תלבושת מיסבאך

תלבושת מיסבאך (בגרמנית: Miesbacher Tracht) היא סגנון לבוש מסורתי מקובל במדינת בוואריה שבדרום גרמניה, ובגרסאות דומות לה גם באוסטריה ובאזור אלטו אדיג'ה שבצפון איטליה. סגנון לבוש זה הושפע ממאפיינים של פריטי לבוש מקובלים בקרב האיכרים והחקלאים בחלק זה של הרי האלפים אך אינו בעל מקורות היסטוריים במובן המדעי המקובל של המילה. הוא התפתח סביב שנת 1900 באזור העיר מיסבאך שבדרום גרמניה ביחד עם התרחבות התופעה של יצירת "לבוש" או "הופעה" בעלת סממנים לאומיים, והושפע מזרמים אופנתיים שהיו מקובלים באזור זה. מאז, הפכה תלבושת מיסבאך למזוהה ומוכרת ברחבי העולם כסמל של בוואריה, אזורי ההרים בדרום גרמניה ואוסטריה, העיר מינכן וסביבותיה, ובאופן רחב יותר כמאפיין מזהה של גרמניה כולה.

למרות המאפיינים הכללים המשותפים של תלבושת מיסבאך, הרי שעד לשנת 1950 בערך עדיין ניכרו הבדלים מסוימים בין העיצובים באזורים השונים, שכן רוב הייצור נעשה באופן ידני ומקומי והושפע ממסורות וחומרי הגלם האופיינים לאותו אזור. במשך השנים והתרחבות היצור התעשייתי, הלכו והטשטשו ההבדלים על בסיס מקומי וההופעה הכללית הפכה לאחידה הרבה יותר. המאפיין הבולט ביותר של תלבושת מיסבאך הוא ההקפדה על כמות העיטורים והאביזרים הנילווים על בסיס הלבוש המשותף עצמו אשר עומדת ביחס ישר לגילו ומעמדו של הלובש.

מאפייני תלבושת הגברים

הכובע ועיטוריו

המגבעת מתבססת על מבנה הדומה לזה של כובע באולר. היא עשויה משער ארנבת שהוברש ארוכות לקבלת מרקם קטיפתי, אם כי ישנן כאלה העשויות גם צמר. את המגבעת חובשים בהטייה קלה קדימה. מקובל כי המגבעת היא אישית ולעולם אינה מועברת לאחר. היא אינה מוסרת אלא בכניסה לארוחה או לכנסייה וכן מורמת קלות לצורך ברכת שלום. הסרת מגבעתו של אדם החובש אותה נחשבת לצעד תוקפני.

עיטורי הכובע הם עיטורים וסמלים הקשורים לציד. מקובלת נעיצת נוצה של נחשון הודי או נוצת מוך של עיט. הסטת הנוצה קדימה מסמלת על נכונותו של החובש להצטרף כמשתתף בשיחה. ישנם המעטרים את הכובע בסמלים של מועדון הציד שבו הם חברים.

חולצה ועניבה

החולצה בדרך כלל לבנה עם צווארון אך לעיתים גם פשתן בצבע שנהב. הכפתורים בצבע דר. לעיתים נוספת על הצווארון רקמת ראשי התיבות של השם. העניבה עשויה משי בצבע כחול מלכותי. בדרך כלל במידה של 40X40 ס"מ והיא מקופלת לכיוון המרכז ולאחר מכן מוחזקת באמצעות סיכה או שרוול ייעודיים. לעיתים נעשה שימוש גם בצעיפים שונים. נגנים בתזמורות כלי נשיפה נמנעים משימוש בעניבה על מנת להקל על הנשימה והתנועה.

מכנסיים ושלייקס

אחד המאפיינים הבולטים של תלבושת מיסבאך לגברים הוא לבישת מכניסי העור המוכרים כלדרהוזן. ישנם סוגים ודגמים רבים, באורכים שונים מעל ומתחת לקו הברך. המכנסיים עשויים בעבודת יד או ביצור תעשייתי ומסוגים שונים של עורות. רוב המכנסיים הם בצבעים המזכירים טחב ירוק. המכנסיים מעוצבים עם מעין סינר קדמי, רצועות הידוק בצדדים וכיס המיועד לסכין הציד, שעליו רקומות בדר"כ ראשי התיבות של השם. המכנסיים מעוטרים בתפרים בולטים. רצועות השלייקס ברוחב 2–3 ס"מ ומוצלבות בגב.

