עקרת בית

מונח סוציולוגי
(הופנה מהדף עקרת הבית)

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ לו. במשך דורות רבים זה נחשב כתפקיד המיועד לנשים. הגדרת האישה כ'עקרת בית' היא גם הגדרה פוליטית או כלכלית[1].

שתי עקרות בית במטבחן
עטיפת כתב העת "ניהול טוב של משק הבית" מאוגוסט 1908

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה[2].

היסטוריהעריכה

רישומים היסטוריים רבים הראו שנשים ניהלו את משק הבית של המשפחה, לעיתים בקבוצות: אם ובנותיה או חמות וכלותיה ניהלו את משק הבית של המשפחה המורחבת[3]. שמרנים נוטים להגדיר את האימהות כתפקידה החשוב ביותר של האישה, אך למעשה עברו פחות ממאה שנים מאז שהאימהות הוכרה כעיסוק מלא. כשמסתכלים על ההיסטוריה של עקרות הבית, זהו למעשה רעיון חדיש שאישה אחת יכולה לעשות את כל מלאכות הניקיון, הבישול והטיפול בילדים.

בחברות הציידים-לקטים נשים ליקטו פירות שונים, המעבר להתיישבות קבע בתקופה הנאוליתית והתחלת צבירת רכוש וגידול מזון בכוחות עצמם, הצריכו יותר ידיים עובדות - יותר ילודה וטיפול בילדים שנותרו בחיים וגדלו[4].

בחוות נשים חלבו פרות, בערים נשים ארגו, זו הייתה צורת החיים בכל רחבי אירופה ויותר מאוחר באמריקה הצפונית מאז תקופת יוון העתיקה ועד 1800.

ברוב הבניינים היווניים היה מרכז סודי שבו היה קמין שבו 'שלטה' האלה הסטיה[5], וסימל כי מרכז הבית הוא מקומה הטבעי של האישה.

בימי הביניים באנגליה, ענייות ובנות איכרים, נישאו והפכו לחלק מהידיים העובדות במשפחה. נערות אצילות ועשירות שנישאו לאצילים או עשירים, קיבלו השפעה גדולה על חיי אנשים רבים וניהלו משק אחוזה, מורכב ומסובך, וככאלו קיבלו גם השפעה גדולה על בעלי הן עבדו קשה בניהול אספקת מזון והלבשה לכל אנשי המשפחה והצוותים. הייתה להן אחריות כמו מנכ"ל בימינו. הן הצטרכו לדעת איזה מזון אפשר להשיג מהשדות שלהן או של האריסים שלהם. מזון שלא גודל במקום היה צריך להזמין חודשים מראש ו היה צריך להיות משומר, בשרים, דגים, דגנים, יינות וכול מחסור, הם ייצרו גם סבוני כביסה, מספוא ומזון אחר לחיות האחוזה השונות. כמו כן היה עליהן לדאוג לכל המלבושים הוילונות והריפודים[6]. חלק ניכר מהם נארגו באחוזה או בסביבה. אחר נתפרו באחוזה או בסביבה. הן ארגנו את ימי הכביסה. הקירות אז היו מכוסים בהרבה אריגים ושטיחים, בעיקר לשמור על חום הבית וגם שיהיה נעים .

במאה ה-19 התחילו שינויים ראשונים, עד המהפכה התעשייתית היה מקובל לחיות במשפחות רב-דוריות. אך כשאנשים התחילו לנהור לערים לחפש עבודה, הם התחילו לחיות במשפחות גרעיניות. לאמהות הייתה פתאום אחריות בלעדית על ניהול משק בית במקום לחלוק את העבודה עם קרובותיהן. מבול העוברים לתוך הערים גרם לכך שעבודת משק הבית הפכה זולה מאוד כך שהרבה משפחות מילאו את החסר בשכירת עוזרת שתעשה הכל.

