הווארד אייקן

הווארד אייקן
Howard Hathaway Aiken
לידה	8 במרץ 1900; הובוקן, ארצות הברית
פטירה	14 במרץ 1973 (בגיל 73); סנט לואיס, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה שימושית, מדעי המחשב
מקום מגורים	מקסיקו, פורט לודרדייל
מקום קבורה	Lauderdale Memorial Park
מקום לימודים	Arsenal Technical High School (1918); אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (1923); אוניברסיטת שיקגו (1935); אוניברסיטת הרווארד (1939) ;
מנחה לדוקטורט	אמורי לאון צ'אפי
מוסדות	אוניברסיטת מיאמי (1961–1973); IBM (1937–1940); צי ארצות הברית (1940–1945); וסטינגהאוס (1927–1931); Madison Gas and Electric (1918–1927); אוניברסיטת הרווארד (1945–1961) ;
תלמידי דוקטורט	Gerrit Blaauw, Martin Greenberger, Warren Lloyd Semon, Peter Calingaert, Albert L. Hopkins, פרד ברוקס, Leroy Brown Martin, Jr., קנת איברסון, Robert Lovett Ashenhurst, הרברט פ. מיטשל, אנתוני אטינגר, Gerard Salton
פרסים והוקרה	מדלית אדיסון (1970); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2014); פרס לזכר הארי גוד (1964); מדליית ג'ון פרייס ות'ריל (1964); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1947) ;

הווארד הת'וויי אייקן (באנגלית: Howard Hathaway Aiken,‏ 8 במרץ 1900 - 14 במרץ 1973) היה מדען מחשב אמריקאי, עם שורשים גרמניים. אייקן היה אחד מחלוצי מדע המחשב שתכנן את המחשב הרווארד סימן 1 של חברת IBM.

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייו עריכה

אייקן נולד בעיר הובוקן, ניו ג'רזי כבנם היחיד של דניאל אייקן, בן למשפחה אמידה מאינדיאנה ושל מרגרט אמילי לבית מיריש, ממוצא גרמני. ההורים התחתנו במנהטן שנה קודם. התמכרותו של האב לאלכוהול העיבה על ילדותו. בשנת 1911 המשפחה עברה לאינדיאנפוליס. שם נרשם אייקן לתיכון הטכני "ארסנל" הוקם זה עתה בשנת 1912 בבניין של ארסנל ממלכתי לשעבר. יום אחד כשהאב השיכור תקף את אמו, גירש אייקן בן ה-14 עם מחתה ביד את אביו מהבית. הוא ואמו התנתקו לחלוטין מהאב ומשפחתו ונאלצו להתפרנס לבדם. בנסיבות אלה עזב אייקן את התיכון והתחיל לעבוד בהתקנת טלפונים באינדיאנפוליס. ניסה בו זמנית להשלים את לימודיו על ידי קורסים בהתכתבות. בהתערבות אחד ממוריו בתיכון שהתרשם מהפוטנציאל שלו, השיג אייקן עבודה כמפעיל מרכזייה משמרת לילה בחברה לתאורה ולהסקה וחידש בשעות הבוקר את לימודיו בתיכון "ארסנל". על אף הקשיים וההפסקה בעבר הצליח אייקן לסיים את התיכון בעזרת מבחן מיוחד שעבר מיוזמת מנהל התיכון, מיילו סטיוארט. בעזרת אותו המנהל הועסק אייקן במשרה חדשה בחברה לחשמל ולגז של מדיסון. הוא עבר עם אשתו לעיר זו ועבד במשמרת ערב. נרשם ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון ועבד גם כעוזר של פרופסור לפיזיקה. כסטודנט חי חיי עוני והתגורר בשותפות עם עוד 2–3 סטודנטים, בעוד ששכר דירה נפרדת לאמו. אחרי שסיים את לימודיו בפקולטה המשיך לעבוד בחברה לחשמל וגז במדיסון, הפעם כמהנדס חשמל האחראי על התכנון השיפוץ של תחנת הכוח של החברה. אחרי קבלת התואר קודם כמהנדס ראשי, תפקיד שבו כיהן 4 שנים ותרם רבות לשיפור התפוקה. בשנת 1927 הוא עזב את מדיסון ועבר לשיקגו כמהנדס כללי ב בתחנה הראשית של החברה החשמלית ולייצור וסטינגהאוס. שם עסק בתכנון תחנות כוח. בשנת 1931 התמנה למנהל מחוזי ב-Line Material Company בדטרויט. אף על פי שהרוויח טוב התגעגע למחקר המדעי. עבד שם שנה ונרשם ללימודי פיזיקה אוניברסיטת שיקגו. כשלא אהב את תוכנית הלימודים שם בשנת 1933 העדיף לעבור לאוניברסיטת הרווארד ועבר יחד עם אמו לגור בקיימברידג' (מסצ'וסטס)

פעילותו המדעית והאקדמית עריכה

המחשב הרווארד IBM מארק 1 - צדו השמאלי.

בשנת 1939 סיים אייקן את הדוקטורט בהרווארד. בתקופתו בהרווארד נתקל במשוואות דיפרנציאליות היכולות להיפתר רק בשיטה דיגיטלית. אז הוא המציא כלי חשמלי-מכני ללחישוב שאיפשר לו לבצע את רוב הטרחה. מחשב זה נקרא תחילה ASCC -Automatic Sequence Controlled Calculator ומאוחר יותר כונה מחדש "הרווארד סימן 1". בעזרת חברת IBM הושלמה בניית מחשב זה והוא הותקן בהרווארד בפברואר 1944. בשנת 1947 השלים אייקן את עבודתו על מחשב נוסף: הרווארד סימן 2. כמו כן עבד על הרווארד סימן 3 - הרווארד סימן 4. סימן-3 השתמש בכמה מרכיבים אלקטרוניים בעוד שסימן-4 היה כולו אלקטרוני. סימן 3 וסימן 4 השתמשו בזיכרון של תוף מגנטי, בעוד סימן 4 מצויד גם בזיכרון גרעין מגנטי.

בשנת 1947 הנהיג אייקן בהרווארד את תוכנית הלימודים למדעי המחשב, כעשור לפני אוניברסיטאות אחרות. מדעני מחשב רבים עשו עבודת דוקטור בהנחייתו. אחרי שפרש לגמלאות התגורר אייקן בפורט לודרדייל בפלורידה. הוא המשיך לתרום למחקרים טכנולוגיים. הקים את Howard Aiken Industries Incorporated, חברת ייעוץ שסייעה לעסקים בסכנת כישלון. בעת שהותו בפלורידה הצטרף לסגל אוניברסיטת מיאמי כפרופסור למידע. העניק ייעוץ לחברות כמו לוקהיד מרטין ומונסנטו.

אייקן נפטר בגיל 73 בשנת 1973 בשנתו בעת שביקור בעיר סנט לואיס, מיזורי.

חייו הפרטיים עריכה

הווארד אייקן היה נשוי שלוש פעמים: ללואיז מנסיל, אחר כך לאגנס מונטגומרי ובשלישית - למרי מקפרלנד. נולדו לו שתי בנות: קייצ'ל אן, מאשתו הראשונה ואליזבת' (בטסי) מהנישואים השניים. אלמנתו מרי נפטרה בשנת 2013. הוא שירת במילואים כמפקד בחיל הים של ארצות הברית.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

1947 - חבר באקדמיה האמריקאית למדעים ולאמנויות
1958 - פרס להנדסה של המכללה להנדסה ויסקונסין-מדיסון
1964 - אייקן היה הראשון שזכה בפרס הרי מ. גודי (מדליה ואלפיים דולר) על תרומתו המקורית למחשבון האוניברסלי, שהוביל לייצור המחשב הדיגיטלי האוניברסלי.
1964 - פרס ג'ון פרייס ווד'ריל
1970 - מדליית אדיסון - מטעם המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בארצות הברית IEEE - על התרומה המצטיינת והחלוצית לפיתוחם ויישומם של מחשבים גדולים דיגיטליים
תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטאות ויסקונסין, ויין והמכון הפוליטכני בדרמשטאט.

קישורים חיצוניים עריכה

הווארד אייקן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הווארד אייקן, באתר MacTutor (באנגלית)
הווארד אייקן, באתר dblp
ביוגרפיה באתר אוניברסיטת סט. אנדרוס בסוקטלנד
biography/Howard-Hathaway-Aiken הווארד אייקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הווארד אייקן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)


לידה	8 במרץ 1900 הובוקן, ארצות הברית
פטירה	14 במרץ 1973 (בגיל 73) סנט לואיס, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה שימושית, מדעי המחשב
מקום מגורים	מקסיקו, פורט לודרדייל
מקום קבורה	Lauderdale Memorial Park
מקום לימודים	Arsenal Technical High School (1918) אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (1923) אוניברסיטת שיקגו (1935) אוניברסיטת הרווארד (1939)
מנחה לדוקטורט	אמורי לאון צ'אפי
מוסדות	אוניברסיטת מיאמי (1961–1973) IBM (1937–1940) צי ארצות הברית (1940–1945) וסטינגהאוס (1927–1931) Madison Gas and Electric (1918–1927) אוניברסיטת הרווארד (1945–1961)
תלמידי דוקטורט	Gerrit Blaauw, Martin Greenberger, Warren Lloyd Semon, Peter Calingaert, Albert L. Hopkins, פרד ברוקס, Leroy Brown Martin, Jr., קנת איברסון, Robert Lovett Ashenhurst, הרברט פ. מיטשל, אנתוני אטינגר, Gerard Salton
פרסים והוקרה	מדלית אדיסון (1970) היכל התהילה הלאומי לממציאים (2014) פרס לזכר הארי גוד (1964) מדליית ג'ון פרייס ות'ריל (1964) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1947)