פתיחת התפריט הראשי

פלנקטון

מין של אורגניזמים
יצורי פלנקטון שונים
אצות פיטופלנקטון

פְּלַנְקְטוֹן או צֶפֶת[1] הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים, המאופיינים בכך שהם נעים בעיקר עם זרם המים ואינן מסוגלים לנוע נגדו. השם בא מהמונח היווני πλανκτος - פלנקטוס - שמשמעותו "נסחף". לפלנקטון חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. לאצות הכחוליות, המהוות חלק מהפלנקטון, תרומה חשובה ביותר לייצור חמצן לאטמוספירה.

הפלנקטון מתאפיין בכך שהוא נסחף בזרם, ובעל יכולת תנועה מוגבלת. בעוד שסוגים מסוימים של פלנקטון יכולים לנוע מאות מטרים מעלה ביום (התנהגות המכונה נדידה יומית אנכית), מיקומם האופקי נקבע בעיקר על ידי תנועות הים והזרמים בגוף המים אותו הם מאכלסים. אורגניזמים גדולים יותר, כמו דיונונים, דגים ויונקים ימיים שיכולים לנוע גם בצורה אופקית ולשחות נגד זרמי המים בסביבתם נקראים נקטון. חקר הפלנקטון נקרא פלנקטולוגיה. את הפלנקטון מחלקים לפי קטגוריות גודל:

פלנקטון מתחלק לקבוצות פונקציונליות רחבות:

הפלנקטון מתקיים באוקיינוסים, ימים, אגמים ובריכות. ריכוז הפלנקטון ופיזורו רגיש לשינויים כימיים ופיזיים במים בו הוא שוכן. השפע המקומי של הפלנקטון משתנה בעומקים שונים, מקומות שונים ובעונות שונות. גורמים מרכזיים לשונות זו הם הזמינות של אור וריכוז נוטריינטים. באזורים מסוימים באוקיינוסים, הידועים כאזורי HNLC, גדל מעט יחסית פלנקטון, חרף הימצאות ריכוז גבוה של נוטריינטים, תופעה המוסברת על ידי חוסר בברזל שזמין לצריכה ביולוגית.

בשנים האחרונות הוקמו ברחבי העולם חוות ימיות לשימור ולהשבחת הפלנקטון באוקייאנוסים, למען בעלי חיים ימיים.

בעקבות פרסום מקרי ריפוי של בני אדם, הפך הפלנקטון הימי בתחילת המאה ה-21 למזון בריאות, הן בצורתו הטבעית והן בצורה של תוספי מזון.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה