תורשתי (סרט)

סרט משנת 2018

תורשתיאנגלית: Hereditary) הוא סרט אימה על-טבעי דרמה פסיכולוגי אמריקאי משנת 2018, אשר כתב וביים ארי אסטר, והפיקו קווין פרייקס, לארס נודסן ובאדי פטריק. בסרט מככבים טוני קולט, גבריאל ביירן, אלכס וולף, ומילי שאפירו בתור משפחה אמריקאית אשר לאחר מותה של הסבתא במשפחה, אנני (קולט), נרדפת בידי חזיונות אפלים ומטרידים אל מול טרגדיה נוספת. אן דאוד מככבת גם היא.

תורשתי
Hereditary
מבוסס על סיפור מאת ארי אסטר
בימוי ארי אסטר
הופק בידי קווין פרייקס
לארס נודסן
באדי פטריק
תסריט ארי אסטר
עריכה ג'ניפר ליים
שחקנים ראשיים טוני קולט
גבריאל ביירן
אלכס וולף
מילי שאפירו
אן דאוד
מוזיקה קולין סטטסון
צילום פאוול גורלוצ'בסקי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה A24
Palm Star Media
חברה מפיצה A24
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 ביוני 2018
21 בינואר 2018 (סאנדנס)
משך הקרנה 127 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה
סרט דרמה
על-טבעי
מותחן פסיכולוגי
תקציב 10 מיליון דולר
הכנסות 80.2 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו a24horrora
hereditary.movie
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט, אשר הופק והופץ בידי חברת A24, הוקרן בבכורה עולמית ב-21 בינואר 2018 בפסטיבל הסרטים סאנדנס ויצא לאקרנים ב-8 ביוני 2018. עם יציאתו, הסרט זכה לשבחים ביקורתיים רחבים ואדירים בעיקר עבור הצילום, המשחק (בעיקר של קולט), הכתיבה והבימוי אל מול מקוריותו, המוזיקה והתוכן המפחיד. רבים אף השוו את הסרט ל"מגרש השדים" (1973) וקראו לו "מגרש השדים של הדור הנוכחי". הסרט גרף אחריו כ-80 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של רק כ-10 מיליון דולר והיה להצלחה קופתית למרות השנה בה הוא יצא.

עלילת הסרט עריכה

הסרט נפתח עם כתובית הדומה לזו של מודעת אבל ומספרת כי הסרט מתרחש באפריל 2018.

אמנית המיניאטורות אנני גרהאם מתגוררת ביוטה עם בעלה סטיב, פסיכיאטר, בנם פיטר בן ה-16, ובתם האקסצנטרית והשמרנית צ'רלי בת ה-13. בהלווייתה של אמה החשאית והפרטית, אלן ליי, אנני מוסרת הספד המסביר את מערכת היחסים הרעועה שלהם ואת חייה הפרטיים ביותר של אמה. שבוע לאחר מכן מתבשר לסטיב כי קברה של אלן חולל, ואנני חושבת שהיא רואה מראה של אלן בסדנה שלה. בקבוצת תמיכה לשכולים, אנני מגלה ששאר בני משפחתה סבלו ממחלת נפש שהביאה למותם ואלן הייתה דמות משמעותית בגידול צ'רלי.

לאחר מכן, בהיותה בבית ספרה, צ'רלי מכינה צעצוע מסוים במהלך מבחן המתנהל בכיתתה עד לאותו הרגע שבו יונה פוגעת בחלון הכיתה ומתה. צ'רלי לוקחת מספריים וצועדת לעבר היונה על מנת לגזור את ראשה.

כדי להשתתף במסיבה, פיטר משקר שהוא הולך לאירוע בבית ספר, ואנני מכריחה אותו לקחת את צ'ארלי איתו. ללא השגחה, צ'רלי, אשר אלרגית לבוטנים, אוכלת עוגה המכילה אגוזים ונופלת להלם אנפילקטי. כשפיטר מסיע אותה לבית חולים, היא רוכנת מהחלון לאוויר; כשהוא עוצר ברקס כדי להימנע מצבי מת ששרוע על הכביש, ראשה נפגע על ידי מוט טלפון ונכרת. בהלם, פיטר נוסע הביתה ומשאיר את גופת צ'רלי במכונית רק כאשר אנני מוצאת את הגופה במכונית כשהתכוונה לקנות כלים ליצירותיה.

