מבנה הטנק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←טיווח ובקרת אש: תקלדה |
מ בוט החלפות: הסרת רווח מיותר; |
||
שורה 80:
הטנקים הראשונים לא צוידו באמצעי תקשורת חיצוניים או פנימיים ראויים לשמם. התקשורת בין טנקי מלחמת העולם הראשונה וסביבתם נעשתה בסימני [[דגל|דגלים]], ב[[יוני דואר]] (כאשר הטנק נתקע מאחורי קווי האויב), ובסימני ידיים. רק לקראת סוף המלחמה צויד חלק קטן מהטנקים במכשירי [[קשר רדיו]]. בתוך הטנק היה המצב לא פחות קשה, והתקשורת נעשתה בהלמות פטיש על גוף המתכת או בסימני ידיים. במלחמת העולם השנייה השתפר המצב בהרבה. הגרמנים היו הראשונים להכניס קשר [[רדיו]] בקנה מידה גדול לטנקים שלהם, ובסופו של דבר כל טנק בצבאות הלוחמים צויד לפחות בקשר חיצוני. חלק ניכר צוידו גם בקשר פנימי. במלחמה הקרה צוידו כל הטנקים בקשר חיצוני המאפשר לתקשר עם הטנקים האחרים, וקשר פנימי המאפשר תקשורת בין חברי הצוות. יש לציין ששימוש בדגלים וסימני ידיים עדיין קיים, כאמצעי גיבוי, ובעיקר על מנת למנוע עומס על רשתות הקשר.
השלב הבא בהתפתחות הקשר בטנקים (ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]]) הוא הכנסת מערכת ניהול קרב דיגיטלית המאפשרת בנוסף לתקשורת בין הטנקים השונים לכוחות אחרים בשטח גם קבלת תמונת קרב כוללת ושיתוף מידע עם כוחות אחרים לרבות [[כלי טיס]], [[רק"מ]] ו[[חי"ר]]. מערכות אלה מציגות מידע שונה כגון [[מפה|מפות]], מיקומי כוחות ומטרות, ומצב טכני ולוגיסטי של הכח. [[ישראל]], [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] מובילות בתחום זה בעולם. ב[[ישראל]] קיימת מערכת מענ"ק{{הערה|[[ראשי תיבות]] של: מערכת ניהול קרב.}} דיגיטלית המשתלבת במיזם [[צי"ד]] (צבא יבשה דיגיטלי) של [[זרוע היבשה (צה"ל)]]. המערכת מותקנת ומבצעית בטנקי [[מרכבה סימן 4]], נגמ"שי ה[[נמ"ר]] ומותקנת בהדרגה בדורות קודמים של המרכבה.
==צוות==
| |||