רוברט ספנסר, הרוזן השני מסנדרלנד
רוברט ספנסר, הרוזן השני מסנדרלנד (באנגלית: Robert Spencer, 2nd Earl of Sunderland; 5 בספטמבר 1641 - 28 בספטמבר 1702) היה מדינאי ואציל אנגלי.
 | |||||||
| לידה |
5 בספטמבר 1641 פריז, ממלכת צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1702 (בגיל 61) אלת'ורפ, הממלכה המאוחדת | ||||||
| מדינה |
ממלכת אנגליה | ||||||
| מקום קבורה |
Church of St Mary the Virgin, Great Brington | ||||||
| השכלה |
כרייסט צ'רץ' | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הוויגית | ||||||
| בן או בת זוג |
Anne Spencer, Countess of Sunderland (10 ביוני 1665–?) | ||||||
| שושלת בית ספנסר | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ספנסר נולד בפריז להנרי ספנסר, הרוזן הראשון מסנדרלנד. כשהיה גיל שלוש נפטר אביו, והפעוט ירש את תוארי האצולה של אביו והפך לברון ספנסר מוורמלייטון ורוזן סנדרלנד. כשבגר הצטרף לצבא הבריטי, והגיע לדרגת קפטן ברגימנט הפרשים "הנסיך רופרט". ב-10 ביוני 1665 הוא נישא לאן דיגבי (מתה ב-1715), בתו של לורד בריסטול. מהנישואים נולדו ארבעה ילדים:
- רוברט ספנסר (1666–1688)
- אן ספנסר (1667–1690): נישאה לג'יימס דאגלס, הדוכס הרביעי מהמילטון
- אליזבת ספנסר (1671–1704): נישאה לדונו מקארתי, הרוזן הרביעי מקלאנקארטי
- צ'ארלס ספנסר (1674 בקירוב - 1722): ירש את תואר הרוזנות של אביו.
לאחר נישואיו עבד בשירות החוץ האנגלי וכיהן כשגריר במדריד (1671–1672), בפריז (1672 - 1673) וברפובליקה ההולנדית (1673). הוא כיהן בתפקיד השמש האישי של המלך (Gentleman of the Bedchamber) בין 1673 ל-1679, אז הושבע כחבר במועצה המלכותית ומונה לכהן כמזכיר המדינה למחלקה הצפונית; באותה תקופה כיהן גם כשגריר הכללי לפריז, שתפקידו היה לקיים קשרים גם עם מדינות נוספות מלבד צרפת.
לורד סנדרלנד כיהן גם כלורד לוטננט של סטפורדשייר עד שלורד שרוסברי הפך לבגיר מבחינת החוק ב-1681. באותה שנה הוא פוטר על ידי צ'ארלס השני כיוון שהתנגד לכך שדוכס יורק יירש את הכתר, אך זכה מחדש באמון המלך באמצעות קשריו עם פילגשו, הדוכסית מפורטסמות'. בין 1682 ל-1688 מילא את תפקידי מזכיר המדינה למחלקה הדרומית, לורד לוטננט של ווריקשייר והלורד נשיא המועצה. ב-1687 הפך לקתולי על מנת לרצות את המלך, ובאותה שנה הוענק לו תואר אבירות במסדר הבירית. אולם, בתקופה זו הוא חש חוסר נוחות הולך וגובר תחת המלך החדש ג'יימס השני, ובאוקטובר 1688 פוטר מתפקידיו.
סנדרלנד ברח לאוטרכט שבארצות השפלה, וכתב לסר ג'ון צ'רצ'יל, מדינאי אנגלי בולט, וביקש את עזרתו. בהתחלה התנגד המלך ויליאם השלישי להכללתו של סנדרלנד בחוק החנינה של 1690, אך ב-1691 התרצה והתיר לו לשוב למדינה. סנדרלנד החל לכהן בבית הלורדים וזמן קצר לאחר מכן ביקר אותו המלך באחוזת הבית שלו, אלת'ורפ, על מנת לדון בנושאים ציבוריים. סנדרלנד ייעץ למלך לבחור את כל שריו ממפלגה יחידה, והביא בסופו של דבר לפיוס בין המלך לבין גיסתו, לימים המלכה אן. הוא היה אחד היועצים הדומיננטיים בתקופת ויליאם, והשפיע עליו לקבל רק ויגים לממשלתו.
הוא התמנה ללורד צ'מברלין של משק הבית באפריל 1697, ולשופט ערעורים למשך תקופה קצרה. אולם, האווירה החשדנית כלפיו הרתיעה אותו, ובדצמבר אותה שנה הוא פרש לחיים בבדידות באחוזת אלת'ורפ. ב-1702 הוא מת באחוזה, ומי שירש אותו היה בנו היחיד ששרד, צ'ארלס.
קישורים חיצוניים עריכה
- רוברט ספנסר באתר thepeerage.com
- רוברט ספנסר במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- רוברט ספנסר, הרוזן השני מסנדרלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רוברט ספנסר, הרוזן השני מסנדרלנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)