המשפחה מתאבלת בעקבות הלווייתה של צ'רלי, מה שמגביר את המתיחות בין אנני לפיטר וגורמת לאנני להתנהג בקרירות כלפי סטיב. פיטר מוטרד מנוכחותה של צ'רלי ברחבי הבית ושומע את נקישות הלשון שלה אף בבית ספרו. בעקבות מות צ'רלי, אנני מחליטה לישון בלילות בבית העץ שלה עד ללילה אחד שבו היא מתעוררת לעדר של נמלות קציר האוחזות את הבית ומובילות אותה לעבר חדרו של פיטר. היא רואה, למרבה אימתה ,את פיטר עטוף בראשו בנמלים, אותו הדבר שהיה בראשה הכרות של צ'רלי. פיטר מתעורר בבהלה כאשר אנני ניצבת מולו ומכחישה שהיא הלכה מתוך שינה. לאחר מכן, היא מספרת כי היא מעולם לא רצתה שהוא ייוולד ואף ניסתה לבצע בו הפלה. פיטר נשבר בבכי מר על כך שאמו ניסתה להרוג אותו, ונראה כי שניהם רטובים כשהיא מחזיקה גפרור דולק. אנני לאחר מכן מתעוררת ומגלה כי זה היה סיוט.

אנני מתיידדת עם חברת קבוצת התמיכה, ג'ואן. אנני מספרת לה שהיא נהגה להליכה ומספרת על אירוע שבו התעוררה בחדר השינה של פיטר כדי למצוא את עצמה, פיטר, וצ'רלי מכוסה בדילול צבע עם גפרור מואר בידה. ג'ואן מלמדת את אנני לבצע סיאנס כדי לתקשר עם צ'רלי. אנני משכנעת את משפחתה לנסות את הסיאנס.

חפצים מתחילים לנוע ולהישבר, מפחידים את פיטר, וצ'רלי מחזיקה לכאורה את אנני עד שסטיב מרטיב אותה במים. אנני חושדת שרוחה של צ'רלי הפכה לאכזרית. היא זורקת את ספר הסקיצות של צ'רלי אל האח, אך גם שרוולה מתחיל להישרף. היא מאחזרת אותו ופונה לדירתה של ג'ואן לקבלת עצות, אך ג'ואן איננה. אנני שמה לב כי מזרן קבלת הפנים של ג'ואן דומה למלאכת היצירה של אמה. כמו כן מתגלה כי טקסים בתוך הדירה כוללים תמונות של פיטר וסמל משולש סביבו.

אנני עוברת ברכוש של אמה המנוחה ומוצאת אלבום תמונות המקשר בין ג'ואן לאלן, וספר עם מידע על שד בשם פיימון שמעוניין לאכלס את גופו של מארח גבר. בעליית הגג, אנני מוצאת את גופתה הערופה של אמה, אלן עם סימנים שטניים נסתרים על הקיר הכתובים בדם. בבית הספר פיטר מטיח את ראשו על שולחנו, שובר את האף ומובא הביתה לאחר שנרדף בידי רוחה של צ'רלי למרבה אימתם של סטיב ואנני.

אנני מראה לסטיב את גופת אמה ואת ספר הסקיצות. היא מתחננת שהוא ישרוף את ספר הסקיצות כדי שתוכל להקריב את עצמה כדי לעצור את הרדיפה, אך הוא חושב שהיא השתגעה ומאשים אותה בכך שהיא חיללה את קברה של אלן, ומאיים להתקשר למשטרה. כאשר היא משליכה את ספר הסקיצות של צ'רלי לעבר האח הבוער, סטיב עולה בלהבות אש, נשרף בעודו בחיים ואילו אנני אשר מגיבה בתחילה באימה חוזרת לעצמה כאשר היא עכשיו אחוזת דיבוק ככל הנראה בידי רוחה של צ'רלי או של אלן.

