קניין אותיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
רבי יהודה הנשיא וחכמים נחלקו ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|עו|ב}}.}} אודות אופן קניין זה.
==שיטת רבי יהודה הנשיא==
לפי [[רבי יהודה הנשיא]], ואביו רבי [[שמעון בן גמליאל]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קסט|ב}}.}}, כדי להקנות חוב הכתוב בשטר לאדם שלישי, די ב[[קניין מסירה|מסירה]], שהוא מסירת השטר מידי המלווה לידי הקונה. לפי פרשנותו של [[תוספות]]{{הערה|שם ד"ה אי כרבי.}}, אין הכוונה לקנין מסירה הרגיל, שכן נכסים ניידים אינם נקנים במסירה; לפי שיטתו הכוונה היא ל[[קניין משיכה]], שנהיה על ידי שהקונה מושך את השטר לרשותו, אלא שבנוסף לכך צריך גם את דעתו של המלווה שיקנה במעשה המשיכה את החוב ללווה, שכן כדי להעביר את [[שעבוד הגוף]] מהמלווה ללווה יש צורך בדעתו של המלווה להעביר את השעבוד וזאת קוראה הגמרא בשם "מסירה" למרות שאין צורך במסירה מיד ליד; לפי פירוש אחר בתוספות, יש צורך בשתי הקניינים גם יחד, מסירה מיד ליד ומשיכה על ידי הקונה, על ידי המשיכה קונה את החוב, ועל ידי המסירה קונה את השעבוד שבתוכו.
לפי פירושו של התוספות, סובר רבי יהודה הנשיא שרק מסירה הוא הקניין המתאים לשטר, שכן קניין משיכה אינו מתאים כאן כלל; משיכה מתאימה רק בדבר שגופו ממון, הוא עצמו הדבר הנקנה, וכעין קניית חפצים ניידים או קרקעות, שהם עצמם הדבר הנקנה, אם כן על ידי המשיכה מראה המושך את בעלותו עליהם. אך בקניין כזה, שבא רק לסמל העברת הבעלות רוחנית על החוב מהמלווה לאדם אחר, יש צורך במעשה מצד המלווה המורה על העברת הבעלות.
| |||