ננסי פולברה

כלכלנית אמריקאית

ננסי פולברהאנגלית: Nancy Folbre; ‏ 19 ביולי 1952) היא כלכלנית פמיניסטית אמריקנית, המשמשת פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס, ומבכירות הפמיניסטיות באקדמיה האמריקנית.[1] בנוסף היא עיתונאית, יועצת ופרשנית כלכלית, העוסקת בשילוב התחומים שבין כלכלה ומשפחה.

ננסי פולברה
Nancy Folbre
לידה 19 ביולי 1952 (בת 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השכלה עריכה

פרופ' ננסי פולברה החלה את המסלול האקדמי ב-1971 באוניברסיטת טקסס כבוגרת תואר B.A בפילוסופיה. משם המשיכה ללימודי תואר M.A בלימודי אמריקה הלטינית אותם סיימה בשנת 1973. בשנת 1979 זכתה לתואר הדוקטורט שלה בכלכלה מאוניברסיטת מסצ'וסטס ומשנת 1991 ועד היום מכהנת כפרופ' לכלכלה במוסד אקדמי זה.[1]

אקדמיה והוראה עריכה

פולברה היא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס משנת 1991. בשנים 2003–2004 עמדה בראש המחלקה לכלכה באוניברסיטת מסצ'וסטס. כמו כן, בין השנים 2003–2007 שמשה פרופסור עמית בתוכנית לתאוריה חברתית ופוליטית באוניברסיטה הלאומית באוסטרליה. משנת 1980 ועד היום משמשת ככלכלנית בצוות של "המרכז לכלכלה פופולרית".[1] תחומי העניין המחקריים של פולברה הם התחום שבין התאוריה הפמיניסטית והכלכלה הפוליטית, עם עניין מיוחד בעבודת הטיפול ובצורות אחרות של עבודות שאינן מתוגמלות בשכר מחוץ לשוק העבודה. באקדמיה היא מלמדת כמה קורסים נבחרים: כלכלה פוליטית של מגדר וגזע, מבוא לכלכלה פוליטית, היסטוריה של המחשבה הכלכלית וכלכלה פוליטית של נשים.[2]

הישגים מקצועיים עריכה

משנת 1995 פולברה משמשת כעורכת שותפה של כתב העת "feminist economist". בשנת 2002 נבחרה כנשיאת האיגוד הבינלאומי לכלכלה פמיניסטית. בשנת 2004 הייתה פולברה חברה בצוות של "האקדמיה הלאומית למדע", שבדק את כלכלת שוק העבודות הלא מתוגמלות בשכר. היא שמשה חברת הנהלה של "הקרן להתפתחות הילד" מאז 2000, וכחברה בוועדה הלאומית המייעצת לטיפול בילד ולחינוך מוקדם, כמו גם ב"איגוד הלאומי לנשים" ו"בקרן להגנה משפטית ולחינוך" מ-2004 ועד לימינו. במהלך הקריירה שלה, שמשה פולברה יועצת לכמה גופים מרכזיים: הוועדה לנשים במיין (1981), פרויקט תכנון האנרגיה של זימבבואה (1983), המרכז הבינלאומי למחקר על נשים ומפקדי אוכלוסין (1989–1990), משרד העבודה הבינלאומי (1992), הבנק העולמי (1995-1994), מועצת האוכלוסייה (1994), המרכז לסטטיסטיקה היסטורית של ארצות הברית (2000), המשרד לפיתוח אנושי של האו"ם (2005, 2010) פולברה כותבת בלוג כלכלי באתר New York Times העונה לשם Care talk.[1]

פרסים ומענקים עריכה

המענק הראשון בו זכתה פולברה היה לכתיבת עבודת הפוסט-דוקטורט, מטעם המרכז לצמיחה כלכלית באוניברסיטת ייל בין השנים 1979–1980. ב-1989 קבלה פולברה מענק לחקר "עבודות נשים" ועבודות נשים במשקי הבית במערב מסצ'וסטס במאה ה-19. בין השנים 1995–1996 קיבלה מענק מחקר מקרן צרפת-אמריקה להוראה בפריז, וב-1998 זכתה למענק מחקר של 5 שנים מקרן מק 'ארתור. ב-1999 זכתה בפרס מצוינות ע"ש אוליסיה שפלין נורדברג בכתיבה ועריכה על מפקד האוכלוסייה.[1]

