קנדו – הבדלי גרסאות

קנדו נלמד עם "[[חרב|חרבות]]" עשוייםהעשויות מבמבוק חצוי (הנקראיםהנקראות "[[שינאי]]") ומגן גוף וראש ("[[בוגו]]"). לעוסקים בקנדו קוראים '''קנדוקה'''. קנדוקות משתמשים גם בחרבות מעץ ("[[בוקן]]" או "'''בוקוטו'''"), ב[[קטאנה]] או ב[[איאייטו]], וב[[ואקיזאשי|קודאצ'י]] (חרבות ממתכת - הקאטנה ארוכה, קודאצ'י קצרה יותר והאיאייטו דומה לקאטנה אבל לא חדה) כדי לתרגל '''[[קאטה|קאטות]]'''. בקנדו מודרני יש שני סוגי התקפה - חיתוך ודקירה. ניתן לבצע חיתוכים רק על החלק העליון של הראש, החלק הימני והשמאלי של הגוף, ופרקי היד. דקירות ניתן לבצע רק על הגרון, אך מכיוון שדקירה המבוצעת בצורה שגויה יכולה לפצוע את הצוואר, משתדלים ללמד אותה בשלבים מתקדמים יותר.