שמורות היער האטלנטי בחוף דסקוברימנטו

שמורות היער האטלנטי בחוף דסקוברימנטו (בפורטוגזית: Reservas de Mata Atlântica da Costa do Descobrimento) כוללות שמונה אזורים מוגנים ביער האטלנטי.

שמורות היער האטלנטי בחוף דסקוברימנטו
Reservas de Mata Atlântica da Costa do Descobrimento

אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1999, לפי קריטריונים 9, 10 שטח האתר 111,930 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
מידע כללי
על שם	Discovery of Brazil
נתונים ומידות
שטח	111,930 הקטאר
מיקום
מדינה
מיקום	אספיריטו סאנטו, באהיה
קואורדינטות	16°30′S 39°15′W
(למפת ברזיל מוגדלת)   ברזיליה ריו דה ז'ניירו סאו פאולו סלבדור פורטלזה בלו הוריזונטה קוריטיבה מנאוס רסיפה פורטו אלגרה בלם אורוגוואי ארגנטינה צ'ילה פרגוואי בוליביה פרו קולומביה ונצואלה גויאנה האוקיינוס האטלנטי שמורות היער האטלנטי (למפת ברזיל רגילה)   ברזיליה ריו דה ז'ניירו סאו פאולו סלבדור פורטלזה בלו הוריזונטה קוריטיבה מנאוס רסיפה פורטו אלגרה בלם אורוגוואי ארגנטינה צ'ילה פרגוואי בוליביה פרו קולומביה ונצואלה גויאנה האוקיינוס האטלנטי שמורות היער האטלנטי

גאוגרפיה

השמורות משתרעות על פני שטח כולל של כ-1,120 קמ"ר במדינות באהיה ואספיריטו סאנטו בברזיל. האזור בו הן מצויות מכונה "חוף דסקוברימנטו" (Costa do Descobrimento; מילולית: "חוף הגילוי"), שכן בו התקיים, ב-1500 המפגש הראשון בין אירופאים לאינדיאנים של ברזיל של ימינו. בשנת 1999 הוכרזו השמורות בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

השמורות כוללות שלושה פארקים לאומיים (הר פסקואל, דסקוברימנטו ופאו ברזיל), שתי שמורות ביולוגיות (אונה וסואורטאמה), שתי תחנות מחקר (וראקרוס ופאו ברזיל ספלאק) וכן את שמורת היער ליניארס. תחנת וראקרוס ושמורת היער ליניארס הן בבעלות פרטית, אך ניהולן נעשה בתיאום עם האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע.

היער האטלנטי הוא מהמגוונים והעשירים שביערות הגשם, אך הוא מצוי בנסיגה מתמדת כתוצאה מברוא יערות לצורכי חקלאות והקמת ערים. למעשה, הוא מורכב כיום משתי יחידות ביוגאוגרפיות נפרדות. חלקו הדרומי מצוי בעיקר בשטחיהן של מדינות סאו פאולו ופרנה, וגם בו 25 שמורות שהוכרזו ב-1999 כאתר מורשת עולמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמורות היער האטלנטי בחוף דסקוברימנטו בוויקישיתוף