ב-2002 קבלה פולברה פרס על הצטיינות יתרה בעבודתה כמרצה מטעם אוניברסיטת מסצ'וסטס. ב-2004 קבלה את פרס "Leontief" של המוסד להתפתחות גלובלית ולסביבה ב"Tufts University" וכן זכתה להיות עמיתת שרלוט פרקינס-גילמן באקדמיה האמריקנית למדעי הפוליטיקה והחברה. בין השנים 2006–2007 זכתה בפרס הנשיא צ'נסלורס למצוינות על הישגיה יוצאי הדופן במחקר ובפעילות יצירתית מטעם אוניברסיטת מסצ'וסטס. ב-2008 קבלה פולברה מענק על יוזמה כלכלית יצירתית. ובין השנים 2008–2009 קבלה את פרס Samuel F. Conti Faculty, באוניברסיטת מסצ'וסטס. ב-2009 קבלה פולברה תמיכה לפרויקט המחקר שלה ולקבוצות העבודה בתחום "הארגון החברתי של הספקת עבודת הטיפול" מטעם קרן ראסל סייג'.

תחום עיסוק מרכזי עריכה

הביקורת המרכזית של ננסי פולברה על התאוריות הכלכליות שהן מתעלמות באופן מובהק ממגוון רחב של עיסוקים בהן נשים פועלות, כמו טיפול בילדים בקשישים ובחולים. עיסוקים שבחלקם מתוגמלים בשכר נמוך וברובם ללא שכר כלל. תפקידים אלה לרב אינם זוכים להערכה חברתית. פולברה זיהתה פלח שוק שאינו נחקר ואינו מקבל מענה במודלים הכלכליים. התייחסותה לפלח שוק זה והתמקדותה בו, היא חדשנית ונחשבת לפורצת דרך. התמחותה זו מסייעת רבות להתפתחותה של הכלכלה הפמיניסטית.[3]

כלכלת הטיפול עריכה

פולברה עוסקת בכלכלת הטיפול (Care work) תחום המאגד בתוכו כל עבודה הקשורה בטיפול ובסיוע לאחר, בפרט לאוכלוסיות כמו ילדים קשישים וחולים, המאופיינים בתלות ובצורך במבוגר מטפל. לאורך כל ההיסטוריה נשים נשאו בתפקידים שנתפסו כמותאמות לתכונות נשיות טבעיות. עבודות "הטיפול והדאגה לאחר", בניגוד לעבודות ומקצועות אחרים, מונעים לרב ממוטיבציה פנימית למתן עזרה או ציפייה חברתית ולכן מתבצעים גם ללא תמורה כספית. פולברה טוענת שעבודת הטיפול לא זכתה להערכה משום שהיא נעשתה על ידי נשים בתגמול כספי נמוך או ללא תגמול כלל, דבר שמהווה את אחד ההסברים לפערי השכר בין נשים לבין גברים בחברה המודרנית. פולברה טוענת שההבנייה החברתית כלפי נשים קושרת אותן בטיפול וכי רק על ידי שינוי תפיסות חברתיות ניתן להבטיח שהאחראיות של הטיפול תחולק באופן שווה ולא תונח אך ורק על כתפן של נשים בצורה לא פרופורציונלית. פולברה טוענת כי הזרם המרכזי של הכלכלנים איננו מקדיש תשומת לב מספקת לכלכלת הטיפול. שוק העבודה הוא שוק תחרותי ומעודד את הפרטים להשיג ולהתקדם במעמד, סטוס ובתגמול. בגלל מבנה השוק, עבודות הטיפול אינן יכולות להתחרות ביצרנות וברווחיות של עבודות אחרות, אך כחברה יש חשיבות רבה הן ערכית והן כלכלית לקיום עבודות אלו. פולברה טוענת שהאחריות לטיפול באחר היא של כלל החברה ולא אחריותן הבלעדית של נשים. היא מוסיפה כי מבנה חברתי זה, והמדיניות הרווחת משפיעה על חלוקת הזמן שיש לאנשים ובעיקר לנשים בבחירה שבין עבודות טיפול שאין להם תגמול (טיפול בילדים, הזנה, בריאות, חינוך ועוד) לבין היכולת שלהן להשתלב בשוק העבודה בתפקידים מובילים במשק הדורשים השקעת זמן מלאה. מצב שמגביל נשים לשאת בתפקידים שיש עליהם תגמול.[1]

