|
===בין המלחמות===
טייסים של [[חיל הנחתים האמריקאי]] פיתחו טקטיקות ותורות לחימה הקשורות בתקיפה קרקעית ותמיכה אווירית במהלך המלחמה עם ב[[רפובליקת בננות|רפובליקות הבננות]]. אותם טייסים פיתחו גם את שיטת [[הפצצת צלילה|הפצצת הצלילה]] במהלך העימותים ב[[האיטי]] וב[[ניקרגואה]]. ב[[גרמניה הנאצית]] לקחו רעיון זה צעד אחד קדימה ויצרו את מטוס ה[[שטוקה]], שהפך לעמוד התווך בטקטיקות ה[[בליצקריג]] שפותחו במהלך [[מלחמת האזרחים הספרדית]] ולחלק מניצחונותיה המוקדמים.
===מלחמת העולם השנייה===
מטוסי ה-A-1 המונעים במנוע בוכנה התאימו במיוחד למשימות חילוץ ועזרה וחילוץ טייסים, גם בשל המהירות הנמוכה שאפשרה לו לטוס ביחד עם [[מסוק סער|מסוקי סער]], השרידות הגבוהה והמיגון על הטייס, שאפשרו למטוס להמשיך לטוס עם נזק כבד. כאשר ה-A-1 יצא משירות ה[[A-7 קורסייר 2]] החליף אותו בתפקיד, למרות שהמטוס היה מהיר בהרבה מקודמו, הדיוק שלו אפשר לו להפציץ מטרות ביעף אחד ולחסוך זמן יקר.
מטוסי ה-F-105 היוו את עמוד טווחהתווך במערך מטוסי הקרב-תקיפה, מהירותו הגבוהה ויציבותו בגובה נמוך אפשרו לו לחדור ולהפציץ מטרות גם ב[[אזור מוכה טילים|אזורים מוכי טילים]], באמצעות דגם מיוחד של המטוס - דגם G (שכונה ב[[אנגלית]]: "[[ויילד ויזל|Wild Weasel]]", המטוס החליף את הדגם המיוחד של ה-F-100 שהותאם לאותה מטרה ונשא באותו הכינוי), דגם שהותאם במיוחד כדי לזהות עמדות מכ"ם ונ"מ ולתקוף אותן.
במלחמה זאת לראשונה מסוקי הסער שיחקו תפקיד מרכזי בו הם לא רק עזרו בפינוי פצועים אלא גם בהצנחה ושינוע כוחות. המסוקים סבלו ממהירות ומיגון נמוכים שעשו אותם למטרות נוחות לחיילי הוייטקונג. החימוש ההגנתי שנשא ה-[[UH-1]] יואי, לרוב מקלע מסוג [[מא"ג]], לא הצליח ליצור את החיפוי הדרוש למסוקים, ולגרסת התקיפה המיוחדת שלו הותקנו שני תותחי וולקן ושתי כוורות לשיגור רקטות. דגם זה נמצא כבד מדי ולא יכול להרים את כמות החיילים הדרושה, אך כוח האש שלו עזר בהרתעת כוחות אויב. המסוק היה מוצלח עד כדי כך שפיתחו בעקבותיו את ה-[[AH-1 קוברה]] [[מסוק קרב|מסוק הקרב]] הייעודי הראשון. המסוק הראה במלחמה את היכולת, הזריזות וכוח האש שלאחר המלחמה הוגי דעות צבאיים ניתבו לטובת ציד טנקים.
===מלחמת המפרץ===
[[קובץ:Destroyed Iraqi T-54A or Type 59.JPEG|שמאל|ממוזער|250px|טנק T-54 אשר נהרס בתקפה של כוחות הקואליציה במהלך מבצע [[סופה במדבר]].]]