פיטר מתעורר בלילה בעקבות הריח השרוף רק כדי למצוא את גופת אביו השרופה. אנני הרדופה, מביטה עליו כשהיא מטפסת על הקירות והגג, עד שהיא רודפת אותו עד לעליית הגג אך לא לפני שפיטר רואה גברים ואישה עירומים מביטים ומחייכים אליו בחשיכה. הוא מוצא את עליית הגג המעוטרת בתמונות נסתרות בזמן שהוא, למרבה אימתו, מנסה לעזור לאמו שממשיכה לדפוק את ראשה ללא הרף בדלת עליית הגג.

אנני מגיעה לעליית הגג ,שם, פיטר רואה אותה עורפת את ראשה באמצעות חוט פסנתר כשהאנשים העירומים מופיעים בפני פיטר פעם נוספת. פיטר, אשר חושב שזהו רק חלום בלהות, מחליט לקפוץ מהחלון אל מותו. כשהוא שוכב על האדמה, אותו גל אור שהוא ראה בבית ספרו ובביתו נכנס לגופו והוא מתעורר.

הוא עוקב אחר גופתה המרחפת של אנני לבית העצים של צ'רלי, שם מונח ראשו המוכתר והכרות של צ'רלי על גבי בובת ראווה. ג'ואן, חברי ברית אחרים, והגופות חסרות הראש של אמו וסבתו משתחוות לו. ג'ואן פונה אליו כצ'רלי והאנשים העירומים סביבה נשבעים לו שבועה נצחית כפיימון, כשג'ואן מספרת כי הוא אחד משמונת מלכי הגיהנום ומכריזה כי הוא שוחרר ממארחו הנשי והוא חופשי לשלוט עליהם.

פיטר נותר רגוע כשפניו מופנות למצלמה בעוד חברי הכת של ג'ואן סוגדים לו ובזה הסרט מסתיים.

שחקנים ודמויות עריכה

  • טוני קולט - אנני גרהאם ,אם המשפחה ואמנית מיניאטורות.
  • גבריאל ביירן - ד"ר סטיב גרהאם ,אב המשפחה ופסיכיאטר.
  • אלכס וולף - פיטר גרהאם, בנם בן ה-16 של אנני וסטיב.
  • מילי שאפירו - צ'רלי גרהאם, בתם בת ה-13 השמרנית והביישנית של אנני וסטיב אשר נוהגת לצייר סקיצות מוזרות במחברתה, להקיש בלשונה ונרדפת בידי רוחה של אלן, סבתה.
  • אן דאוד - ג'ואן, ידידתה של אנני מקבוצת התמיכה.
  • מאלורי בשטל - ברידג'ט, חברתו לכיתה של פיטר ומושא אהבתו.

במאי הסרט ארי אסטר מדבב את קולו של המנהל של אנני, המציע עזרה בטלפון. קת'רין אלן שפנט מופיעה ללא קרדיט בתור אלן ליי גרהאם, אמה הלוקה בנפשה של אנני שמתה בתחילת הסרט. אסטר תיאר את שפנט כ"האישה החמודה בעולם".

הפקת הסרט עריכה

פיתוח ויצירה עריכה

הבמאי והיוצר של הסרט, ארי אסטר החל קריירה בתעשיית הקולנוע בזמן שהיה סטודנט במכון האמריקני לקולנוע; הוא כתב וביים שני סרטים קצרים פרובוקטיביים, "הדבר המוזר על ג'ונסונס" ו"מינכאוזן", מה שהביא אותו לתשומת הלב של חברת A24.[1][2]