עקרת הבית והחשבונאות הלאומית עריכה

במאמרה החשוב משנת 1991 "עקרת הבית והחשבונאות הלאומית"[4] סוקרת פולברה את נתוני מפקד האוכלוסין על מצבן של הנשים בהיבט של המשפחה והעבודה במאות ה-18 וה-19 באנגליה ובארצות הברית. לטענתה, חל מפנה במצבן של הנשים במאות אלה, משום שאם במאה ה-18 עבודתן של הנשים נחשבה לעבודה יצרנית, הרי שבמאה ה-19 הנשים נתפסות כגורם תלותי התלוי באחרים. שינוי זה נובע משתי סיבות: התלהבות "מביתיות נשית" (domesticity) והגידול במספר המשרתות, ששחרר את הנשים ממטלות רבות בבית. כך עברו הנשים מהיותן "עקרות בית יצרניות" ל"עקרות בית לא יצרניות".

במאמר כותבת פולברה על עליית הערך החברתי של "הביתיות" לצד פיחות בערכה של עבודת הנשים. נוצר מצב של "פולחן ביתיות" (cult of domesticity), שבו עלתה החשיבות המוסרית של הבית ולצד זה- נותקו האנשים מיחידות הייצור המשפחתיות. כתוצאה מכך, נוצרה חלוקה ל-2 שווקים: הנשים שויכו לעולם המוסרי והפרטי ואילו הגברים לעולם הכלכלי והציבורי.

המושגים הקשורים בנשיות ועבודת הבית עברו שינוי במפקדי האוכלוסין במאות אלה: במפקד האוכלוסין ב-1875 עקרות בית ורווקות שעבדו במשק בית ללא שכר נחשבו ל"בעלי תפקיד ביתי ואישי" ו"לעובדות יצרניות". ב-1885 המונח "לא יצרני" ו"נתמך" לא נועד לעקרות הבית והמושג "עקרות בית" התייחס לנשים שמנהלות את משק הבית ללא תשלום.

ב-1905 עקרות הבית כבר הוגדרו כ"חסרות הכנסות". הפיחות בערך עבודת הבית הוביל למחאה פמיניסטית, בעיקרה בשנות ה-30 של המאה ה-19. גם המנוחים החדשים, המסווגים את עבודת הבית לעבודה לא יצרנית הובילו לתפיסה כוללת של שוליות הביתיות. מי שאמצו את ההגדרות החדשות הם בני המעמד הגבוה, על אף מתנגדים רבים שקמו במקביל. למפקדי האוכלוסין אלה הייתה השפעה גדולה על התאוריה הכלכלית. נושא זה, לטענת פולברה, השריש גם את הפערים במשכורות- הגבר כמפרנס המרוויח יותר והאישה התלותית עם המשכורת הנמוכה.

ספרים עריכה

לפולברה שורה ארוכה של ספרים ומאמרים אשר ראו אור בכ-25 שנות פעילותה. בין ספריה הבולטים ניתן למצוא את השמות הבאים:

מי משלם על הילדים? מגדר ומבני כפייה עריכה

בספר זה שיצא בשנת 1994, דנה פולברה על מצבן של נשים שיצאו אל המרחב הציבורי והפרדוקסים איתן הן מתמודדות: יותר נשים עובדות ועדיין אחראיות על משק הבית וטיפול באחרים. הילודה התמעטה אך יש יותר נשים שמגדלות באופן יחידני את ילדיהן, והסיבסוד הממשלתי לא תואם את המציאות. ראשית, היא מנסה להראות כי כלכלנים לא הצליחו לספק מודלים הולמים להסביר יחסים בין הורים וילדים במונחים של פיתוח, ורווחה חברתית. היא מצביעה על כך שכלכלנים מתמקדים בחשבונאות בלבד של ייצור ופחות במשמעות הכלכלית של שעתוק חברתי. היא מראה כיצד שינוי בהשקעה של זמן ומשאבים בטיפול בילדים יכול לתת מענה חברתי כלכלי נכון יותר לכלל החברה ולמנוע את פגיעתן של קבוצות חלשות כמו ילדים ונשים. לבסוף, היא בוחנת את מה שיש להיסטוריה לומר על המאבקים החברתיים על העלויות של שעתוק חברתי.[5]

