיח, [[שגיאה מסוג I]] גורמת לו לחשוב בטעות שגילה תגלית. שגיאה כזו עשויה לגרום לפרסום מאמר מדעי שגוי, יציאתה לשוק של תרופה חסרת השפעה, וכיוצא באלה.
ב[[שגיאה מסוג II]] החוקר מחמיץ את ההזדמנות לגלות תגלית אמיתית. במקרה כזה עדיין עומדת לרשותו האפשרות לחזור על הבדיקה בצורה מקיפה יותר, למשל עם יותר נתונים. לחלופין הוא עשוי לנטוש את כיוון המחקר. בדרך כלל במקרה של [[שגיאה מסוג II]] דבר הניסוי וכשלונו איננו מתפרסם ברבים.
המאורע המשלים ביחס לשגיאה מסוג I נקרא גם רמת הסמך של המבחן, ואילו המאורע המשלים ביחס לשגיאה מסוג II נקרא [[עוצמה סטטיסטית|עוצמת המבחן]].
== מבחנים נפוצים ==
שורה 37 ⟵ 38:
== בדיקת השערות מול אמידה ביסיאנית ==
טעות נפוצה היא לנסות לגזור מהתוצאות של בדיקת השערות את ההסתברות לכך שההשערה שנבדקה נכונה.
בבדיקת השערות קלאסית אין מניחים הסתברות כלשהי מראש על קיום ההשערה הנבדקת (הסתברות [[אפריורי|אפריורית]]),
לכן אי אפשר גם לחשב את ההסתברות שהיא נכונה לאחר התבוננות בנתונים (הסתברות [[אפוסטריורי|אפוסטריורית]]).
במקום זה מסתפקים בחישוב ההסתברות של הנתונים בהינתן ההשערה ([[נראות]]), ולמעשה מחשבים את אזור הקבלה קרי ההסתברות לקבל את השערת האפס או לדחותה.
בשיטת ה[[אמידה הביסיאנית]] כן מניחים הסתברות אפריורית. לאחר איסוף הנתונים אפשר לחשב את ההסתברות לנכונותה של ההשערה הנבדקת.
| |||