פזית ים סוף

דג ים

פַּזִּית יַם-סוּפִית או פזית ים סוף (שם מדעי: Pseudanthias squamipinnis) היא דג ים ממשפחת הדקריים.

קריאת טבלת מיוןפזית ים סוף
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
תת־סדרה: דמויי-דקר
משפחה: דקריים
תת־משפחה: פזיתיים
סוג: פזית
מין: פזית ים סוף
שם מדעי
Pseudanthias squamipinnis
פטרס, 1885
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פזיות ים סוף שוחות לצד אלמוג במפרץ אילת

תחום תפוצה עריכה

הפזיות מצויות במערב האוקיינוס ההודי, לרבות הים האדום (ים סוף, על שמו הן נקראות בעברית), ובאוקיינוס השקט עד למזרח יפן ודרום-מזרח אוסטרליה.[2]

סביבת חייה עריכה

פזיות ים סוף חיות בסביבת אלמוגים בלגונות צלולות, בשוניות קטנות ובמדרונים תלולים בעומק של כ-35 מטרים. על כן צוללנים באוקיינוס ההודי נתקלים בהן פעמים רבות. לרוב הן מצויות בלהקות דגים גדולות מעל השונית.[2]

תיאור עריכה

ישנם הבדלים ניכרים בין מיני פזית ים סוף (דו-צורתיות זוויגית):[3]

תזונה עריכה

פזית ים הסוף ניזונה בעיקר מפלנקטון.[3]

טורפים עריכה

הדקרן האדום (Cephalopholis miniatus) הוא אחד מטורפיה של פזית ים סוף.

התנהגות עריכה

כמו דגים רבים בתת-משפחת הפזיתיים, פזית ים סוף מתאפיינת בדיכוגמיה, כלומר שינוי מין במהלך חיי הפרט. חוקרים ישראלים, ביניהם דן פופר, נורית פופר ולב פישלזון, חקרו את תהליך שינוי המין של פזית ים סוף במפרץ אילת.[4] לזכותו של פישלזון נזקף הגילוי שבלהקה של דגי פזית ים סוף לנקבה יש יכולת לשנות את מינה לזכר כאשר הלהקה נותרת ללא זכרים. הזכר מוביל קבוצה של 5 עד 10 נקבות, אך כאשר הזכר מת אחת הנקבות בקבוצה תעבור שינוי מין, ותתפוס את תפקיד הזכר. לאחר מכן התגלתה תכונה זו בדגים נוספים. כל הפרטים נולדים כנקבות.[דרוש מקור]

הרבייה מתקיימת בשעת השקיעה, בחודשי דצמבר עד פברואר (בים סוף).[5]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פזית ים סוף באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 Lieske, E. and Myers, R.F. (2004) Coral reef guide; Red Sea London, HarperCollins ISBN 0-00-715986-2
  3. ^ 1 2 פזית ים סוף, באתר FishBase
  4. ^ סטיבן ג'יי גולד, חיוך הפלמינגו. מאנגלית: נעמי כרמל, דביר, 2005. עמ' 53. הערת המתרגמת.
  5. ^ Siliotti, A. (2002). Fishes of the Red Sea. Verona, Geodia ISBN 88-87177-42-2