האנה קולוויק (Hannah Cullwick) עוזרת בית בתקופה הוויקטוריאנית ניהלה יומן בין השנים 1860 ל-1870, שבו היא תיארה את פעולותיה היומיומיות: "פתחתי תריסים, הדלקתי את האש בכירת המטבח, ניערתי את הדברים המפויחים שלי בחור האבק ורוקנתי את הפיח משם. טאטאתי ואיבקתי את החדרים והפרוזדור, הכנתי את הקמין ואת ארוחת, ניקיתי שני זוגות של מגפיים סידרתי מיטות..."וככה היא ממשיכה יום של סידור, איבוק ניקוי בלתי פוסקים. מבוקר עד ערב.[7]

עד תחילת מלחמת העולם הראשונה המשיכו משפחות גרעיניות מהמעמד הבינוני להיעזר בעובדים בשכר - טבחית, אומנת, כובסת שוער וכדומה. כשהגברים גויסו למלחמה, קראו התעשיינים לנשים לבוא ולמלא את מקומם במשכורות שעלו על משכורת העבודה במשק הבית, כך גרמו למחסור בעובדות בית. עם זאת מתחילים באותן שנים לראות פרסומות שמראות עקרות בית לבושות בשמלות נשף, מחטאות ומנקות את ביתן בכל מיני חומרי ניקיון[7].

לקראת מלחמת העולם השנייה מקצועות עובדי הבית כבר פסקו מלהיות מקצוע. בזמן מלחמת העולם השנייה נשים מכל המעמדות נדרשו למלא את מקום הגברים בתעשיות השונות. עם תום מלחמת העולם ועם שחרור מיליוני גברים לשוק האזרחי התחילו הממשלות לדחוק את הנשים בחזרה למשקי הבית שלהן כדי לפנות את המשרות בתעשייה לגברים. ללא משכורות וללא עובדי בית לעזור להן במשק הבית, האמהות של שנות ה1950 לא בילו יותר זמן עם ילדיהן מאשר האמהות העובדות המודרניות, כיון שתחזוקת משק הבית הניקיון הבישול הקניות וכל יתר העיסוקים היו משרה מלאה. נשים שהיו במעמד ניהולי גבוה בזמן המלחמה מצאו עצמן לפתע תקועות בבית. באותה תקופה נחשבה אישה עובדת כמישהי שבעלה אינו יכול לפרנס אותה. נשים עניות עדיין נאלצו לעבוד, אבל שמעו כל מיני הערות גנאי על 'ילדי המפתח' שלהן.

בשנות ה1960 וה1970 החל גל שני של פמיניזם ושנות ה1980 היו העשור של נשות הקרירה, ובשנות ה1990 נולד 'הגבר החדש' שחולק עם בת זוגו את האחריות ההורית.

מאפייניםעריכה

עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד. לעיתים שוכרת עקרת הבית עוזר או עוזרת המסייעים לה במשימותיה.

עקרת הבית איננה מקבלת שכר על עבודתה, ופרנסתה היא, בדרך כלל, על הכנסתו של בן זוגה (אם כי לעיתים יש לה הכנסה מפנסיה או מרכוש). לפי מחקר שפרסם אתר Salary.com, מתן תשלום לעקרת הבית בארצות הברית על עבודתה במשק ביתה היה מזכה אותה בשכר של 138,000 דולר בשנה[8]. שכר גבוה זה נובע מכך ששעות עבודתה של עקרת הבית עולות במידה רבה על היקפה של משרה אחת. סימולציות המבוססות על סקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלו כי עבודת עקרות הבית תורמת 2.2-4.8% מהתמ"ג בישראל (הערך התחתון מבטא ערך שעת עבודת עקרת בית לפי שכר המינימום והעליון על פי התשלום המקובל לעוזרת בית עבור אותו זמן. על-פי נתוני סקר תקצוב זמן שנעשה בשנים 1991–1992 נשים נשואות השקיעו בממוצע 268 דקות ביום בעבודות בית וטיפול בילדים נתון דומה לזה שנמצא במחקרים עדכניים יותר במדינות הOECD - כ-4.5 שעות עבודה ביום. הזמן המוקדש לעבודות הבית אצל נשים נשואות עם ילדים ארוך פי 3.3 בערך מהזמן אותו משקיעים גברים בעבודות הבית. במחקר שנערך בשנת 2017 נמצא כי 70% מהמשפחות בהן האישה היא עקרת בית משתייכות ל4 העשירונים התחתונים בשכר. בקרב משפחות שיש בהן עקרת בית בגיל העבודה כ-49% היו עניות והכנסתן הייתה רחוקה ב-39% מהכנסת קו העוני לעומת כ-35% אצל כלל המשפחות העניות בישראל. בקרב הציבור היהודי בישראל ב 9.7% מהמשפחות הייתה עקרת בית, אצל חרדים כ-21% ואצל ערבים 49%[9].

