מיופיברובלסטומה מסוג שדי

מיופיברובלסטומה מסוג שדיאנגלית: Mammary-type myofibroblastoma או MFB)[1] הוא גידול שפיר לחלוטין, כלומר הוא אינו מעביר גרורות וכאשר מסירים אותו בניתוח, נדיר שיחזור.[1]

מיופיברובלסטומה מסוג שדי
Mammary-type myofibroblastoma
תמונה מוגדלת של מיופיברובלסטומה (גידול שפיר בשד)
תמונה מוגדלת של מיופיברובלסטומה (גידול שפיר בשד)
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine {{}}
DiseasesDB {{}}
MedlinePlus {{}}
OMIM {{}}
סיווגים
ICD-10 {{}}

תגלית עריכה

מיופיברובלסטומה מסוג שדי (MFB), נקראת גם מיופיברובלסטומה שדית וחוץ שדית [2], נקראה לראשונה מיופיברובלסטומה של השד[3], או, בפשטות יותר, מיופיברובלסטומה שדי (MMFB) או רק מיופיברובלסטומה.[4][5] השינוי במינוח זה התרחש מפני שהמחקר הראשוני משנת 1987[3] ומחקרים רבים[1] לאחר מכן מצאו את הגידול הזה רק ברקמת השד. עם זאת, מחקר משנת 2001,[6] ודיווחים רבים[1] מצאו בעזרת בהיסטופתולוגיה המיקרוסקופית מאפיינים מרכזיים של מיופיברובלסטומה מסוג שדי במגוון רחב של איברים ורקמות. דבר המסבך[1] יותר את הנושא הוא מחקרים מוקדמים על מיופיברובלסטומה מסוג שדי אשר סיווגו אותו כאחד ממגוון הסוגים השונים של גידול תאי ציר (אנ') אשר מלבד מיופיברובלסטומה מסוג שדי, היו לא מוגדרים. גידולים אלו, שלעיתים קרובות עלו בדיווחים שונים, הם: מיאלופיברובלסטומה, גידול תאי ציר שפירים, פיברומה, ליפומה של תאי ציר, גידול סטרומה מיוגני וגידול סטרומלי בודד. לבסוף, מחקרים מצביעים על כך שליפומה של תאי ציר ואנגיופיברומה תאית הם זנים של מיופיברובלסטומה מסוג שדי.[7][5] כאן, שני הגידולים האחרונים מסווגים באופן ניסיוני כזנים של מיופיברובלסטומה מסוג שדי, אבל אחרת מיופיברובלסטומה מסוג שדי מתואר כפי שהוא מוגדר בצורה קפדנית יותר בהתאם לפרסומים האחרונים.[1] ארגון הבריאות העולמי, 2020, סיווג גידולי מיופיברובלסטומה מסוג שדי וגידולי מיופיברובלסטומה (כלומר גידולים מיופיברובלסטיים חוץ שדיים) כצורות גידול נפרדות בקטגוריה של גידולים פיברובלסטיים ומיופיברובלסטיים (אנ')[8].

אפידמיולוגיה עריכה

מיופיברובלסטומה מסוג שדי תוך-שדי מייצג ככל הנראה פחות מ-1% מכלל גידולי השד.[9] לעומת זאת, במחקרים אחרונים נמצא כי מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ-שדי מתרחש בתדירות גבוהה בהרבה: מחקר של 143 חולים דיווח כי מספר המקרים של מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ-שדי עלה היה פי 10 ממספר מקרי התוך שדי.[5] לפיכך, המחלה הכוללת עשויה להיות שכיחה יותר ממה שנחשב בעבר. מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ-שדי מתרחש בערך באותה מידה אצל גברים ונשים, טווח הגילים שלו רחב וכולל ילדים. כמו כן, מיופיברובלסטומה מסוג שדי תוך-שדי מתרחש בערך באותה מידה בשני המינים, אך יש לו דומיננטיות ברורה במבוגרים בגיל העמידה ובמבוגרים.[9]

