פרנץ ברנטנו – הבדלי גרסאות

|מושפעים=[[הוסרל]], [[היידגר]], [[מיינונג]], [[פרויד]]

}}

 

==ביוגרפיה==

 

לשם נישואיו הראשונים, נאלץ לוותר על משרתו ואזרחותו ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], וכששב לווינה נדחה בקבלת משרת המרצה בחזרה. לאחר מות אשתו הראשונה בשנת [[1896]] עבר ל[[פירנצה]], [[איטליה]] ונישא שם שוב.

 

תפיסה זו של הפילוסופיה באה לידי ביטוי מובהק בשיטתו הפסיכולוגית ובתורת הנפש. הפסיכולוגיה של ברנטנו הינה מדע תיאורי, פסיכולוגיה תיאורית או "פסיכוגנוזיה" למינוחו של ברנטנו. היא מבוססת על נתוני התפיסה הפנימית. לפי ברנטנו הפסיכולוגיה מובחנת באופן חד ממדעים ניסויים: פסיכולוגיה חוקרת תופעות מנטאליות המוגדרות כתופעות התכוונותיות ([[אינטנציונאליות]]). "[[התכוונות]]" היא תכונת האקט המנטאלי שתמיד על משהו - האובייקט האינטנציונאלי או התוך-התכוונותי. למשל, נפילת אבן היא אירוע פיזיקאלי ואיננה על אודות משהו. לעומת זאת המחשבה על נפילת האבן מניחה אקט מנטאלי כלשהו שהינו על אודות או מכוון לאובייקט מסוים (האבן הנופלת). מושג ההתכוונותיות לקוח על ידי ברנטנו מפילוסופיה אריסטוטלית ו[[פילוסופיית ימי הביניים]], אך מקבל פשר חדש ומהפכני הסולל דרך ל[[פילוסופיה של הנפש|פילוסופיית הנפש]] (mind) המודרנית. ברנטנו אחז בתפיסה הלא-ורידית של אינטנציונאליות, משמעות הדבר הוא שאובייקט אינטנציונאלי איננו אובייקט חיצוני לנפש.

 

{{מיון רגיל:ברנטנו, פרנץ}}

[[קטגוריה:פסיכולוגים אוסטרים]]

[[קטגוריה:פילוסופים אוסטרים]]