אסטר יצר במקור את הסרט כטרגדיה משפחתית, ונזהר לא לקרוא לזה סרט אימה על הסף.[3] בהיותו חובב דרמות ביתיות, שילב אסטר נושאים מהז'אנר בתסריט שלו, ויצר סרט ששורשו בדינמיקה המשפחתית, הטראומה והאבל; סרטים כמו "קארי" (1976) של בריאן דה פלמה ו"הטבח, הגנב, אשתו ומאהבה" היו יצירות שאסטר ציין כהשפעות על הסרט "תורשתי". הוא פירש את הסרט כשני חצאים ש"אינם ניתנים להפרדה זה מזה". הוא סיפר כי; "זה מתחיל כטרגדיה משפחתית ואז ממשיך בדרך ההיא, אך מתכרבל בהדרגה לסיוט מלא".[4] את התסריט הוא כתב ב-3 בנובמבר 2016.[5]

התסריט של הסרט לקח השראה ממקרה אמיתי שאירע ב-2004 במריאטה, ג'ורג'יה, שבו אזרח בשם ג'ון קמפר האצ'רסון ערף בטעות את ראשו של חבר ילדותו ונוסעו פרנקי ברוהם על מוט טלפון לאחר שזה ניסה להקל על תסמיני השיכרון האלכוהולי שלו באמצעות רכינה מהחלון לאוויר. האצ'רסון נסע אז הביתה עם גופתו של ברהם ברכב ונרדם, עד שעובר אורח, שהלך עם פעוטו, הבחין בגופה והודיע לרשויות, ובעקבות כך נשפט האצ'רסון ל-5 שנות מאסר.[6]

ליהוק עריכה

טוני קולט הייתה בין השחקנים הראשונים שלוהקה ל"תורשתי"[7], אף על פי שקולט בתחילה סירבה לעבוד על סרט אימה, התסריט היה זה שמשך אותה לתפקיד ולז'אנר עצמו באומרה; "הוא [אסטר] פשוט הבין את הדינמיקות המשפחתיות האמתיות ויש לו פשוט הבנה אמיתית של החוויה מה זה לאבד קרוב אליך ומה זה להיות אנושי".[2]

גבריאל ביירן הסכים לגלם את דמותו של סטיב בסרט ביחד עם אלכס וולף בתפקיד פיטר לאחר שהשניים השתתפו בסדרת הטלוויזיה של HBO "בטיפול"[7] ולאחר מכן, בהיותה בהופעת הבכורה שלה, מילי שאפירו בת ה-14 ,שחקנית ברודוויי וזוכת פרס טוני על הופעתה ב"מתילדה המחזמר", זכתה לתפקידה של צ'רלי[8] אחרי שארי אסטר צפה באודישן שלה וזכה לאנחה מיידית באומרו; "מפני שידעתי שהסיכויים היו קלושים שאני יימצא מישהו שבאמת יהיה אמיתי" מאחר שהותיר את אישיותה של הדמות צ'רלי הרבה יותר שאפתנית מאשר שאר הדמויות בסרט.[9]

אן דאוד לאחר מכן לוהקה לתפקיד ג'ואן.[9]

צילומים עריכה

הצילומים לסרט החלו בפברואר 2017 ביוטה, ארצות הברית. סצינות החוץ של בית משפחת גרהאם צולמו במחוז סאמיט שביוטה, בזמן שסצנת בית הקברות צולמה בגני לארקין שבסאנדי, יוטה. סצינות בתי הספר צולמו בתיכון ווסט, בית הספר הישן ביותר ביוטה ובפיירפארק יוטה בזמן שכל שאר הסט נבנה על במת סאונד.[10]

יציאה לאקרנים עריכה

הסרט אשר הופק והופץ בידי חברת A24, הוקרן בבכורה עולמית ב-21 בינואר 2018 בפסטיבל הסרטים סאנדנס ויצא לאקרנים ב-8 ביוני 2018. הטריילר לסרט יחא לאקרנים ב-30 בינואר 2018 ואף הוקרן ביום אנזא"ק לפני סרט האנימציה המשפחתי "פיטר ראביט" בבית קולנוע באינאלו, אוסטרליה. "פיטר ראביט" היה סרט של דירוג PG מה שיצר פאניקה ברחבי בית הקולנוע.[11]