וסט וז'קט

הווסט בצבע ירוק או סגול ועשוי לבד או קטיפה. הוא מעוטר בשוליו בבד אדום. לעיתים תפורים בחזיתו כיסים והוא נרכס באמצעות כפתורים מוכספים. לעיתים נוסף עיטור בצורת שרשרת רכיסה מוכספת. הזקט העליון הוא בצבע אפור כהה או בהיר או משולב בחום.

גרביים ונעליים

הגרביים גבוהים עד הברך, עשויות צמר ובצבע אפור כהה. לעיתים מעוטרות לאורכן. בחלקן העליון ניתן להדק את הגרביים באמצעות שרוך או כפתור על מנת למנוע החלקה שלהן כלפי מטה. הנעליים עשויות עור בצבע שחור ובעלות עקב גבוה. נעליים מסורתיות של תלבושת מיסבאך מחוזקות במתכת בצורת פרסת סוס בחלק העקב שלהן.

אביזרים

סיכות ועיטורים שונים נענדים על חלקים שונים של התלבושת. בדרך כלל המדובר בפרסים ואותות הוקרה שהוענקו ללובש. עיטורים קטנים נענדים על הכובע, ואחרים גדולים יותר על שרשרת סביב המותניים או הצוואר. שעון יד אינו מקובל ובמקומו נעשה שימוש בשעון תלייה על החזה כעיטור נוסף. סכינים עם קתות העשויות קרן מעוטרת הם אביזר נפוץ. על הז'קט הווסט והכובע נהוג לתפור או להדביק תגים עם סמלי המועדונים השונים אליהם משתייך הלובש.

מאפייני תלבושת הנשים

שמלה

השמלה היא בעיצוב המכונה "דירנדל" - בעלת שרוולים ארוכים, המהודקת בגובה המותן ומתרחבת כלפי מטה, בצבע כחול או חום ובגזרה האופיינית לנשות האיכרים בהרי האלפים. מעל השמלה חולצה קצרה ודקה בצבע לבן וסינר בצבע לבן. נשים נשואות, אך גם רווקות באירועים מיוחדים, חוגרות אבנט משי על מותניהן.

גרביים ונעליים

הגרביים עשויים משי בצבע לבן. הנעליים בגזרה מסורתית עשויות עור בצבע שחור.

כובע

כובע בעל צורה אופיינית, עגול ושטוח יחסית ובדרך כלל מעוטר בנוצת עיט. כובע בסגנון אחר הוא מחודד בחלקו הקדמי ושזור ברקמת זהב, נחבש על ידי נשים נשואות בדרך כלל באירועים מיוחדים

אביזרים

האביזר הבולט ביותר על בגדי הנשים הוא שרוכי קישוט הרקומים על חלקה העליון של השמלה. המדובר בשריכה מיוחדת בדוגמת שרשרת באורך של כ-4 מטרים, ובעלת סיומת מודגשת ובולטת. בנוסף לכך נענדות שרשרות קישוט על הצוואר וסביב הכובע, וכן קישוטים לשיער ועגילי אזניים. בימי חג ואירועים מיוחדים נענדים בנוסף גם קישוטי שרשראות פרחים. אביזרים נוספים המשמשים להשלמת תלבושת הנשים הם סל נצרים ומטריה

לקריאה נוספת

• Gerhard Maier, Miesbach – Wiege der Trachtenbewegung. Die Miesbacher Tracht Ein Stück Kulturgeschichte des Miesbacher Oberlandes(UT), 1976 - תלבושת מיסבאך, פיסת היסטוריה תרבותית (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תלבושת מיסבאך בוויקישיתוף

• אתר עשיר במידע ותמונות (בגרמנית)
• על תלבושת מיסבאך באתר העירוני הרשמי (בגרמנית)