 
מיופיברובלסטומה - בהגדלה בינונית

תסמינים עריכה

מיופיברובלסטומה מסוג שדי היא מסה שאצל נשים עשויה להתגלות לראשונה בבדיקה עצמית שגרתית של השד (אנ')[9] או שיטות זיהוי אחרות כגון ממוגרפיה.[10] גברים עם מיופיברובלסטומה מסוג שדי בשד מופיעים בדרך כלל עם מסת שד מוחשית. בעוד שאובחן אצל גברים בני 25 עד 87,[9] מיופיברובלסטומה מסוג שדי שכיח בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר[1] ומעלה (60–70 שנים).[11] זה נקשר עם נטילת אסטרוגנים ובגברים, גינקומסטיה.[12] מיופיברובלסטומה מסוג שדי מתפתח לעיתים קרובות ברקמות המופקות מקווי חלב עובריים (אנ'), כלומר שתי שורות של רקמות עובריות המולידות רקמות פוסט-עובריות המשתרעות מאמצע בית השחי ועד למפשעות המדיאליות.[6] גידולי מיופיברובלסטומה מסוג שדי בקו חלב מתרחשים באזורים סביב בור השחי, פי הטבעת, הפות והאשכים.[11] בעוד שלגידולי מיופיברובלסטומה מסוג שדי באתרים אלה אין רקמת שד, הם, כמו רקמת שד רגילה, בעלי תאים פיברובלסטיים או מיופיברובלסטיים שעלולים להיות בעלי נטייה ליצור גידולים מסוג מיופיברובלסטומה מסוג שדי.[6] גידולי קו חלב הממוקמים מחוץ לאזורי השד ובלוטות הלימפה המנקזות אזורים אלו נחשבים כאן כמיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ שדי. כמו כן, דווח כי מיופיברובלסטומה מסוג שדי מתפתח בצלקת ניתוחית שנותרה לאחר טיפול בסרטן השד ובמטופלים עם היסטוריה של סרטן הערמונית, הכליות והלבלב.[11] גידול זה מופיע בדרך כלל כגוש יחיד, מוצק, נייד, ללא כאבים. הצגה כמספר מסות היא נדירה ביותר.[11] לרוב, חסרה לו קפסולה[11] ובדרך כלל הוא קטן מ-4 ס"מ אף על פי שחלקם תועדו כגדולים עד 35.2 ס"מ.[13]

במחקר של 128 חולים עם גידולי מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ שדי (גודל ממוצע 6.6 ס"מ, טווח 1–22 ס"מ), 65 התרחשו באזור מפשעתי/מפשעה, 18 ברגל, 17 בתא המטען, 14 בחלל הבטן, חלל רטרופריטוניאלי (אנ'), או איברים באזורים אלו, 7 בחזה, 3 באזורי ראש-צוואר, 2 בנרתיק ו-2 בזרוע. לרוב החולים (גיל ממוצע 56 שנים, טווח 4–96 שנים) לא היו תסמינים או התלוננו על נפיחות ללא כאבים שהתפתחה במהלך הימים הקודמים, אף על פי שחלקם היו מודעים למסה במשך שנים.[5] רק מיעוט (~20%) מהאנשים עם מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ-שדי מתלוננים על מסה כואבת.[6][1]

גרסת תאי הציר המסווגת באופן טנטטיבי של מיופיברובלסטומה מסוג שדי חוץ-שדי מופיעה בדרך כלל כמסה תת-עורית הטרוגנית המוגדרת היטב אצל גברים (יחס זכר לנקבה 10:1) בגילאי 45–70 שנים (גיל ממוצע 54 שנים) עם נטייה להתעורר ב - כתף, צוואר אחורי וגב עליון. עם זאת, סקירה רטרוספקטיבית עדכנית של 27 חולים עם מחלה זו מצאה כי היא התרחשה בעיקר בגברים (יחס גברים לנקבה 2:1), בני 18 עד 80 (גיל ממוצע 56.5 שנים), נעה בין 2 ל-10 ס"מ בגודל, והייתה ממוקמת לרוב באזורים בצד/פארה-שדרתי (24% מהמקרים), בצוואר (20%), בכתף (16%), בכף הרגל/בקרסול (12%) או באזורים אחרים (28%)[14]. גרסת האנגיופיברומה התאית המסווגת באופן טנטטיבי של מיופיברובלסטומה מסוג שדי מתרחשת בדרך כלל אצל מבוגרים (נשים בנות 40–50, גברים בני 60–70 עם מקרים נדירים בילדים), היא בדרך כלל גידול קטן אך יכול להיות גדול עד 25 ס"מ,[15] ומתפתחת לעיתים קרובות באזורי המפשעה-שק האשכים או באזורי הפות[16][17].

