אורי סיון (פיזיקאי)

אורי סיון (נולד ב-1955) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור מן המניין בפקולטה לפיזיקה של הטכניון, חוקר ננוטכנולוגיה. נשיא הטכניון החל מ-1 באוקטובר 2019.

אורי סיון

אורי סיון, 2019
לידה	1955 (בן 69 בערך)
ענף מדעי	פיזיקה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	IBM הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תלמידי דוקטורט	כנרת קרן
פרסים והוקרה	פרס מיכאל ברונו (2001)

ביוגרפיה

סיון נולד ב-1955 ושירת כטייס בחיל האוויר. הוריו עלו לישראל ב-1936 מפולין. הם למדו בטכניון מכיוון שאוניברסיטאות באירופה לא קיבלו אותם בשל יהדותם.

השלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה (1982); תואר שני בפיזיקה (1984); ותואר דוקטור (1988) – כולם מאוניברסיטת תל אביב. בסיום לימודיו עבד במשך שלוש שנים במרכז המחקר של יבמ ביורקטאון הייטס שבמדינת ניו יורק. בשנת 1991 הצטרף לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון והוא עומד בראש הקתדרה ע"ש ברטולדו באדלר.

מחקר ופעילות

מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים; פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות, רתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים, ועוד. בשנים האחרונות מתמקד סיון בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות, על אינטראקציות רלוונטיות לביולוגיה. במסגרת זאת פיתחה קבוצת המחקר בראשותו מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם.

לזכותו של סיון נזקפות מספר עבודות מדעיות חשובות בשלל התחומים בהם עסק. בידועה שבהן הדגימו לראשונה הוא ועמיתיו, הפרופסורים ארז בראון ויואב איישן, רתימה של זיהוי מולקולרי על ידי מולקולות DNA לשם בניית מעגל חשמלי . מאמר זה זכה לתהודה רבה ופתח יחד עם עבודות של חוקרים אחרים, תחום חדש בננוטכנולוגיה – שימוש בתכונות הבנייה העצמית של מולקולות ביולוגיות לשם הרכבה של מערכות הנדסיות ממוזערות.

סיון הניח את היסודות ל"קהילת חוקרי הננו" שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI), שאותו הקים וניהל בין השנים 2005–2010. מכון ראסל ברי הוביל את המהפכה המדעית בתחום הננוטכנולוגיה בטכניון, והציב אותו בחזית המחקר העולמי בתחום. לימים התפרסם המכון בתקשורת כאשר סיון וד"ר אוהד זוהר חרתו את התנ"ך כולו על שבב סיליקון זעיר. הננו-תנ"ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון, כדי להגביר את התעניינותם של צעירים במדע ובמיוחד בננוטכנולוגיה. ב-2009 העניק נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, את הננו-תנ״ך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו בארץ. כיום קיימים שלושה עותקים מהשבב, שנמצאים בספריית הוותיקן, במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון ובמוזיאון ישראל בירושלים.

הקמת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון תרמה רבות לפיתוח התוכנית הלאומית הישראלית בננוטכנולוגיה, אשר יחד עם מרכזים שקמו בשאר האוניברסיטאות, מיצבה את ישראל בחזית המחקר העולמי בתחום.

סיון נבחר לשמש (יחד עם נאוה סברסקי) כיושב ראש של כנס "ננו-ישראל 2014" שנערך בתל אביב.

בין תחומי מחקריו הידועים נמצאים הממשק בין ביופיזיקה מולקולרית לננוטכנולוגיה; בקרת תהליכים ביולוגיים באמצעות ננואלקטרוניקה; רתימת ביולוגיה מולקולרית להרכבת רכיבים אלקטרוניים ברמה מולקולרית.

סיון מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל. בשנת 2018 התבקש פרופ׳ סיון להקים את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ולעמוד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו ב-2019. בתפקידיו הלאומיים שימש בעבר כחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, וחבר הוועדה המדעית המייעצת לקרן בת שבע דה רוטשילד. כיום הוא חבר בוועדה המייעצת לקרן ״מעוף״ לקידום האוכלוסייה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה, ובוועדה המדעית המייעצת לקרן וולפסון בישראל. נושאי החינוך קרובים לליבו. הוא עמד בראש ועדה שמונתה על ידי משרד החינוך כדי לפתח את "מדע וטכנולוגיה לכל" – קורס אוריינות לתלמידי תיכון שאינם לומדים מדעים – ושימש כאחראי למקצוע במשך כשנה וחצי.