לאחר מלחמת וייטנאם התפתח תחום החימוש המדויק ויצר מהפכה של ממש בכל התחום של התעופה הקרבית. פצצות מונחות לייזר או טלוויזיה יכלו לפגוע במטרות ממרחק ובדיוק שהיו בגדר הבלתי אפשרי לפני כן. [[מלחמת המפרץ הראשונה]] הייתה הדוגמה לשינוי העצום שחל בכל תחום הלוחמה האוירית כאשר תקיפות אסטרטגיות אשר בוצעושבוצעו ברחבי [[עיראק]] הקדימו את העימות עם כוחות האויב אשר ישב ב[[כווית]]. המגע הראשוני שנוצר עם הכוחות העירקיים היה בידי מטוסי התקיפה ומסוקי הקרב אשר תקפו את השריון ואת המבנים והשיירות והסבו נזק רב.
===בחיל האוויר הישראלי===
ב[[מלחמת העצמאות]] היה על [[חיל האוויר היה צריךהישראלי]] לספק פתרונות יצירתיים כדי להשיג מטוסי קרב ואף להכשיר [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] למשימות תקיפה. ב-[[10 ב[[מאיבמאי]] [[1948]] חיילים מחטיבתמ[[חטיבת הראל]] המרותקים בבסיסו של הר בית מחסיר (היום [[בית מאיר]]) חיכו להפצצה של מטוס "[[נורסמן]]", המטוס הותאםשהותאם לשאת מיכל נפץ במשקל של 200 קילוגרם. המטוס בא בפעם השנייה שכן יום לפני כן הטייסים לא הצליחו לזהות את המטרה, באותו יום המטוס הצליח לזהות את המטרה ואף הכריז על כניסה ליעף הפצצה, אך נעלם בין צמרות העצים. לאחר זמן מה נמצאו גופות הצוות ושרידי המטוס והתגלה שהמטוס התרסק מסיבה לא ידוע בהר דיר עמר, ההר נקרא [[הר הטייסים]] ובמקום נבנה גלעד.
ב-[[29 במאי]] 1948 ארבעה מטוסי [[אוויה S-199]] (באותו זמן מטוסי הקרב היחידים בשירות החיל) התקיפו את הטור ה[[מצרים|מצרי]] סמוך לג'סר איסדוד. לתקיפה הזאת הייתה השפעה גדולה על המורל של החיילים המצרים ולאחר שפוצץ הגשר ב[[גשר עד הלום]] הכוחות המיצרים פשוטהמצרים וויתרוויתרו וחזרו על עקבותיהם.
במלחמתב[[מלחמת ששת הימים]] מטוסי ה[[פוגה מגיסטר]] שימשו לתקיפת השריון המצרי, ביום הראשון למלחמה הפוגות התקיפו מערך תותחי ארטילריה, המטוסים הצליחו להשבית את הסוללות ואפשרו לכוחות הישראלים לכבוש את [[סיני]] בלי אבדות משמעותיות. לאחר שהחזית הדרומית יצאה מטווח הפוגות הן שובצו לתקיפת השריון ה[[ירדן|ירדני]], ותרמו רבות להגנת ירושלים.
בתחילת [[מלחמת שלום הגליל]] [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] יצא למבצע [[ערצב 19]] שמתרתושמטרתו הייתה חיסול ה[[נ"מ]] ה[[סוריה|סורי]] ב[[לבנון]]. במהלך המבצע [[מל"ט]]י [[זהבן (כטב"ם)|זהבן]] דימו מטרות ל[[מכ"ם|מכ"מים]] ולטק"א הסורי, כאשר עמדות הנ"מ זוהו הן הותקפו עם טילי [[AGM-78]] המתבייתים על קרינת מכ"ם. המבצע נחל הצלחה גדולה, והראה שהתמודדות עם עםדותעמדות כגון [[SA-6]] ו-[[SA-8]] שבימי [[מלחמת יום הכיפורים]] הביאו לאבדות כבדות לחיל האוויר, אפשרית ומעשית.