עקרות הבית הן קהל צופים עיקרי בתוכניות טלוויזיה המשודרות בבוקר, ולוח השידורים בנוי במידה רבה בהתאם לכך. ברשת ב' של "קול ישראל" שודרה בשעות הבוקר תוכנית ששמה אמר זאת במפורש - "התוכנית לעקרת הבית".

בחוקי מדינת ישראלעריכה

השאלה האם יש להקל במיסוי על משפחה שבה האישה היא עקרת בית קיבלה בישראל תשובות שונות במהלך השנים. בחוק הביטוח הלאומי ניתן לעקרת הבית, הנשואה לתושב ישראל, פטור מדמי ביטוח לאומי[10], ופטור דומה ניתן לה מדמי ביטוח בריאות. בתחילת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר נקבע, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, חיוב של עקרות הבית בדמי ביטוח בריאות, בסכום קבוע. החלטה זו ספגה ביקורת, ובסופו של דבר לא מומשה ובוטלה. בפרק העוסק בביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבעו הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית[11].

במשך שנים רבות ניתנה בפקודת מס הכנסה נקודת זיכוי בגין בן זוג שאין לו הכנסה, הקלה שמרבית הנהנות ממנה היו משפחות שבהן האישה היא עקרת בית. הקלה זו צומצמה מאוד בתחילת שנת 2005, והיא ניתנת רק במקרים חריגים. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ביטול נקודת הזיכוי נועד להוות תחליף לגביית מס בריאות מעקרות בית[12], אך הוא פוגע גם במשפחות שבהן הגבר הוא בן הזוג שאין לו הכנסה.

חילופי תפקידיםעריכה

ישנם זוגות בהם הגבר הוא שעוסק בעבודות הבית, והאישה מפרנסת אותו, אך מצב זה פחות נפוץ. גם החוק בישראל מערים קשיים על חילופי תפקידים אלה. כאמור, לעקרת בית, הנשואה לתושב ישראל, ניתן פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. פטור כזה אינו ניתן לגבר שהוא עקר בית. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה[13], לפיה מצב זה הוא בגדר הפליה פסולה, אך בית הדין דחה את התביעה. החלטה זו אושרה בבית הדין הארצי לעבודה[14], בעתירה לבג"ץ[15] ובעתירה לדיון נוסף[16]. עם זאת, בהחלטתה לדחות את הבקשה לדיון נוסף העירה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש:

אין ספק, והדברים עולים אף מפורשות מפסק הדין, כי העותרים הפנו בעתירתם זרקור לסוגיה חשובה המצביעה על קשיים במצב המשפטי הנוהג כיום בעניין ההסדרים החלים על "עקרת בית". נראה אף, ובכך מצטרפת אף אני לדברי חבריי בפסק דינם, כי המציאות המודרנית בה אנו חיים מחייבת חשיבה מחודשת בכל הנוגע להסדרים אלה וראוי כי המחוקק ייתן דעתו לדבר - ויפה שעה אחת קודם.

פקודת מס הכנסה אינה מתייחסת במפורש לעקרת הבית, אך במשך שנים רבות נקבע בה שהנציג בפני פקיד השומה של בני זוג נשואים הוא הגבר. בשנת 1993 בוטלה קביעה זו, והנציג הוא אחד מבני-הזוג, המכונה בפקודה "בן-זוג רשום".

האקדמיה ללשון העברית עסקה בסוגיה מהי צורת הזכר של "עקרת הבית", והחליטה, באוקטובר 2007, על הצורה "עֶקֶר הַבַּיִת" (עי"ן וקו"ף בסגול), וברבים "עַקְרֵי בַּיִת", שבה המילה "עקר" מרמזת לעיקר, ולא לעקרות[17].