הכנסות עריכה

הסרט הכניס כ-44 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-36.2 מיליון דולר במדינות אחרות עד שהגיע לרף הכנסות של כ-80.1 מיליון דולר. למרות היותו הצלחה קופתית, הסרט נחשב לאכזבה בשל 80 מיליון דולר ב-2018.[12]

ביקורות עריכה

עם יציאתו, הסרט זכה לשבחים ביקורתיים רחבים ואדירים בעיקר עבור הצילום, המשחק (בעיקר של קולט), הכתיבה והבימוי אל מול מקוריותו, המוזיקה והתוכן המפחיד. רבים אף השוו את הסרט ל"מגרש השדים" (1973) וקראו לו "מגרש השדים של הדור הנוכחי".

באתר Rotten Tomatoes ,הסרט מחזיק בדירוג של כ-89% "טרי לגמרי" עם 368 ביקורות וציון נורמלי של כ-8.8/10 כשהאתר מציין; "תורשתי משתמש בבנייה האיטית והקלאסית הידועה בתור הרשת עבור סרט אימה מטריד, רודף ומטלטל שנגיעתו הקרה מחזיקה עדיין גם אחרי כתוביות הסיום".[13] ב-Metacritic זכה הסרט לציון 87 מתוך 100 כולל חותם האתר של "חובה לראות" בהתבסס על כ-49 ביקורות כולל "שבחים אוניברסליים".[14]

פיטר טרוורס של מגזין רולינג סטון נתן לסרט ציון של כ-3.5 מתוך 4 כוכבים ושיבח בעיקר את הופעתה של טוני קולט. למעשה, טוני קולט הייתה זו שקיבלה את הכי הרבה שבחים, ואף ההתעלמות של פרסי האוסקר יצרה זעם בקרב הציבור.

רבים אחרים השוו את הסרט ל"מגרש השדים" (1973) כפי שנאמר לעיל ואף ל"תינוקה של רוזמרי" (1968) של רומן פולנסקי.[15]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dazed, How Ari Aster made the best horror movie of 2018, Dazed, ‏12 ביוני 2018 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Bryan Bishop, For Hereditary director Ari Aster, horror films are "more therapeutic than a therapist’s couch", The Verge, ‏7 ביוני 2018 (באנגלית)
  3. ^ Director Ari Aster Says 'Hereditary' Is A Family Drama At Its Core, NPR.org (באנגלית)
  4. ^ Emma Stefansky, That Horrific Hereditary Scene Is Director Ari Aster’s Favorite, Vanity Fair (באנגלית)
  5. ^ Ari Aster, HEREDITARY
  6. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, 5 Years for Driver in Ga. Decapitation, Los Angeles Times, ‏26 במאי 2005 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 David Fear, David Fear, 'Hereditary': Inside the Making of a Modern Horror Classic, Rolling Stone, ‏12 ביוני 2018 (באנגלית)
  8. ^ Patrick Ryan, Milly Shapiro wants to freak you out as that creepy kid in 'Hereditary', USA TODAY (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Emma Stefansky, That Horrific Hereditary Scene Is Director Ari Aster’s Favorite, Vanity Fair (באנגלית)
  10. ^ Ari Aster, How They Did It: Seamless Stunt Work and Smartly Drawn Shot Lists Fueled The Mountaintop Sequence in Midsommar, MovieMakerMagazine, ‏23 ביולי 2019 (באנגלית)
  11. ^ David Allan-Petale, Cover your eyes kids: Perth families shown horror flick trailer, The Sydney Morning Herald, ‏26 באפריל 2018 (באנגלית)
  12. ^ Hereditary, Box Office Mojo
  13. ^ Hereditary (2018) (באנגלית), נבדק ב-2020-11-13
  14. ^ Hereditary, נבדק ב-2020-11-13
  15. ^ Family is a curse in the harrowing, deeply frightening Hereditary, Film (באנגלית)