==מאפיינים==
===מושגים===
{{ערך מורחב|סיוע אווירי קרוב}}{{ערך מורחב|אמנעה אווירית}}{{ערך מורחב|דיכוי הגנה אווירית}}{{ערך מורחב|בקר אוויר קדמי}}{{ערך מורחב|הפצצת צלילה}}
* '''[[סיוע אוירי קרוב]]''' (ב[[אנגלית]]: '''Close Air Support''' או ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]- '''CAS''') - ההגדרה של המושג היא המשימהמשימה של מטוס או מסוק לתמוךלתמיכה בכוחות קרקעיים תוך תיאום עימםעמם. סוג משימה כזאתכזו דורשת תיאום ושיתוף פעולה גם מצד כלי הטיס וגם מצד כוחות הקרקע, התאוםהתיאום מבוצע בדרך כלל על ידי קצין מקצועי על הקרקע (כמו קצין השת"פ בצהלבצה"ל). או על ידי בקרי אויראוויר קדמיים, שהם טייסים אשר מטרתםשמטרתם לחוג מעל לאזור הקרב, לשמור על תמונת מצב, ולתאם תקיפות אוויריות.
* '''[[אמנעה אווירית]]''' (באנגלית: '''Air Interdiction''') - היא תקיפת מטרה שהיא לא בחזית, אך חשיבותה היא טקטית ומיידית. כגון תקיפת טורים של שריון, או רכבות הנושאות חיילים או אספקה לחזית וכדומה.
* '''[[דיכוי הגנה אויריתאווירית]]''' (באנגלית: '''Suppression of Enemy Air Defenses''' בר"ת-בראשי תיבות '''SEAD''') - היא משימת תקיפה של עמדות [[נ"מ]] ומכמיו[[מכ"ם]] כדי לדכא את יכולתם לאיים על הכוחות האווירים. משימות אלו מבוצעות בדרך כלל בעזרת חימוש מיוחד המתביית על קרינת מכ"ם כגון ה-[[AGM-88]]. בחיל האוויר האמריקאי מטוסים יותר ישנים אשר הותאמו למשימות אלו נקראו "Wild Weasel" אלה היו: F-100F, F-105F, F-105G ו-EF-4C. כיום משימות SEAD מבוצעות בעיקר על ידי מטוסי [[F-16]] מבלוק 50 ו- 52.
* '''[[בקר אויראוויר קדמי]]''' (באנגלית: '''Forward Air Controller''' בר"ת-בראשי תיבות '''FAC''') - תפקיד ה-FAC הוא לרכז את מונתתמונת המצב בשדה הקרב, כלומר איזה יחידות ומיקומן, היכן נמצא האויב והיכן יש צורך בתקיפה. תפקיד זה הופיע לראשונה במלחמת העולם השנייה, כאשר מטוסים במשימת תקיפה וסיוע קרוב לא הצליחו לזהות מטרות, או התבלבלו ופגעו בכוחות ידידותיים. טייסים החלו לטוס באזור הקרב במטוסים קלים, ולסמן מטרות בעזרת רקטות עשן. התפקיד כיום יכול להיות מבוצע גם על ידי מטוסי קרב, יכולתם לא רק להגן על עצמם אלא גם לסמן מטרות למטוסים אחרים בזרתבעזרת לייזר מאפשרת להם שליטה חסרת תקדים באזור הקרב. המונח גם חל על קציני קישור אשר נמצעיםנמצאים עם הכוחות, קציני הקישור ויחידות הקישור הופיעו גם הן במלחמת העולם השנייה, כאשר הקצינים עצמם לעיטים היולעתים לוקחיםלקחו טנק מאובזר במכשירי קשר כדי לנוע עם הכוחות ולספק להם סיוע אוירי. ב[[חיל האוויר הישראלי]] ישנה יחידת שיתוף פעולה שמתרתה להתחקות אחר הכוחות הקרקעיים ולתקשר ביניהם לכוחות האווירים לגשר על מגבלת השפה השונה בין התחום הקרקעי והאווירי.
