פתיחת התפריט הראשי

עקרת בית

מונח סוציולוגי
(הופנה מהדף עקרת הבית)

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

שתי עקרות בית במטבחן
עטיפת כתב העת "ניהול טוב של משק הבית" מאוגוסט 1908

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה[1].

מאפייניםעריכה

עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד. לעיתים שוכרת עקרת הבית עוזר או עוזרת המסייעים לה במשימותיה. כך תיאר הסופר פיליפ רות את עבודתה של עקרת הבית בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20:

הנשים עבדו בלי הפסקה ונעזרו במעט מאוד מכשירים חוסכי עמל, כיבסו, גיהצו כותונות, הטליאו גרביים, היפכו צווארונים, תפרו כפתורים, שימרו בגדי צמר בנפטלין, מירקו רהיטים, טיאטאו ושטפו רצפות, רחצו חלונות, ניקו כיורים, אמבטיות אסלות וכיריים, שאבו שטיחים, סעדו את החולים, קנו מצרכי מזון, בישלו ארוחות, האכילו קרובי משפחה, סידרו ארונות ומגירות, פיקחו על עבודות סיוד ותיקונים בבית, אירגנו טקסים דתיים, שילמו חשבונות וניהלו את ספרי החשבונות המשפחתיים ובאותה עת גם השגיחו על בריאות ילדיהן, על לבושם, ניקיונם, לימודיהם, תזונתם, התנהגותם, ימי ההולדת שלהם, נימוסיהם ומצב רוחם.

עקרת הבית איננה מקבלת שכר על עבודתה, ופרנסתה היא, בדרך כלל, על הכנסתו של בן זוגה (אם כי לעיתים יש לה הכנסה מפנסיה או מרכוש). לפי מחקר שפרסם אתר Salary.com, מתן תשלום לעקרת הבית בארצות הברית על עבודתה במשק ביתה היה מזכה אותה בשכר של 138,000 דולר בשנה[2]. שכר גבוה זה נובע מכך ששעות עבודתה של עקרת הבית עולות במידה רבה על היקפה של משרה אחת. סימולציות המבוססות על סקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלו כי עבודת עקרות הבית תורמת 2.2-4.8% מהתמ"ג בישראל (הערך התחתון מבטא ערך שעת עבודת עקרת בית לפי שכר המינימום והעליון על פי התשלום המקובל לעוזרת בית עבור אותו זמן. על-פי נתוני סקר תקצוב זמן שנעשה בשנים 1991-1992 נשים נשואות השקיעו בממוצע 268 דקות ביום בעבודות בית וטיפול בילדים נתון דומה לזה שנמצא במחקרים עדכניים יותר במדינות הOECD - כ-4.5 שעות עבודה ביום. הזמן המוקדש לעבודות הבית אצל נשים נשואות עם ילדים ארוך פי 3.3 בערך מהזמן אותו משקיעים גברים בעבודות הבית. במחקר שנערך בשנת 2017 נמצא כי 70% מהמשפחות בהן האשה היא עקרת בית משתייכות ל4 העשירונים התחתונים בשכר. בקרב משפחות שיש בהן עקרת בית בגיל העבודה כ-49% היו עניות והכנסתן הייתה רחוקה ב-39% מהכנסת קו העוני לעומת כ-35% אצל כלל המשפחות העניות בישראל. בקרב הציבור היהודי בישראל ב 9.7% מהמשפחות הייתה עקרת בית, אצל חרדים כ-21% ואצל ערבים 49%[3].

עקרות הבית הן קהל צופים עיקרי בתוכניות טלוויזיה המשודרות בבוקר, ולוח השידורים בנוי במידה רבה בהתאם לכך. ברשת ב' של "קול ישראל" שודרה בשעות הבוקר תוכנית ששמה אמר זאת במפורש - "התוכנית לעקרת הבית".

בחוקי מדינת ישראלעריכה

השאלה האם יש להקל במיסוי על משפחה שבה האישה היא עקרת בית קיבלה בישראל תשובות שונות במהלך השנים. בחוק הביטוח הלאומי ניתן לעקרת הבית, הנשואה לתושב ישראל, פטור מדמי ביטוח לאומי[4], ופטור דומה ניתן לה מדמי ביטוח בריאות. בתחילת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר נקבע, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, חיוב של עקרות הבית בדמי ביטוח בריאות, בסכום קבוע. החלטה זו ספגה ביקורת, ובסופו של דבר לא מומשה ובוטלה. בפרק העוסק בביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבעו הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית[5].