המדריך לכלכלת ארצות הברית עריכה

המדריך לכלכלת ארצות הברית שיצא בשנת 2000, נכתב בשיתוף ג'יימס היינץ מהמרכז לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס-, בספר פולברה ועמיתיה חוקרים וחושפים את התפיסה המוטעית לגבי המציאות הגלויה של כלכלת ארצות הברית. כל פרק עוסק בנושא אחד או רעיון שמלווה בקריקטורה או יצירות אמנות אחרות. הספר כתוב בשפה פשוטה ונהירה. המחברים גם כללו מילון מונחים מפורט כדי לעזור לקוראים להכיר ולהבין מושגים בכלכלה. ספר זה מכסה מגוון רחב של נושאים, ובהם אי שוויון גזע ומגדר, עבודה, חינוך, רווחה, והוצאה ממשלתית לבריאות.[6]

הלב הבלתי נראה: כלכלה וערכי משפחה עריכה

הספר נכתב בשנת 2001. מדידת הערך של עבודת טיפול היא קשה בעיקר משום שיחסים של טיפול מתבססים בחלקם על עסקאות חליפין. לב בלתי נראה היא מטאפורה המייצגת את ערכי משפחה של אהבה והדדיות כלכלית, שהיא עומדת בניגוד "היד הנעלמה" של אדם סמית, "שבו כוחות השוק של היצע וביקוש קיימים לצד המרדף של אינטרס עצמי. בעוד הכוחות של השוק החופשי ואינדיבידואליזם התחרותי שולט בחיים ציבוריים, הכוחות של חמלה חייבים למתן את הכוחות של אינטרס עצמי. בכתיבה מעוררת מחשבה מעמידה פולברה את "הלב הבלתי נראה". מאות שנים, נשים סיפקו טיפול בחינם בבית. היום כשהן עובדות מחוץ לבית, והמשק מתגמל את עבודתן בשכר נמוך הן נפגעות ואיתן ערכי המשפחה. פולברה טוענת שבסדרי עדיפות אלה חלה שחיקה במעמד הנשים וביכולת לספק טיפול אישי.[7]

זמן משפחה - הארגון החברתי של הטיפול עריכה

ספר שיצא בשנת 2004, כולל 11 מאמרים הדנים במגוון הנושאים הקשורים בטיפול בילדים ובקשישים. פולברה טענה שלזמן יש חשיבות אדירה בחיינו ובמיוחד לזמן שאנו מקדישים עבור הטיפול בילדים, מבוגרים וכו'. הספר דן בסוגיה כיצד אנשים מחלקים את זמנם בין עבודות בשכר לבין עבודות הטיפול שאינם בשכר וכיצד המוסדות החברתיים משמרים חלוקה זו. הספר מציאה בחינה מחדש של חלוקת זמן שמביאה בחשבון אספקטים כלכליים.[8]

להעריך ילדים: חשיבה מחדש על כלכלת המשפחה עריכה

פולברה דנה בספר זה שיצא בשנת 2008, בעלויות גידול ילדים, בערך הכלכלי חברתי של טיפול בילד לכלכלת המדינה וכיצד עלויות אלה מהותיות לחברה. פולברה מזמינה את הקורא לחשוב מחדש על האופן שבו החברה מנהלת את גידול ילדיה. השקעות כלכליות של הורים ובעיקר אימהות בילדיהן מובילה לעיתים לכלכלת עוני. בחשיבה אחרת מציעה פולברה לראות בילדים את דור העתיד של משלמי המיסים ולבחון מחדש את המדיניות הקיימת.[9]

תאוות בצע, תשוקה ומגדר: ההיסטוריה של הרעיונות הכלכליים עריכה

הספר נכתב בשנת 2009, בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 2008, הוא בוחן את הגבולות שבין המרדף אחר אינטרסים אישיים של קידום והשגת הון, ובין חוסר מוסריות ומגדר. פולברה מראה כי עד למשבר הכלכלי הנורמה של תאוות בצע נחשבה כמוסרית ולגיטימית בייחוד כאשר היא מיוצגת על ידי גברים. אך מבט מקרוב, מצביע על כך שהחמדנות ותאווה נחשבות בדרך כלל טובות רק לגברים, וגם אז רק מחוץ לתחום של חיי משפחה. ההיסטוריה של הכלכלה המערבית מחזקת את העמדה כי גברים מקבלים לגיטימציה תרבותית להתנהגויות מסוג זה אותן התנהגויות הנשללות מנשים. בספרה היא מתארת תהליך של שינוי כלכלי ותרבותי בארצות הברית, בריטניה וצרפת שעיצבה את התפתחותו של קפיטליזם פטריארכלי ומדינת הרווחה.[10]

