פיליפינו ליפי

צייר איטלקי

פיליפינו ליפיאיטלקית: Filippino Lippi;‏ 1457 בקירוב – 18 באפריל 1504), בנו של הצייר פיליפו ליפי, היה אחד הציירים הבולטים באסכולה הפלורנטינית בתקופת הרנסאנס המוקדם. הקומפוזיציות הראוותניות והדינמיות והשימוש באדריכלות, ביגוד וחפצים רומיים שלו נחשבים למבשרים חשובים של המנייריזם הטוסקני.

פיליפינו ליפי
Filippino Lippi
לידה 1457
פראטו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1504 (בגיל 47 בערך)
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור רנסנס, ציור, פרסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרנסאנס האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי פיליפו ליפי, Fra Diamante, סנדרו בוטיצ'לי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Disputation with Simon Magus and the Crucifixion of Peter, Apparition of the Virgin to St Bernard, Three Angels and Young Tobias עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Roberto di Filippo Lippi עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלגוריה של מוזיקה של פיליפינו ליפי (בערך 1500). טמפרה על לוח עץ, מה-Gemaldegalerie בברלין

ביוגרפיה

עריכה

פיליפינו (נולד בשם פיליפו ליפי אך כונה "פיליפו הקטן=פיליפינו" על מנת להבדיל בינו לבין אביו) היה בנם של הצייר פיליפו ליפי ובת זוגו לוקרציה בוטי (Buti). שנת לידתו אינה ידועה בוודאות אך מוערכת כ-1457[1]. פיליפינו החל כנער צעיר ללמוד את אומנותו בסדנתו של אביו. לאחר מותו של האב בשנת 1469, עבר ללמוד ולעבוד בסדנתו של הצייר סנדרו בוטיצ'לי, שהיה בעבר תלמידו של אביו[2]. עם סיום הכשרתו, ב-1473, החל פיליפינו ליצור בסגנונו של בוטיצ'לי, כשחלק מעבודותיו אותה תקופה יוחסו זמן רב ל"ידיד של בוטיצ'לי" ("amico di sandro", יחוס שנעשה במאמר משנת 1899 שכתב היסטוריון האמנות הנודע ברנרד ברנסון)[3]. אך מעט מעבודותיו מאותה תקופה שרדו, וגם מעל אלו מרחף לעיתים צל של ספק.

על פי ג'ורג'ו וזארי, בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר המתעד חיי האמנים בתקופת הרנסאנס, עבודתו הציבורית החשובה הראשונה של פיליפינו הייתה השלמת הפרסקאות בקפלת בראנקאצ'י, בכנסיית המסדר הכרמליתי בפירנצה, שמזאצ'ו ומאזולינו(אנ') הותירו אחריהם מבלי להשלימה כחמישים שנה קודם לכן. לפרסקאות אלה הכניס פיליפינו את דיוקנו העצמי (ראו תמונה במסגרת משמאל), כמו גם דיוקן של מורהו, בוטיצ'לי[4]. עבודה חשובה נוספת הייתה ציור הלוח "חזון ברנרדו (ברנאר מקלרבו) הקדוש" שנעשתה בשנים 1480-1482 עבור כנסיית הבאדיה של מסדר הבנדיקטינים בפירנצה (שם היא נמצאת עד היום), בה כבר ניתן להבחין בסגנונו הייחודי של פיליפינו. עבודה חשובה מאוחרת יותר הייתה ביצוע עבודות הפרסקו עבור אוליבירי קאראפה, הקרדינל של נאפולי (1488-1493). בפרסקאות אלה (בכנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה ברומא) ניתן להבחין בכל המאפיינים של עבודותיו המאוחרות יותר, ובמיוחד הקומפוזיציות המורכבות והנפתלות (שלפי וזארי "ביצע אותן לבדו"). עבודה חשובה אחרת הייתה ציורי הפרסקו בקפלה סטרוצי בכנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה, אותה ביצע לפרקים בין 1484 ל-1502. יוקרתו של פיליפינו הייתה אז בשיאה, מעיד וזארי, שכן באמצע העבודה על קפלה זו הוזמן לבצע את העבודה בקפלת קאראפה ברומא, עבורה שולם לו סכום עצום של 2,000 דוקטים בזהב ("בלי לחשב את עלות הצבע הכחול והעוזרים")[5].

יצירתו האחרונה של פיליפינו, "ההורדה מן הצלב", היא תמונת מזבח גדולה שנעשתה עבור כנסיית "סנטיסימה אנונציאטה" בפירנצה. היצירה, הנמצאת כיום באוסף האקדמיה לאמנות של פירנצה, נותרה בלתי גמורה בחלקה עם מותו של פיליפינו והושלמה על ידי פייטרו פרוג'ינו[6][7].

פיליפינו הלך לעולמו באפריל 1504 לאחר שחלה בדלקת של השקדים. ביום מותו, מספר וזארי, נסגרו כל סדנאות האמנים בפירנצה לשם כבודו. פיליפינו לא הותיר אחריו תלמיד בעל שם גדול (הנודע בתלמידיו היה רפאלינו דל גארבו, אמן מינורי למדי)[8], אך ליצירותיו, ובמיוחד לציורי הפרסקו הגדולים שלו, הייתה השפעה ניכרת על המנייריזם שהתפתח בפירנצה ובטוסקנה בעשורים הראשונים של המאה ה-16.

לקריאה נוספת

עריכה
  • (Filippino Lippi, P.G. Konody, London, n.d. (circa 1920
  • Filippino Lippi, K.B. Neilson, Harvard University Press, 1938
  • 1996 ,Lives of the Painters, Sculptors and Architects, Giorgio Vasari, Everyman's Library (התרגום המלא לאנגלית של המהדורה השנייה (1568) של וזארי)
  • The Drawings of Filippino Lippi and His Circle, G.R.Goldner,C.C.Bambach, Metropolitan Museum of Art/Abrams, 1997

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיליפינו ליפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Drawings of Filippino Lippi and His Circle, 1997, לעיל, עמוד 3
  2. ^ Neilson, 1938, לעיל, עמוד 20 ואילך
  3. ^ Bernard Berenson, Amico di Sandro, Gazette des Beaux-Arts, גליונות 41-42, 1899
  4. ^ התרגום המלא של וזארי לאנגלית, 1996, לעיל, כרך ראשון, עמוד 565
  5. ^ וזארי, לעיל, כרך ראשון, עמוד 568
  6. ^ Konody, לעיל, עמ' 23
  7. ^ Filippino Lippi e Pietro Perugino, Livorno, 2004
  8. ^ וזארי, לעיל, כרך ראשון, עמוד 688