מבצע רימון
מבצע רימון התרחש בחזית המערבית במלחמת העולם השנייה, וכלל חציית נהר רור בין רורמונד לדירן על ידי הארמייה האמריקנית התשיעית, בפיקודו של לוטננט גנרל ויליאם הוד סימפסון, בפברואר 1945, שסימן את תחילת פלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה.
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: פלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 23 בפברואר 1945 – 10 במרץ 1945 (16 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
חבל הריין  | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
היסטוריה עריכה
ב-9 בפברואר, הארמייה האמריקנית התשיעית - שפעלה תחת קבוצת הארמיות ה-21 האנגלו-קנדית של פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי מאז הקרב על הבליטה - הייתה אמורה לחצות את הרור ולחבור עם הארמייה הקנדית הראשונה, בפיקודו של לוטננט-גנרל הארי קריראר, שהתקדמה מאזור ניימכן בהולנד במבצע ממשי, שהחל בשעה 05:00 ב-8 בפברואר. עם זאת, לאחר שהקנדים התקדמו, פתחו הגרמנים את שערי הסכרים של הסכרים במעלה הזרם (סכר רור וסכר אורפט). זה מנע מהאמריקאים לחצות כמתוכנן. היה צפוי שהגרמנים ינסו לעשות זאת, ושקבוצת הארמיות ה-12 של גנרל עומר בראדלי תוכל ללכוד אותם בזמן כדי לעצור את ההצפה.
במהלך השבועיים שבהם הנהר הוצף, היטלר לא איפשר לגנרל-פלדמרשל גרד פון רונדשטט לסגת מאחורי הריין, בטענה שזה רק יעכב את הקרב הבלתי נמנע. הוא הורה לו להילחם במקום שבו עמדו כוחותיו. הכוחות הללו כללו את הארמייה ה-15, בפיקודו של גוסטב-אדולף פון צנגן, ואת ארמיית הצנחנים הראשונה, בפיקודו של אלפרד שלם.
הארמייה התשיעית הצליחה סוף סוף לחצות את הנהר ב-23 בפברואר. עד אז, גם כוחות אחרים של בעלות הברית היו קרובים לנהר הריין. באותה תקופה, כוחות בריטים וקנדים ניצחו בקרב על הרייכסוואלד, ספגו אבדות כבדות, והתקדמו עד לאזור גוך. רק בימים האחרונים של פברואר השתכנע היטלר לפנות את מהבלט ליד רורמונד, שם בוצרה עמדת מאס-רור באופן זמני מאז סתיו 1944, שכן כעת הייתה מאוימת על ידי כיתור משני הצדדים.
הכוחות הגרמנים הנסוגים גילו התנגדות חזקה יותר רק בכפרים ובעיירות. ארקלנץ נתפסה ב-26 בפברואר על ידי כוחות מדיוויזיית הרגלים ה-102 ומנשנגלדבאך ב-1 במרץ על ידי גדוד של דיוויזיית הרגלים ה-29. באותו יום הגיעו גורמים מהדיוויזיה המשוריינת ה-2 לפאתי קרפלד, לאחר שמצאו גשר שלם מעל התעלה הצפונית. ניסיונות לבנות את גשר הריין בין קרפלד-אורדינגן לדואיסבורג-מונדלהיים וגשר הרכבת האוס-קניפ בריינהאוזן נכשלו: הוורמאכט פוצץ אותם לפני הגעת הכוחות האמריקנים. פנלו, בריגן, קאלדנקירכן, פירזן, אנראט ושיפבאן, בין היתר, נכבשו גם הם ב-1 במרץ. בליל 1–2 במרץ 1945, כ-20 טנקים גרמניים מדיוויזיית הפאנצר להר ו-150 פאנצרגרנדירים פתחו בהתקפת פתע על שיפבאן בניסיון לכבוש אותה מחדש. הם ניהלו קרבות מרים וקרבות מבית לבית, הרגו למעלה מ-100 חיילים אמריקאים מהדיוויזיה המשוריינת ה-2 והשמידו 22 כלי רכב משוריינים, כולל טנקים כבדים אמריקאים. 28 חיילי הוורמאכט נפלו בקרב ו-7 אזרחים גרמנים מתו. בשלוש לפנות בוקר הם ביטלו את המתקפה. היא נועדה לאפשר לחיילים גרמנים המוצבים ליד מנשנגלדבאך לסגת דרך כביש 57 הפדרלי אל גשר קרפלד-אורדינגר.
ב-3 במרץ נפגשו חיילים אמריקאים ובריטים-קנדיים ליד גלדרן. הוורמאכט ניסה להחזיק ראש גשר על פני הריין (ב- Rheinbabenbrücke) בווסל מספיק זמן כדי לאפשר לחיילי ארמיית הצנחנים הראשונה לסגת. ראש גשר זה חוסל בקרבות קשים עד 11 במרץ בשיתוף כוחות בעלות הברית המערביות לאחר פיצוץ הגשרים הגרמנים האחרונים. ב-4 במרץ נכבשה העיר מורס, ב-5 במרץ העיירות הומברג וריינהאוזן מול גדת הריין בדואיסבורג. ב-4 במרץ פוצצו כוחות גרמנים את גשרי הריין להוכפלד, ואנהיימרורט ורוהררט, ואורדינגן.
הארמייה האמריקנית התשיעית הצהירה כי הרגה כ-6,000 חיילים גרמנים ולקחה 30,000 שבויים במהלך מבצע רימון עם אבדות משלה של פחות מ-7,300 איש (כולל 1,330 הרוגים).
