אלי דוקומון

אלי דוקומוןצרפתית: Élie Ducommun;‏ 19 בפברואר 1833 - 7 בדצמבר 1906) היה עיתונאי שווייצרי ופעיל שלום. זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1902, יחד עם עורך הדין צ'ארלס אלברט גובאט.

אלי דוקומון
לידה 19 בפברואר 1833
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1906 (בגיל 73)
ברן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברמגרטן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לשלום (1902) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דקומון נולד בז'נבה ועבד למחייתו כמתרגל, מורה לשפות, עיתונאי ועורך. משרתו הראשונה, לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בגיל 17, הייתה כמורה פרטי במשפחה עשירה בחבל סקסוניה בגרמניה, שם רכש שליטה בשפה הגרמנית. הוא שימש כמתורגמן של הנשיאות הפדרלית של שווייץ בין השנים 1873-1869. בשנת 1867 הוא נמנה עם מייסדי 'הליגה לשלום ולחירות' (בצרפתית: Ligue de la paix et de la liberté), אף שהמשיך לעבוד לפרנסתו ואף שימש כמזכיר חברת הפלדה יורה-סימפלון בין השנים 1891-1873.

בשנת 1891 התמנה למנהלה הראשון של לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ, אשר הייתה לארגון השלום הראשון שאינו ממשלתי. הוא סירב לקבל שכר עבור עבודתו בארגון וטען כי הוא מבקש לנהלו אך ורק מסיבות אידאולוגיות. כישוריו הארגוניים תרמו להצלחת הארגון. בשנת 1902 הוענק לו פרס נובל לשלום והוא המשיך לשרת כמנהל הארגון עד למותו בשנת 1906.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלי דוקומון בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.