ספרות הדרכה עברית על תפקיד עקרת הביתעריכה

בעברית יש ספרות הדרכה מעטה לתפקידי עקרת הבית. לעיתים הנושא מופיע כנספח לספר בישול. בספר הבישול 'כך נבשל'[18] שחובר על ידי מדריכות של ויצ"ו בשנת תש"ח, והודפס מאז בעוד ועוד מהדורות, יש פרק 'מדריך למשק הבית' המתחיל בפסקת 'היעילות - וחשיבותה במשק הבית' ועובר דרך כל מה שיש לעשות יום יום, פרקים על מה ואיך מנקים כל דבר ועד 'כיצד מארגנים קניות' כמו כן יש פרק על תורת התזונה, שני הפרקים משתרעים על פני 47 עמודים מכלל 288 עמודי הספר. ב'ספר הבישול' [19]של אביבה גולדמן יש פרק קצר 'אביזרי שולחן' המפרט את כמות 'לבני השולחן' [כך במקור] כלי חרסינה, סכו"ם וכלי זכוכית, צריכים להיות בכל משק בית, 'אביזרי מטבח' מפרט את כל ציוד המטבח הנחוץ ממקרר חשמלי ועד כלים וחומרים לניקוי.

בספר לבני הנעורים 'לבת וגם לבן לא יזיק לדעת' [20]שכתבה אסתר קל יש פרקים העוסקים בעזרה במלאכות הבית כביסה, ניקיון, קניות, בישול, גיהוץ וכדומה.

בספר 'בוטיק בבית - 100 עבודות-יד נוספות לבנות הנעורים'[21] של שולמית הרטל, יש פרק 'דירה נאה או לעקרת הבית הקטנה' ובו הדרכה לקישוט הבית, פרק על תחזוקה נאותה של הבגדים, הכנת כיבוד למסיבה, סידור פרחים, הצעות של הכנת אוכל וניקוי הבית ליום האם. את הספר ציירה ואיירה אלישבע נדל-לנדאו.

היבט תרבותי חברתיעריכה

במשך מאות שנים חונכו נשים לקראת היותן עקרות בית ולמידת מקצוע לא נחשבה ראויה לבנות. מה שהותיר נשים גרושות או אלמנות בחוסר אפשרות להתפרנס[22].

בספר רקמה 'Creative Embroidery' שכתבה ג'ואן ניקולסון בשנת 1960, היא מציעה לרקום סינר לילדה קטנה כמתנה 'שתתקבל בשמחה[23], ותתן לילדה הרגשה שהיא כבר מבוגרת כאשר היא תעזור בעריכת שולחן ארוחת הערב'.

היחס להיותה של אישה עקרת בית שעובדת אך ורק במשק ביתה, שונה מתקופה אחת לשנייה, נתפס בצורה אחרת בקהילות שונות מסיבות דת[24] או מסורת. בקהילות דתיות יש הגורסים שמקומה של האישה בבית, ויש חלקים של הקהילות שבהן מכובד שהאישה תצא לעבוד[25] לפרנסת המשפחה בעוד הגבר לומד תורה.

נתן אלתרמן כתב סיפור בשם 'עקרת הבית' שבו מסופר על 'שיר לעקרת הבית' שנמצא בעזבונו של ישראל זמורה. השיר מופיע בקובץ ספרותי לזכרה של עדה זמורה "בשם האחת" הוצאת 'מחברות לספרות', תל אביב, תשכ"ח[26].

בגניזת קהיר נמצאו תעודות שמהן אנו למדים שהציפייה מכלה צעירה הייתה שהיא תשעתק את ביתה של אם הבעל, עם זאת נראה שבערים הגדולות חלק ממלאכות הבית טחינת קמח, אפית לחם שנלוש בבית, הוצאו אל מחוץ לבית. בגלל חוסר בחומרי בעירה העדיפו לקנוות מזון מבושל בשוק בימי החול. אריגים כבדים נמסרו לכובסות מקצועיות . עם זאת מבנות ציפו שתעזרנה במלאכת הבית[27].