אבחנה עריכה

מבחינה מיקרוסקופית, הוא מורכב מתאי ציר ניאופלסטי[18], זאת אומרת, תאים ארוכים מאשר רחבים, בעלי מורפולוגיה הנמצאת בין פיברובלסטים למיופיברובלסטים (אנ'), יש להם מקבילים המופיעים באופן דומה ברקמות רגילות, וברקמות רגילות הן בדרך כלל מזוהות כפיברובלסטים. התאים הניאופלסטיים בדרך כלל רכשו חריגה בגן הכרומוזום (אנ') שבה חלק קטן מכרומוזום 13 (אנ') נמחק. בנוסף, הם לא מצליחים לבטא את חלבון הרטינובלסטומה (pRb) (אנ') עקב מחיקה זו.[12] נוסף על כך, אלו מכילים סממני חלבונים גידוליים. גידול בעל מראה מיקרוסקופי זה, הכולל מחיקת 13q14, אובדן pRb ונוכחות של סממני חלבוניים מעידים על כך שמדובר במיופיברובלסטומה מסוג שדי ובעיקר, מבדילים אותו מגידולים אגרסיביים יותר העשויים להידמות לו ולגרום לבלבול באבחנה.[13]הדמיה רפואית עשויה לרמוז אך אינה יכולה להוכיח שגידול הוא מיופיברובלסטומה מסוג שדי. ממוגרפיה, סריקות טומוגרפיה ממוחשבת והדמיית תהודה מגנטית של מיופיברובלסטומה מסוג תוך-שדי[9][1] וחוץ-שדי[10][1] מראות בדרך כלל גידולים מוגדרים היטב ומוקפים היטב אשר כמעט בכל המקרים אין להם הסתיידויות. תוצאות אלו מצביעות על כך שהגידול אינו ממאיר אך אינן מצביעות על איזה סוג הוא עשוי להיות. האבחנה של מיופיברובלסטומה מסוג שדי תלויה בהיסטופתולוגיה המיקרוסקופית (כלומר הופעה לאחר הכנה נכונה של רקמות וצביעה) של הביופסיה שלה לפני הניתוח. כפי שמוצג בתמונה העליונה ובשתי התמונות בסעיף התמונות הנוספות המופיע להלן, רקמות מיופיברובלסטומה מסוג שדי תוך-שדיות והחוץ-שדיות מכילות תאי ציר, מספר משתנה של אדיפוציטים (אנ') (כלומר תאי שומן) ויריעות רחבות או, לעיתים רחוקות יותר, צרורות עבות של סיבי קולגן.[5] לכ-4% מהמקרים יש מורפולוגיה[5] דמוית תאי גידול אפיתל, כלומר הרקמות מורכבות בעיקר מתאי אפיתל המעורבבים באופן משתנה עם מיעוט (10% עד 40%) של תאים עגולים, מצולעים וצורת ציר.[19] בניגוד לגידולים ממאירים, לגידולי מיופיברובלסטומה מסוג שדי אין: א) תאים לא טיפוסיים למעט המקרים הנדירים המכילים גושים קטנים של תאים מרובי גרעינים (אנ'). ב) תאים מתרבים במהירות כפי שהוגדרו על ידי מדידת אינדקס (אנ') ההתרבות (כלומר חלק מהתאים שעוברים מיטוזה). ג) אזורים של נמק (כלומר אזורים של תאים מתים או גוססים).[15] מיקרוסקופיה של גידולים בווריאציה הטנטטיבית של מיופיברובלסטומה מסוג שדי מראה תערובת של תאי שומן בוגרים, סיבי קולגן, ותאי ציר במטריצה מיקסואידית.[15] כלי הדם בגידולים אלה נראים לעיתים קרובות עם היאליניזם (אנ'). רקמות הגידול בגרסה הטנטטיבית של אנגיופיברומה תאית של מיופיברובלסטומה מסוג שדי מכילות תאי ציר בכל המקרים, תאי שומן ב~50 מהמקרים, תאי פיטום, חדירות פרי-וסקולרית של לימפוציטים, תאים פלאומורפיים (אנ') בחלק מהמקרים ותאים עם כמה מאפיינים של הסרקומה הממאירה בגידולי סרקומה במקרים נדירים (נראה שהנוכחות של תאים דמויי סרקומה אלה לא משפיעה על הפרוגנוזה של גרסה זו). כל התאים הללו נמצאים ברקמה סטרומטית (אנ') מבצקת לסיבית.