במשך שנים רבות ניתנה בפקודת מס הכנסה נקודת זיכוי בגין בן זוג שאין לו הכנסה, הקלה שמרבית הנהנות ממנה היו משפחות שבהן האישה היא עקרת בית. הקלה זו צומצמה מאוד בתחילת שנת 2005, והיא ניתנת רק במקרים חריגים. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ביטול נקודת הזיכוי נועד להוות תחליף לגביית מס בריאות מעקרות בית[6], אך הוא פוגע גם במשפחות שבהן הגבר הוא בן הזוג שאין לו הכנסה.

חילופי תפקידיםעריכה

ישנם זוגות בהם הגבר הוא שעוסק בעבודות הבית, והאישה מפרנסת אותו, אך מצב זה פחות נפוץ. גם החוק בישראל מערים קשיים על חילופי תפקידים אלה. כאמור, לעקרת בית, הנשואה לתושב ישראל, ניתן פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. פטור כזה אינו ניתן לגבר שהוא עקר בית. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה[7], לפיה מצב זה הוא בגדר הפליה פסולה, אך בית הדין דחה את התביעה. החלטה זו אושרה בבית הדין הארצי לעבודה[8], בעתירה לבג"ץ[9] ובעתירה לדיון נוסף[10]. עם זאת, בהחלטתה לדחות את הבקשה לדיון נוסף העירה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש:

אין ספק, והדברים עולים אף מפורשות מפסק הדין, כי העותרים הפנו בעתירתם זרקור לסוגיה חשובה המצביעה על קשיים במצב המשפטי הנוהג כיום בעניין ההסדרים החלים על "עקרת בית". נראה אף, ובכך מצטרפת אף אני לדברי חבריי בפסק דינם, כי המציאות המודרנית בה אנו חיים מחייבת חשיבה מחודשת בכל הנוגע להסדרים אלה וראוי כי המחוקק ייתן דעתו לדבר - ויפה שעה אחת קודם.

פקודת מס הכנסה אינה מתייחסת במפורש לעקרת הבית, אך במשך שנים רבות נקבע בה שהנציג בפני פקיד השומה של בני זוג נשואים הוא הגבר. בשנת 1993 בוטלה קביעה זו, והנציג הוא אחד מבני-הזוג, המכונה בפקודה "בן-זוג רשום".

האקדמיה ללשון העברית עסקה בסוגיה מהי צורת הזכר של "עקרת הבית", והחליטה, באוקטובר 2007, על הצורה "עֶקֶר הַבַּיִת" (עי"ן וקו"ף בסגול), וברבים "עַקְרֵי בַּיִת", שבה המילה "עקר" מרמזת לעיקר, ולא לעקרות[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשפה העברית משמש השורש לעיתים לדבר והיפוכו למשל שחר שהוא ההפך משחור או לחטא שהוא ההפך מחטאים,כך גם המושג עקרת בית משמעותו עיקרו של הבית ולא אישה עקרה (נלקח מפינתו של אבשלום קור)
  2. ^ רויטרסעקרות בית בארצות הברית היו יכולות להרוויח 138 אלף דולר בשנה, באתר הארץ, 6 במאי 2007
  3. ^ מירי אנדבלד, אורן הלר, הערך הכספי של עבודת עקרת הבית, ‏אפריל 2017
  4. ^ דוד רגב, מדריך: מתי עקרת בית צריכה לשלם ביטוח לאומי, באתר ynet, 13.4.2004
  5. ^ תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית), התשמ"ד-1984, באתר המוסד לביטוח לאומי
  6. ^ ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143, עמ' 373
  7. ^ בל 3809/04 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.06
  8. ^ עבל 519/06 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-13.1.2009
  9. ^ בג"ץ 1046/09 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-15.8.2010
  10. ^ דנג"ץ 6319/10 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-26.10.2010
  11. ^ רונית גדיש, "היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת, והוא?", אקדם, יוני 2008