אהבה וכסף כלכלת הטיפול בארצות הברית ניו יורק : קרן ראסל סייג' עריכה

בספר שיצא בשנת 2012, בוחן צוות רב תחומי של מומחים את הדילמות התאורטיות של מתן טיפול, ומספק סקירה אמפירית חסרת תקדים של הבעיות בסקטור עבודות הטיפול לסוגיהן בארצות הברית. בארבעים השנים האחרונות נשים הצטרפו לשוק העבודה בעיסוקים מגוונים. עבודות הטיפול נשארו נחלת הנשים ואילו השכר המוצא לנשים בשוק העבודה נשאר נמוך. הספר מעלה שאלות נוקבות ובוחן, מדוע נשים ממשיכות לעסוק בעבודות הטיפול, מדוע התגמול נשאר נמוך למרות הערך החברתי שיש בעבודות אלו.[11]

פרסומים בכתבי עת עריכה

לפולברה רשימה של מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת מובילים, כגון: "הכלכלה הפוליטית של ההון האנושי" (2012), "טיפול מתקן" (2008), "מדידת טיפול: מגדר, עצמה וכלכלת הטיפול" (2006), "באיזה מדד? זמן משפחה המוקדש לילדים בארצות הברית" (2005), "עלות הטיפול" (בשיתוף עם פאולה אנגלנד) (1999), "ילדים כנכנסים ציבוריים" (1994) ועוד.[1]

מספריה עריכה

  • Folbre Nancy, Editor and contributor, For Love and Money: Care Provision in the U.S. (New York: Russell Sage Foundation) 2012
  • Folbre Nancy Saving State U: Why We Must Fix Public Higher Education. New York: The New Press 2010
  • Folbre Nancy, Lust and Gender: A History of Economic Ideas, New York: Oxford University Press 2009
  • Folbre Nancy, Valuing Children: Rethinking the Economics of the Family, Cambridge, MA: Harvard University Press 2008
  • Folbre Nancy Editor (with Lois Shaw and Agneta Stark), Warm Hands in a Cold Age: Gender and Aging. New York: Routledge 2006
  • Folbre Nancy, Editor (with Michael Bittman) Family Time: The Social Organization of Care, New York: Routledge 2004
  • Folbre Nancy,the Invisible Heart: Economics and Family Values.New York: The New Press 2001.
  • Folbre Nancy The Ultimate Field Guide to the U.S. Economy (with James Heintz and The Center for Popular Economics) New York: The New Press 2000.
  • Folbre Nancy, De la différence des sexes en économie politique. Paris: Edition des femmes 1997
  • Folbre Nancy ,Editor The Economics of the Family. Cheltenham: Edward Elgar 1996
  • Folbre Nancy The New Field Guide to the U.S. Economy (with the Center for Popular Economics). New York: The New Press1995
  • Folbre Nancy, Who Pays For the Kids? Gender and the Structures of Constraint. New York: Routledge 1994

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ננסי פולברה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Folbre Nancy, retrieved March 1th from http://people.umass.edu/folbre/folbre/
  2. ^ Cicarelli, James; Cicarelli, Julianne (2003), "Nancy Folbre (1952- )", in Cicarelli, James; Cicarelli, Julianne, Distinguished women economists, Westport, Connecticut: Greenwood Press, p. 71,
  3. ^ Folbre, Nancy “Caring Labor.” Transcription of a video by Oliver Ressler, recorded in Amherst, U.S.A., 20 min., 2003.
  4. ^ http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/akeretbait.pdf עקרת הבית והחשבונאות הלאומית
  5. ^ Folbre Nancy (1994) Who Pays For the Kids? Gender and the Structures of Constraint. New York: Routledge
  6. ^ Folbre Nancy (2000) The Ultimate Field Guide to the U.S. Economy (with James Heintz and The Center for Popular Economics) New York: The New Press
  7. ^ Folbre Nancy (2001) The Invisible Heart: Economics and Family Values. New York: The New Press
  8. ^ Folbre Nancy 2004 Editor (with Michael Bittman) Family Time: The Social Organization of Care. New York: Routledge
  9. ^ Folbre Nancy (2008) Valuing Children: Rethinking the Economics of the Family, Cambridge, MA: Harvard University Press
  10. ^ Folbre Nancy 2009 Greed, Lust and Gender: A History of Economic Ideas. New York: Oxford University Press
  11. ^ 10Folbre Nancy, Editor and contributor, For Love and Money: Care Provision in the U.S. (New York: Russell Sage Foundation) 2012