*'''[[הפצצת צלילה]]''' (באנגלית:'''Dive Bombing''') - עקב הדיוק הנמוך ביעפי הפצצה שטוחים (בטיסה ישרה ואופקית) הקשו על מטוסי הקרב הקלים של תקופת מלחמת העולם הראשונה, ההגבלה העיקרית הייתה מהירות אוויר המוגבלת שהשלדה והחומרים העדינים (עץ ובד) יכלו לשאת, אפילו בצלילה קלה הייתה סכנה שהכנפיים ישברו, אפילו אם הכנפיים יחזיקו מעמד במהירות, היציאה מהצלילה העומס על הכנף ([[כוח ג'י]]) ישבור אותן. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר התחילו לייצר מטוסים מפלדה וברזל, פותחה הפצצת הצלילה שהפכה לשיטה הראשונה שאיפשרה פגיעה מדויקת במטרה בודדת. מטוסים כגון השטוקה וה-SBD תוכננו במיוחד להפצצת צלילה, המבנה חוזק כדי לשאת בכוחות ג'י גבוהים, ו[[מעצור צלילה|מעצורי צלילה]] שתפקידם היה להקטין את התאוצה בצלילה שאפשרו לבצע הפצצה בצורה בטוחה ומדויקת יחסית. לקראת [[מלחמת ששת הימים]] הוטל על צוות טייסים ובכללם [[רון חולדאי]] לפתח שיטה להתקפת עמדות נ"מ עם מטוסי [[סופר-מיסטר]]. לבסוף השיטה שפותחה הייתה הפצצת צלילה. הצלילה החלה ב-5,000 רגל (1,524 מטר) והיציאה החלה בסביבות 2,000 רגל (600 מטר) כאשר גובה היציאה נקבע תוך התחשבות בהתעלפות הטייס בשל כוחות הג'י הגבוהים ביציאה מצלילה.
===מטוסים===
מטוסים שתוכננו לשמש לתקיפה היו צריכים להיות ממוגנים ושרידים יותר, ולרוב תוכננו להיות איטיים יותר ממטוסי קרב אחרים. בימי מלחמת העולם השנייה מטוס ה-Il-2, שכונה בידי הגרמנים "איימתאימת ה[[פאנצר]]" בידי הגרמנים, היה ממוגן ומטוסי קרב גרמנים התקשו להפיל אותםאותו. פיתוח מטוסי קרב על סילוניים תרם גם לרעיון של מטוס תקיפה על קולי כגון ה-F-105 שהתקיף מטרות אסטרטגיות וטקטיות (כולל משימות ויילד ויזל) וה-[[F-4 פנטום]] אך הם לא היו מיטביים למשימות סיוע אווירי. במקומם הצטיינו מטוסי תקיפה איטיים כגון ה-A-1 וה-[[A-4 סקייהוק]]. מגמה זאת המשיכה גם עם פיתוח מטוסי תקיפה תת-קוליים כגון ה-A-7 ויותר מאוחר ה-A-10 שהצטיין בשרידות נוכח המיגון הכבד, פשטות ההטסה, ויתירות במערכות קריטיות. התותח שלו (וולקן 30 מילימטר) יוצר במיוחד לתקיפת שריון. בברית המועצות המגמה לייצור מטוס תקיפה לסיוע אווירי זול, איטי וממוגן הוליד את ה-Su-25 המשרת במגוון חילות [[ברית ורשה]] והמזרח התיכון.
===מסוקים===
===חימוש===
====חימוש לא מונחה====
'''התותח או המקלעים''' המותקנים על המטוסבמטוס היו נשק תקיפה חשוב עד לאחר מלחמת וייטנאם, גם המקלעים המובנים והמותקנים ב[[פוד|פודים]]ים היו יעילים נגד מטרות רכות (כלומר לא ממוגנות) כגון חיילים או רכביםכלי רכב לא משוריינים. יעילותם נגד מטרות משוריינות הייתה מוגבלת בעיקר בגלל הקליבר הקטן יחסית של הפגזים, בימי מלחמת העולם השנייה הגרמנים התאימו תותחים בעלי קליבר של עד 50 מילימטר לנשיאה במטוסים כגון השטוקה.
