הנריקה מריה פארההולנדית: Ru Paré;‏ נולדה בדרוטן, 14 ביולי 1896האג, 25 בפברואר 1972) הייתה אמנית, חברת המחתרת ההולנדית במלחמת העולם השנייה וחסידת אומות עולם הולנדית. בזמן הכיבוש הנאצי בהולנד סיפקה פארה מחסה וטיפלה ב-52 ילדים יהודים, ששרדו כולם את מלחמת העולם השנייה.

רו פארה
Ru Paré
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1896
דרוטן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1972 (בגיל 75)
האג, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ציירת, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
שנות הפעילות 1922–1972 (כ־50 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (19 במרץ 1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם רו פארה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הנריקה מריה פארה הייתה הצעירה משלושה ילדים. אביה ניקולאס פארה היה בעל מגרש ללבנים. [1] בדרך כלל קראו לה בכינוי "זוס" (אחות).[2]

לפארה היה כישרון לציור מגיל צעיר, וכשעברה להאג בשנת 1919, הונחתה על ידי הצייר אלברט רואלופס.[3] שנה לאחר מכן הכירה את הזמרת דו ורסטייך עמה היו לה קשרים. היא השתתפה גם בשיעורי הציור באקדמיה המלכותית לאמנות מבלי להירשם, שהנחה האמן יאן טורופ. משנת 1930 ואילך היא חתמה על יצירותיה בשם רו פארה. פארה הציגה את יצירותיה באמסטרדם ובהאג. היא הפכה במהרה לדמות ידועה בחוגים האמנותיים של האג, והפכה לחברה באגודת האמנים וחובבי האמנות "האגסה קונסטקרינג ". יצירתה של פארה הוצגה בתערוכה של תמונות למכירה בשנת 1939 "אמנות בת ימינו" שנערכה ברייקסמוזיאום באמסטרדם.[4]

מלחמת העולם השנייה עריכה

ב־20 ביוני 1942 שלחה אגודת האמנים "האגסה קונסטקריג" בקשה להירשם לארגון נאצי אליו אמנים נדרשו להשתייך. בעקבות הבקשה ביטלה פארה מיד את חברותה.[2]

היא התיידדה עם ניקו ואן דר וין שהיה בקשר עם ועד הילדים באוטרכט.[5] פארה התחילה למצוא מקלט לשני ילדיו של פ.ה לנקהוט, דפס מהאג. בסופו של דבר היא הצליחה למצוא מחסה ל -52 ילדים יהודים. היא השתמשה בחברים ומכרים כדי למצוא מקומות מסתור בטוחים. לעיתים היא נאלצה לנסוע עד העיר בורנברחום בצפון הולנד כדי למצוא מקום מסתור לילד.[6]

היא יצרה תחתית מוסתרת בתיק הציור שלה, והייתה מעבירה בה הלוך ושוב עם אוכל, מתנות, כסף ותעודות מזויפות. פארה הייתה במגעים עם המחתרת ההולנדית, אך בעיקר פעלה באופן עצמאי. כל 52 הילדים שהכירו אותה כטנטה זוס (הדודה זוס) שרדו את מלחמת העולם השנייה.

אחרי המלחמה עריכה

לאחר המלחמה פארה עברה לבית הוריה יחד עם דו ורסטייך והחלה לצייר שוב.[2] היא דאגה שמטפלים בכל הילדים. [7] תשעה ילדים שהתייתמו אומצו על ידי משפחת לוין שהיגרה לישראל. פארה שמרה על קשר עם רוב הילדים. היא נמנעה מפרסום, ולעיתים נדירות דיברה על העבר במכתבים לילדים. [8] בשנת 1968 העניק יד ושם לרו פארה, אות חסידת אומות העולם בהמלצת משפחת לוין.[5]

כבוד והנצחה עריכה

בשנת 1988 עירית האג קראה רחוב על שמה Ru Paréstraat.‏ [9]

באמסטרדם נקרא על שמה, בית ספר ומרכז קהילתי. [10]

בשנת 2020, האג נקרא בית ספר על שם רו פארה.[11] שינוי השם בא בעקבות בקשתה של הפוליטיקאית האנקה גלדרבלום, שבילדותה הועברה מהאג לארדה (אנ') על ידי רו פארה. [12]

קישורים חיצוניים עריכה

רו פארה, באתר יד ושם (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Ongeluk". Leidsche Courant (בהולנדית). 14 במאי 1917. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 "Paré, Henrica Maria (1896-1972)". Huygens Institute for the History of the Netherlands (בהולנדית). נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Ru Paré, een topvrouw in de Haagsche Kunstkring". Haagse Kunstkring (בהולנדית). נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Onze kunst van heden, 1939 -". Beeldend BeNeLux Elektronisch (Lexicon). נבדק ב-13 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Pare Maria". Righteous Amongst the Nations. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Vrouw in verzet. Ru Paré". Biografie Portaal (בהולנדית). נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Distorted Memories of the Past: Only at 75, Israeli Man Discovers Who Really Saved Him From the Nazis". Haaretz. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Ru Paré, een onzichtbare heldin". De Oud Hagenaar (בהולנדית). נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Den Haag vernoemt straat naar Ru Paré". Reformatorisch Dagblad via Digibron (בהולנדית). 5 במאי 1988. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Ru Paré, Planten, 1938". Cultureel Erfgoed (בהולנדית). נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Eindelijk meer erkenning voor Ru Paré!". DenHaag.com (בהולנדית). נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "De onderduikkinderen van 'Tante Zus'". Meierij Stad Herdenkt (בהולנדית). נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)