ניהול תהליכים עסקיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: מתקן הפניות |
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של TXiKiBoT |
||
שורה 11:
ההצעות לשיפור התהליך הן קלט לשלב התכנון, בו מתבצע ניתוח ותכנון מחודש של התהליך. לאחר הניתוח והתכנון מתבצע שוב מחזור החיים.
<br /> המעבר בין המודל לקוד לביצוע מבוצע על ידי רוב כלי ה BPM וכלי BPA באמצעות [[Round Tripping]].
<br /> בשיטה של Round Tripping מהמודל אפשר לייצר באופן אוטומטי "שלד" של [[קוד]] ביצוע אותו "מעבה" [[
== תהליכים ==
שורה 39:
ברמה הבסיסית של שימוש ב-BPM מנסים לבצע את התהליך כפי שהוא על ידי מיחשובו באמצעות BPM. ברמות מתקדמות יותר המטרה היא להפיק תועלות עסקיות מהותיות מעבר למיחשוב התהליך בהיבטים הבאים:
* '''גמישות (Agility''')- זריזות וגמישות בביצוע שינויים בתהליכים בהתאם לשינויים בצרכים העיסקיים. בהקשר זה קיים קשר הדוק בין BPM ל [[
* '''מימוש שינוי ארגונים לארגונים ממוקדי לקוח (Customer Centric)''' - מטרה עסקית של ארגונים רבים היא מעבר מארגון ממוקד מוצרים לארגון ממוקד לקוח. שינוי תפיסתי זה מחייב שינויים דרסטיים בתהליכים ארגוניים, למשל: הוספת תהליכים המטפלים בפעילויות של לקוחות, תהליכים המנתחים התנהגות לקוחות וגוזרים מהם פעילויות שיווקיות של הארגון. כלי BPM מאפשרים מימוש מעשי של שינוי ארגוני זה.
* '''חדשנות והמצאתיות (Innovation)''' - כפי שהוכח כבר בעבר, להמצאת תהליך או חלק מתהליך שונה מהקיים עשויות להיות השלכות גדולות על עסקיה של חברה. דוגמה קלאסית (לא ממוחשבת) לכך היא מעבר לתהליך של הרכבת מכונית בתפיסת [[סרט נע]] בחברת [[פורד]] ב-1913. כתוצאה ממעבר זה, התקצר משך הרכבת מכונית מכ-750 דקות לכ-90 דקות. עובדים בעלי מומחיות וידע במהות העסקית ובתהליכים העסקיים, עשויים לנצל את הנראות (Visibility) של תהליכים כאשר הם ממוחשבים באמצעות BPM ולתכנן תהליכים חדשניים באמצעות יצירת מודל בכלי BPA ולנסות אותם באמצעות סימולציה ממוחשבת.
שורה 48:
*'''ארכיטקטורה''' - למודל הקלאסי שלוש שכבות: [[נתונים]] (Data), [[לוגיקה עסקית]] (Business Logic) ו [[ממשק משתמש]] (User Interface). במודל זה התווספה שיכבה של תהליכים. ההפרדה בין שכבת הלוגיקה העסקית ושכבת התהליכים מאפשרת גמישות וקלות שינוי תהליכים, משום שאפשר לבצע שינויים בשכבה זו מבלי להשפיע על שכבת הלוגיקה העסקית. פתרונות BPM מבוססים על מודל 4 שכבות זה.
*'''התאוששות מתקלות''' - סוגיה טכנולוגית חשובה היא התאוששות מתקלות. מימוש BPM מבוסס על שילוב (Orchestration) של מערכות ממוחשבות שונות ולכן תהליך במקרים רבים כולל ביצוע של יותר מ[[
*'''מנגנוני ניהול''' - תהליכים אנושיים מחייבים מנגנונים ניהול שכלי ה-BPM צריך לתת להם מענה טכנולוגי. מנגנונים אלה כוללים ניהול של:
שורה 57:
== סטנדרטים ==
* [[WS-BPEL]] הוא סטנדרט לביצוע תהליכים באמצעות שילוב (Orchestration) של [[Service|Services]]. סטנדרט זה הוא אחד מהסטנדרטים של [[
* ([[Business Process Management Notation]] (BPMN - סטנדרט למידול תהליכים. הסטנדרט מטפל גם בתהליכים אוטומטיים וגם בתהליכים אנושיים. סטנדרט זה של [[OMG]] מאפשר שימוש אחיד בסמלים גרפיים המתארים מרכיבים שונים של תהליך, כגון: פעילויות, זרימת תהליך, זרימת מידע ואירועים. בשנת 2008, BPMN נחשב לסטנדרט המוביל בתחום של מידול תהליכים. BPMN כולל מרכיב המאפשר חילול אוטומטי של קוד WS-BPEL מהמודל שנוצר באמצעותו. במרבית המקרים ניתן לחולל קוד WS-BPEL ממודל BPMN, אולם בדרך כלל לא ניתן לבנות באופן אוטומטי מודל BPMN מקוד של WS-BPEL.
* [[(XML Process Definition Language]] (XPDL הוא סטנדרט התומך גם בבנית מודל וגם בביצוע קוד. סטנדרט זה מבוסס על [[XML]] ומשתלב עם BPMN טוב יותר מאשר WS-BPEL.
* [[BPMS]] Business Process Management suites - חליפה שכוללת את תכנון התהליך, אקטיבציה (משלוח משימות, אפשרות מילוי טפסים וכדומה), אינטגרציה למערכות מחשב, ממשק משתמש, [[
== קשר למערכות ERP ==
שורה 68:
במקרים אלה השימוש העיקרי ב - '''BPM''' הינו לניהול תהליכים הקשורים לנתונים המנוהלים במערכות '''ERP''' (כספים, לקוחות, מלאים, מכירות, רכש, עצי מוצר וכדומה).<br />
בדרך כלל מערכות אלה לא מאפשרות משלוח מספר משימות במקביל כתוצאה מטריגר אחד. כדי לעקוף בעיה זאת משתמשים ביכולות ה - ERP שכוללות ניהול סטאטוסים וחוקים עסקיים.<br />
מערכות '''BPM''' עצמאיות הן בדרך כלל ווביות/ אינטרנטיות ובעלות יכולת ממשק חזקה למערכות מחשב אחרות בארגון. הקישור מבוצע בדרך כלל בעזרת [[
== ראו גם ==
* [[SOA]]
* [[Enterprise Service Bus]]
* [[
* [[
* [[
==קישורים חיצוניים==
|