לאחר מלחמת קוריאה האמריקאים הגיעו למסקנה שהמקלעים בעלי קוטר קטן שהם נהגו להרכיב על מטוסיהם לא סיפקו מענה הולם נגד מטוסי אויב אשר הפכושהפכו לממוגנים יותר ונגד מטרות קרקע. הם פיתחו את ה-[[M61 וולקן]] שהיה התפתחות של ה[[מקלע גאטלינג]] הרב קני של [[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. התותח הצטיין בכוח אש גדול (6,000 פגזים לדקה) והיה יעיל מאוד גם כנגד מטוסים וכנגד מטרות קרקע רכות ועם מיגון קל. במלחמת ווינאם התותח הורכב כפוד על מטוסי [[F-4]] בדגמיהם הראשונים שנבנו בלי תותח כלל, והם הוכיחו את עצמם במשימות חיפוי אווירי. מטוס ה-A-10 נושא תותח וולקן מיוחד ה-[[GAU-8/A]] שעוצב במיוחד נגד שריון טנקים.
'''הרקטותה[[רקטה|רקטות]]''' הן חימוש תקיפה לא מונחה המתאים בעיקר הדגמים נגד מטרות רכות או בעלות מיגון קל. בימי מלחמת העולם השנייה הרקטות נורו מנקודות תלייה על גבי הכנפיים מה שהגביל את מספר הרקטות שכל מטוס יכליכול לשאת, מה שהיה בעייתי כיוון שאת הרקטות נהגו לשגר בכמות גדולה כדי להגדיל את האפקט ושטח ההרס. בשביל לאפשר לשאת הרבה רקטות קלות הומצאה הכוורת שיכלה לשאת עשרות רקטות ולשגר אותן במהירות גבוהה.
'''פצצות טיפשות''' הן היו החימוש העיקרי בתקיפת מטרות קרקע, פשטות התפעול ועוצמת הנשק השאירו אותו בשירות למרות שרוב דגמי הפצצות הטיפשות לא שונו מאז מלחמת העולם השנייה. המטוס שהיה צריך להתקרב קרוב למטרה כדי להטיל את החימוש בצורה מדויקת היה ניזוק מעוצמת הפיצוץ, אחד הפתרונות הוא מנגנון השהייה המשהה את הפיצוץ עד שהמטוס מתרחק, הפתרון השני היא ליצור גרר גדול בזנב הפצצה בעזרת מצנח או מעצורי אוויר אשר נפתחים לאחר ההטלה שיאיטו את נפילת הפצצה מספיק זמן כדי לתת למטוס להתרחק מהפיצוץ.
====חימוש מונחה====
תחום החימוש המדויק מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה היא הפצצות החכמות, והשנייה היא הטילים המונחים. הפצצות החכמות דורשות מרחק וגובה מהמטרה, בשדה הקרב הקלאסי (כלומר צבא מול צבא) שימושיות הפחות קטנה גם בשל חופש הפעולה המופחת של המטוס התוקף עקב איומים מצד מטסים והגנות האוויריות של האויב וכן בגלל הקושי בזיהוי כוחות אויב. בחיל האוויר האמריקאי בקר האוויר הקדמי שטס על מטוס קרב מתקדם מסוגל לסמן מטרות למטוס התקיפה בעזרת לייזר, או לפחות לוודא בצורה ויזואלית שהכוח הנתקף הוא לא ידידותי. בזמן עימות אסימטרי כאשר אין איומים מצד כוחות אויב הפצצות החכמות הופכות לשימושיות שכן הן מאפשרות פגיעה מדויקת בכוחות האויב מבלי שהמטוס יצתרךיצטרך להיכנס ליעף נמוך.
הטילים המונחים לעומת זאת אפקטיביים מאוד בזמן עימות של צבא מול צבא. הטילים מאפשרים פגיעה מדויקת במטרות ממרחק רב ומגבהים שונים המאפשרים למטוס להישאר במרחק ביטחון. עם המסוקים טילים כגון ה[[טאו (טיל)|טאו]] וה[[הלפייר]] פותחו בשבילכדי להתמודד עם שריון, אך הם הוכחו כשימושיים מאוד בעימותים מוגבלים. במטוסים לעומת זאת הכדאיות הכלכלית בשימוש של רב הטילים המונחים לא מאפשרת שימוש נרחב בזמן קרב מוגבל שכן ישנו חימוש הרבה יותר זול המסוגל לעשות את אותה העבודה (הפצצות החכמות).
==הערות שוליים==
| 