תסמונת לנדאו-קלפנר
תסמונת לנדאו-קלפנר הנקראת גם אפאזיה נרכשת בילדות, אפאזיה אפילפטית נרכשת או אפאזיה עם הפרעה פרכוסית היא תסמונת נוירולוגית נדירה בילדות.
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1176568 |
| MeSH | D018887 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
F80.3 |
  | |
היא נקראת על שמם של ויליאם לנדאו ופרנק קלפנר שאפיינו אותה ב-1957[1].
הצגה עריכה
היא מאופיינת בהתפתחות פתאומית או הדרגתית של אפאזיה (אי היכולת להבין או לבטא שפה) ובEEG לא תקין. התסמונת משפיעה על חלקים במוח השולטים בהבנה ובדיבור (אזור ברוקה ואזור ורניקה). ההפרעה מתרחשת, בדרך כלל אצל ילדים בין גיל 3 ו-7. ילדים שיש להם תסמונת זו מתפתחים בצורה תקינה אבל אז מאבדים את כישורי השפה שלהם. בעוד שלרבים מן הילדים הנפגעים יש התקפים אפילפטיים הרי לאחרים יש התקפים אלקטרוגרפיים, כולל (Electrical Status Epilepticus of Sleep - ESES).
דיאגנוזה משתנה עריכה
קשה, לעיתים, לאבחן את התסמונת וניתן לאבחן אותה בטעות כאוטיזם (תת סוג של אוטיזם שנקרא CDD), לקות שמיעה, לקות למידה, הפרעת קשב, לקות עיבוד שמיעה/דיבור, פיגור שכלי, סכיזופרניה של הילדות או בעיות רגשיות/התנהגותיות.
טיפול עריכה
טיפול בתסמונת לנדאו-קלפנר מורכב, בדרך כלל, מתרופות, כמו תרופות אנטי-אפילפטיות[2] וקורטיקוסטרואידים[3] כמו פרדניזון[4] וטיפול בדיבור שיש להתחילו מוקדם ככל האפשר.
פרוגנוזה עריכה
הפרוגנוזה לילדים בעלי תסמונת לנדאו-קלפנר משתנה. לחלק מן הילדים שנפגעו עלולה להיות לקות לשונית קשה קבועה בעוד שאחרים יכולים לרכוש מחדש את רוב היכולות הלשוניות שלהם (למרות שזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים) במקרים אחדים יכולה להיות הפוגה ושיפור ונסיגה מחדש. הפרוגנוזה משתפרת כאשר הליקוי מתחיל אחרי גיל 6 וכאשר הטיפול בדיבור מתחיל מוקדם. ההתקפים נפסקים, בדרך כלל, בבגרות.
הערות שוליים עריכה
- ^ Landau WM, Kleffner FR (באוגוסט 1957). "Syndrome of acquired aphasia with convulsive disorder in children". Neurology. 7 (8): 523–30. PMID 13451887.
{{cite journal}}: (עזרה) Reproduced as Landau WM, Kleffner FR (בנובמבר 1998). "Syndrome of acquired aphasia with convulsive disorder in children. 1957". Neurology. 51 (5): 1241, 8 pages following 1241. PMID 9867583.{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Guevara-Campos J, González-de Guevara L (2007). "Landau–Kleffner syndrome: an analysis of 10 cases in Venezuela". Rev Neurol (בספרדית). 44 (11): 652–6. PMID 17557221.
- ^ Sinclair DB, Snyder TJ (במאי 2005). "Corticosteroids for the treatment of Landau–Kleffner syndrome and continuous spike-wave discharge during sleep". Pediatr. Neurol. 32 (5): 300–6. doi:10.1016/j.pediatrneurol.2004.12.006. PMID 15866429.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Santos LH, Antoniuk SA, Rodrigues M, Bruno S, Bruck I (ביוני 2002). "Landau–Kleffner syndrome: study of four cases". Arq Neuropsiquiatr. 60 (2–A): 239–41. PMID 12068352.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.