ה- 3 בנובמבר הוכרז כ'יום עקרת הבית הבינלאומי'[28].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Emily J.H.Contois, Book Review: Politics of the Pantry by Emily E. LB. Twarog, DOSIS, Medical Humanities +Socila Justice, ‏2/2/2018 (באנגלית)
  2. ^ בשפה העברית משמש השורש לעיתים לדבר והיפוכו למשל שחר שהוא ההפך משחור או לחטא שהוא ההפך מחטאים,כך גם המושג עקרת בית משמעותו עיקרו של הבית ולא אישה עקרה (נלקח מפינתו של אבשלום קור)
  3. ^ Alice Bell, A Brief History of The Housewife, 3PLUS International, ‏4/2/2017 (באנגלית)
  4. ^ Elizabeth Wayland Barber, Women`s Work: the First 20,000 YEars, New York: W.W. Norton, 1995, 1994, פרק Courtyard Sisterhood, עמ' 71-72, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
  5. ^ Ruth Padel, Images of Women in Antiquiy, עריכה: Avery Cameron , Amelie Kurht, London: Routledge, 1993, 1983, פרק Women : Model for posseion by Greek Daemoms, עמ' 1-46,ISBN 0-415-09095. (באנגלית)
  6. ^ G. M. Trevelyan, Illustrated English Social History :1, Watford: Pelican, 1968, 1942, פרק England in the age of Caxton, עמ' 141-143. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Margaret Horsfield, Biting the Dust , the Joys of Housework, London: Fourth Estate, 1998, 1997, פרק Maids and Ladies, עמ' 61-62, ISBN 1-85702-675-6. (באנגלית)
  8. ^ רויטרסעקרות בית בארצות הברית היו יכולות להרוויח 138 אלף דולר בשנה, באתר הארץ, 6 במאי 2007
  9. ^ מירי אנדבלד, אורן הלר, הערך הכספי של עבודת עקרת הבית, ‏אפריל 2017
  10. ^ דוד רגב, מדריך: מתי עקרת בית צריכה לשלם ביטוח לאומי, באתר ynet, 13.4.2004
  11. ^ תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית), התשמ"ד-1984, באתר המוסד לביטוח לאומי
  12. ^ ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143, עמ' 373
  13. ^ בל 3809/04 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.06
  14. ^ עבל 519/06 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-13.1.2009
  15. ^ בג"ץ 1046/09 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-15.8.2010
  16. ^ דנג"ץ 6319/10 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-26.10.2010
  17. ^ רונית גדיש, "היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת, והוא?", אקדם, יוני 2008
  18. ^ חנה היימן,נעמי גפריתי,ברכה רזניק,דינה ממלוק,רות מרקשייד,מלי הורוביץ, מינה מאיר, מרים סרבטניק, כך נבשל, עריכה: מרים סרבטניק, תל אביב: א.רוטר, ששית מתוקנת, תש"ך, פרק מדריך למשק הבית, תורת התזונה, עמ' 219-266
  19. ^ אביבה גולדמן, ספר הבישול, תל אביב: אמיר, פרק אבזרי שולחן, אבזרי מטבח, עמ' 265-66
  20. ^ אסתר קל, לבת וגם לבן לא יזיק לדעת, תל אביב: נץ טברסקי, חמישית. (בעברית)
  21. ^ שולמית הרטל, בוטיק בבית, תל אביב: קרני, תש"ל, תש"ל, פרק דירה נאה, או לעקרת הבית הקטנה, עמ' 65-89
  22. ^ Mirra Bank, ANONYMOUS WAS A WOMAN, New york: St. Martin, 1979, 1979, פרק Lessons in Womanhood, עמ' 13-46, ISBN 0-312-04186-1. (באנגלית)
  23. ^ Joan Nicholson, Creative Embroidey, New York: Gramercy, 1960, 1960, פרק Where to use embroidery, עמ' 65. (באנגלית)
  24. ^ מנדי קמינקר, "רק" עקרת בית, Beit Chabad.com (בעברית)
  25. ^ אסף מלחי, מרים אברמובסקי, שילוב משפחה ועבודה בקרב נשים חרדיות, סקירת ספרות, ‏מאי 2015 (בעברית)
  26. ^ נתן אלתרמן, עקרת הבית, פרויקט בן-יהודה (בעברית)
  27. ^ שלמה דה גוייטין, חברה ים תיכונית, תרגום: איה ברויאר, עריכה: יעקב לסנר, טל אלעזר, עירד מלכין, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2005, 2005, פרק ה"בית" או המשפחה הגרעינית, עולמן של הנשים, עמ' 478, 554, ISBN 965-511-380-9
  28. ^ 3rd November was Housewifews day, DAYS OF THE YEAR (באנגלית)