כוס של ברכה – הבדלי גרסאות

''' "כוס של ברכה חורי "''' החיוב לצרף כוס יין לקיום המצוות האמורות נובע ממקורות שונים, ובדרגות חשיבות שונות. ה"כוס של ברכה" החשובה ביותר הינה זו של הקידוש בליל שבת: נאמר בתורה "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ז), ופירשו [[חז"ל]] שיש להזכיר את השבת עם כניסתה, והזכרה זו צריכה להעשות בשילוב שתיית יין דווקא: "זוכרהו על היין"<ref>תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קו עמוד א</ref>. ה[[ראשונים]] חלוקים בדעתם בשאלה האם צירוף היין הוא חובה מן התורה, או שאין זו אלא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] לתקנת חכמים<ref>ה[[תוספות]] בפסחים שם מביאים דוגמאות מן ה[[מקרא]] לכך ש'זכירה' קשורה ליין, כמו "נזכירה דודיך מיין" (שיר השירים א, ד), ולפיכך ייתכן שזהו דין [[מדאורייתא]], אולם מסקנתם היא ש[[דרשה]] זו היא אסמכתא בלבד. הנושא שנוי במחלוקת בין המפרשים במסכת נזיר דף ד עמוד א, שם נדונה השאלה האם [[נזיר]], האסור לשתות יין, רשאי לשתות מיין של קידוש והבדלה.</ref>.

שאר ה"כוסות של ברכה חורי " לכל הדעות אינן מחויבות מן התורה, אלא שגם בהן יש הבדל במעמדן ההלכתי: ארבע כוסות בליל הסדר, נקבעו על ידי חכמים כחובה [[מדרבנן]]. לעומת זאת צירוף הכוס לברית מילה, נישואין, ופדיון הבן, אינו מוזכר ב[[תלמוד]] כלל, וזהו [[מנהג]] מתקופת ה[[גאונים]] לצרף את היין לשמחות, על סמך המימרא<ref>תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א</ref> "אין אומרים [[שיר של יום|שירה]] אלא על [[נסכים|היין]]"<ref>שו"ת [[שמעון בן צמח דוראן|התשב"ץ]] חלק ג סימן סה, [[בית יוסף]] יורה דעה סימן רסה, ו[[טורי זהב]] שם סעיף קטן י.</ref>.