דיונים (ספר)

דיונים על עשרת הספרים
הראשונים של טיטוס ליוויוס
Discorsi sopra la prima
deca di Tito Livio
מידע כללי
מאת	ניקולו מקיאוולי
שפת המקור	איטלקית
סוגה	מחשבה מדינית
הוצאה
תאריך הוצאה	1517
מספר עמודים	365 (בגרסה העברית)
עורך	הלי זמורה
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת שלם
תאריך	2010
תרגום	מרים שוסטרמן־פדובאנו
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 978-965-7052-75-4

דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס (באיטלקית: Discorsi sopra la prima deca di Tito Livio) הידוע בכינויים דיונים ודיונים על ליוויוס, הוא ספר שנכתב על ידי ניקולו מקיאוולי בשנת 1517 כהערות לעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס (העוסקים בהיסטוריה של הרפובליקה הרומית). הספר, נחשב לאחד הספרים החשובים ביותר בפילוסופיה מדינית ולספרו המעמיק ביותר של מקיאוולי.

רקע עריכה

הספר הוא פיתוח וסיכום של רעיונות שעלו בהרצאות שנשא בדיונים שבהם השתתף בגנים של משפחת רוצ'אלי. רובם של המתדיינים היו רפובליקנים (ומכאן שהתנגדו לשלטונה משפחת מדיצ'י), והדבר הכתיב גם את אופי הספר, שאומנם אינו רפובליקני לחלוטין ועוסק גם בנסיכויות, אך כללית ניתן להחשיבו רפובליקאי. הספר נכתב לאחר הגלייתו של מקיאוולי מפירנצה אל בית כפר שהיה בבעלות משפחתו.

טענות הספר עריכה

הספר מנסה למצוא במבנים המדיניים-אידאולוגיים של רפובליקות ומדינות את הסיבה לעלייתן או לנפילתן. קונספט זה הוא קונספט שהוצג בראשונה על ידי פוליביוס בספרו "ההיסטוריות". יסוד הגותו של פוליביוס, הוא שלכל משטר יש פגמים יסודיים שבהכרח יגרמו לנפילתו (הוא טוען שישנם שלושה משטרים- מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה שכל אחד מהן ידרדר בהתאמה לרודנות, לאוליגרכיה ולאנרכיה) ויסוד זה מקיאוולי משכלל. הוא טוען, שהסיבה שהרפובליקה הרומית כבשה שטחים אדירים ללא יתרונות מובנים נראים לעין ושרדה זמן רב הוא המבנה החוקתי שלה, שלמעשה הוא שילוב מושלם ומאוזן בין שלושת סוגי המשטרים. כך, הבעיות שהיו גורמות לנפילת המשטר "מנוטרלות".

טענה נוספת על בסיסה מבסס מקיאוולי את הגותו היא התפישה שלו לטבע האדם. אליבא דמקיאוולי, האדם הוא (א) דינמי ומשתנה ו (ב) שואף לעולם לכוח. לכן, מקיאוולי טוען שחוקה מאוזנת אינה ערובה להתרחבות המהירה של הרפובליקה הרומית שכן חוקה שלא תשתנה בסוף תקרוס עם שינוי הזמנים. עוד הוא טוען, שמשטר שלא יצליח לקשור את הצלחת ופרסום התושבים בסיוע לו יקרוס או לחלופין לא ישגשג. טענה נוספת שמעלה מקיאוולי מהדינמיות של בני האדם היא יחסו למאבקים חברתיים. לתפישתו, מאבקים חברתיים הם היסוד לחוקה טובה ולשיפור מתמיד שלה ושל המשטר, על ידי כך שהם "מאתגרים" את האיזון הקיים בין האצילים לבין פשוטי העם.

עוד עקרון אותו מציג מאקיוולי, הוא הדת. לתפישתו, תפקידה של הדת הוא להיות כלי נוסף בידי השלטון לחיבור העם למשטר ולשלהובו. טענה זו הוא מבהיר במשפט שנהפך לציטוט והוא "אין צורך שהשליט יהיה דתי, אלא שיראה כדתי". לתפישתו, לדת הרומית היה תפקיד מהותי בתולדותיה של הרפובליקה הרומית. הדת, העוסקת במידת ה "virtus", מראה שרצון האלים הוא סיוע למדינה ובכך מצליחה לחזק את הקשר בין תושבי המדינה לבין סיוע למדינה. מסיבה זו טוען מקיאוולי שהרפובליקה הרומית לעולם לא תחזור, שכן הדת הנוצרית פועלת במידה מסוימת הפוך ומעלה על נס את ההתבודדות ואת הפרישות. נוסף לזאת, מאקיאוולי טוען שעצם טבעה של הרפובליקה הוא שוויון יחסי ולכן מעמיד את נפילתה של הרפובליקה הרומית בשחיתות ובאי השוויון שהלך וגבר לקראת סופה.