סיון נבחר לנשיא הטכניון ונכנס לתפקידו ב-1 באוקטובר 2019.

חיים אישיים

פרופ' סיון נשוי ליעל, ואב לשלושה. הוא מתגורר בעתלית.

פרסים

• 1995 - פרס ריי ומרים קליין
• 1998 - פרס טאוב מטעם הטכניון
• 1998 - פרס דוד (דודי) בן אהרון
• 1998 - פרס לנדאו
• 2001 - פרס מיכאל ברונו של קרן רוטשילד
• 2005 - פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו
• 2009 - פרס ברגמן של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• 2010 - פרס הרשל ריץ'

מחקריו

התארגנות עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים

קבוצת המחקר של פרופ' סיון פיתחה טכנולוגיה להתארגנות עצמית (Self-assembly) של התקנים אלקטרוניים זעירים. הקבוצה הצליחה לייצר חוטים מוליכים המבוססים על די-אן-איי ואת הטרנזיסטור המולקולרי הראשון הבנוי מדי-אן-איי, וכך סללה דרך לפיתוח רכיבים זעירים בעלי מאפיינים חסרי תקדים.

הדינמיקה של שכבות מגע בין מולקולות בתמיסה

באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי מסוג FM-AFM, שנבנה בקבוצת המחקר מופקות מפות תלת-ממדיות של שכבות המגע בין המולקולות בתמיסה. טכנולוגיה זו הובילה בין השאר לדימות מולקולות די-אן-איי במצב הקרוב למצבן בתא החי.

אנליזה של ביופסיה סרטנית

פיתוח זה נועד לפתור את הבעיה שמציבה ההטרוגניות של תאים סרטניים – האופי השונה והמגוון של התאים באותו גידול. זאת באמצעות אנליזה בו-זמנית של יותר ממאה תאים בביופסיה. הטכנולוגיה מבוססת על מסננים מתוחכמים המיוצרים בטכנולוגיות מיקרואלקטרוניות מתקדמות ולוכדים כל תא במעין כלוב פרטי. לאחר מכן נערך ניתוח פנוטיפי של כל תא על בסיס נוגדנים פלואורסצנטיים ואחריו ניתוח מוטציות של ה-mRNA באותם תאים. על פי ההערכה, השילוב של ניתוח פנוטיפי וניתוח מוטציות במספר גדול של תאים תשפר את יכולתנו לזהות תת-אוכלוסיות נדירות בתוך הגידול הסרטני – זיהוי שהוא הכרחי לפיתוח טיפולים ממוקדים.

רפואה ננומטרית

מערך של מחטים ננומטריות חלולות, עשויות סיליקון, להזרקה של תרופות וחומרים אחרים לתוך תאים.

הסתעפות האור בשכבות דקות

תצפית ראשונה על הסתעפות האור בשכבות דקות כגון קרום סבון. במערך זה הגל הולך ומתפזר ככל שהאור מתקדם. התופעה נצפתה קודם לכן באלקטרונים, בגלי מיקרוגל ובגלים בים, אולם קבוצת המחקר של פרופ' סיון הקימה את המערכת הניסויית הראשונה שאפשרה צפייה בתופעת ההסתעפות באור בתדרים אופטיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורי סיון בוויקישיתוף

• אורי סיון, באתר הטכניון
• רלי כהן, פרופ' אורי סיון נבחר לנשיא הבא של הטכניון, באתר "אנשים ומחשבים", 7 בפברואר 2019
• מאמר של אורי סיון על ננוטכנולוגיה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
• הרצאה של אורי סיון על ננוטכנולוגיה, באתר הטכניון
• רשימת מאמריו של אורי סיון, באתר ResearchGate
• The Technion Nano Bible - lecture by Prof. Uri Sivan at Israel Museum, בערוץ יוטיוב של הטכניון
• Prof. Uri Sivan, Technion Nanotechnology Research, בערוץ יוטיוב של הטכניון
• Prof. Uri Sivan - Head, Russell Berrie Nanotechnology Institute, בערוץ יוטיוב של הטכניון
• Prof. Uri Sivan, on " Water and the Hydrophobic Interaction in 10,000,000 X Magnification", בערוץ יוטיוב של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים