איזבל, נסיכת אורליאן (1878–1961)
איזבל, נסיכת אורליאן (בצרפתית: Isabelle d'Orléans; 7 במאי 1878 - 21 באפריל 1961), הייתה בתו של הנסיך פיליפ, רוזן פריז ואשתו של הנסיך ז'אן, דוכס גיז.
 | |||||||||
| איזבל, נסיכת אורליאן | |||||||||
| לידה |
7 במאי 1878 אה, סן-מריטים, צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1961 (בגיל 82) לראצ'ה, מרוקו הספרדית  | ||||||||
| מדינה | צרפת, מרוקו | ||||||||
| מקום קבורה |
שאפל רויאל דה דרו  | ||||||||
| בן זוג | הנסיך ז'אן, דוכס גיז | ||||||||
| שושלת בית אורליאן | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
הצלב הגדול של מסדר התועלת האזרחי (1927) | |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה עריכה
איזבל נולדה ב-7 במאי 1878 באה, סן-מריטים, צרפת, לפיליפ, רוזן פריז ולמארי איזבל, נסיכת אורליאן, בתם של אנטואן, דוכס מונפנסייה והאינפנטה לואיסה פרננדה, דוכסית מונפנסייה. בשנת 1883 מת אנרי, רוזן שאמבור, ובעקבות כך ירש אביה את הטענה לכתר צרפת בעיני רוב המלוכנים. בשנת 1886 נערכה חגיגת הנישואים של אחותה אמלי, נסיכת אורליאן עם קרלוש, מלך פורטוגל בפאר רב, ובעקבות כך גורשה המשפחה מצרפת. בני המשפחה עברו להתגורר בבריטניה, ולאחר מכן בספרד, אולם לאיזבל היה מותר לבקר בצרפת, משום שלא יכלה לירש את הכתר הצרפתי עקב החוק הסאלי.
איזבל הייתה בחורה יפה והיו לה כמה מחזרים, אולם למרות שהועלתה הצעה לחתנה עם אלברט, נסיך בלגיה, ההצעה לא יצאה אל הפועל, משום שלאופולד השני, מלך הבלגים חשש מתגובות ממשלת צרפת. ב-30 באוקטובר 1899 התחתנה איזבל עם בן דודה הנסיך ז'אן, דוכס גיז, ממנו נולדו לה 4 ילדים. בשנת 1909 עברו בני המשפחה ללראצ'ה, מרוקו, אולם לאחר שמרוקו הפכה לפרוטקטורט צרפתי בשנת 1912, נותר ביתם חלק ממרוקו הספרדית, ואילו שדותיהם נהיו חלק ממרוקו הצרפתית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ביקש בעלה ז'אן להילחם לצד הצרפתים, אולם נדחה על ידי צרפת, בלגיה ובריטניה, ומשום כך הצטרף לצלב האדום, ואף קיבל על שירותו את עיטור צלב המלחמה. לאחר המלחמה חזר ז'אן למרוקו, ובשנת 1924 קיבל את התואר דופן צרפת בעקבות מותו של בן דודו - אחיה פרדינן, דוכס מונפנסייה. בשנת 1926 מת גם בן דודו - אחיה פיליפ, דוכס אורליאן ללא ילדים, ובעקבות כך הפך בעלה ז'אן לראש בית אורליאן ולתובע לכתר הצרפתי מטעם האורליאניסטים. בעקבות כך נאסר על בני המשפחה להתגורר בצרפת, ובשל כך הם חיו במרוקו. בשנת 1940 מת בעלה הנסיך ז'אן, דוכס גיז, ובנה אנרי, רוזן פריז ירש את תאריו. איזבל שמרה על יחסים טובים עם בני משפחת המלוכה המרוקנית, ומשום כך גם לאחר שהותר לבני המשפחה לחזור לצרפת בשנת 1950, ואף לאחר שמרוקו קיבלה את עצמאותה, המשיכה איזבל לחיות שם עד למותה ב-21 באפריל 1961.
משפחתה עריכה
ב-30 באוקטובר 1899 התחתנה איזבל עם הנסיך ז'אן, דוכס גיז, ממנו נולדו לה 4 ילדים:
- איזבל, נסיכת אורליאן (1900–1983), התחתנה עם ברונו, רוזן ארקור, ולאחריו התחתנה עם פייר מירא
- פרנסואז, נסיכת אורליאן (1888–1964), התחתנה עם כריסטופר, נסיך יוון ודנמרק
- אן, נסיכת אורליאן (1906–1986), התחתנה עם הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה
- אנרי, רוזן פריז (1908–1999), התחתן עם איזבל, נסיכת אורליאן-ברגנסה
אילן יוחסין עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- איזבל, נסיכת אורליאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)