לתאים הניאופלאסטיים במיופיברובלסטומה מסוג שדי התוך-שדי והחוץ-שדי יש מחיקה (אנ') קטנה בזרוע הארוכה (כלומר "q") באתר 14 באחד משני הכרומוזומים 13 (אנ') שלהם (מחיקה מסומנת כ-13q14).[7] זה מוביל לאיבוד בביטוי של pRb (אנ'), חלבון שנוצר על ידי הגן Rb שנמצא באתר המחיקה.[7] נוכחות pRb נקבעת בדרך כלל על ידי זיהוי אימונוהיסטוכימי שלו בגרעין התאים הניאופלסטים. עפ״י שיטה זו, לא נמצא חלבון pRb ב-עד 92% מכל מקרי המיופיברובלסטומה מסוג שדי.[4] נוכחותם של שני חלבוני סמן בתאים ניאופלסטיים של MFP, שזוהו גם על ידי ניתוחים אימונוהיסטוכימיים, תומכים באבחון של מיופיברובלסטומה מסוג שדי. חלבונים אלו הם CD34 (אנ'), גליקופרוטאין במשטח התא הקיימים בעד 89% ממקרי המיופיברובלסטומה מסוג שדי, וחלבון דסמין (אנ') הממוקם בתוך תאים הנמצאים בעד 91% ממקרי המיופיברובלסטומה מסוג שדי.

תאים ניאופלסטיים בווריאצית מיופיברובלסטומה מסוג שדי הטנטטיבית של תאי ציר, בדומה למיופיברובלסטומה מסוג שדי תוך וחוץ שדי, מבטאים CD34 ודסמין וב-70% מהמקרים, יש להם את הפגם 13q14 ולכן אינם מבטאים pRb[20]. התאים הנאופלסטיים של הווריאציה הטנטטיבית של האנגיופיברומה התאית חסרים גם הם pRb ברוב המקרים ומבטאים CD34 אך מבטאים דסמין רק באחוז קטן מהמקרים.[15] תאים ניאופליסטיים במיופיברובלסטומה מסוג שדי תוך-שדי וחוץ-שדי מבטאים בדרך כלל את הקולטנים לאסטרוגן, פרוגסטרון ואנדרוגן[21]. מחקרים לא שלמים על הווריאנט הטנטטיבי של אנגיופיברומה תאית מוצאים נוכחות של קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון על התאים הניאופלסטים לפחות בחלק מהמקרים בעוד שמחקרים בתאים הניאופסטיים של גרסת הליפומה של תאי ציר מוצאים רק מיעוט (<20%) מהמקרים.[15] [22] תאים ניאופלאסטיים חיוביים לקולטן פרוגסטרון מתרחשים רק במקרים נדירים של גרסה זו.[15]

תסמינים מיוחדים לאבחנה עריכה

מיופיברובלסטומה מסוג שדי יכול להידמות ויש להבחין בין מספר סוגים של גידולים שרובם נושאים פרוגנוזה רצינית יותר ממיופיברובלסטומה מסוג שדי. ליפוסרקומה (אנ') מובדלת היטב (WDL), המכונה גם גידול ליפומטי לא טיפוסי (ATL) או ATL/WDL, היא גידול נדיר ביותר, אשר בניגוד למיופיברובלסטומה מסוג שדי מורכב משומן בוגר, הומוגנית מורפולוגית ותאי סטרומה (אנ') שלעיתים קרובות יש להם גרעינים לא טיפוסיים. לגידול זה יש באופן אופייני תאים ניאופלסטיים עם כרומוזום סמן קטן נוסף בעל צורה חריגה (אנ'). כרומוזומים אלו מורכבים ממספר קטן של גנים שהועתקו מזרוע q של כרומוזום 12 באתרים 13–15 (מסומנים 12q13-q15) המכילים ובכך מגבירים את הביטוי של הגנים CDK4 (אנ') ו-MDM2 ושל הגנים הללו CD4K גליקופרוטאין ומוצרי חלבון MDM2. תאים ניאופלאסטיים ATL/WDL מבטאים בדרך כלל pRB WDL.[10] מובחן מ-MFB על ידי ההיסטולוגיה שלו ואיתור כרומוזומים לא תקינים אלה[23]. דסמואיד פיברומטוזיס (אנ'), המכונה גם פיברומטוזיס מסוג דסמויד, הוא גידול איטי, לעיתים נדירות מולטיפוקאלי, שאינו שולח גרורות אך הוא אגרסיבי מקומית. כ-10% מהמקרים מתפתחים אצל אנשים עם המחלה התורשתית, פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (אנ') (FAP). פוליפוזיס אדנומטי משפחתי נובע ממוטציות תורשתיות בגן APC האחראי לייצור חלבון (adenomatous polyposis coli (APC (אנ'). ב-90% הנותרים מהמקרים עם גידול זה יש מוטציות בגן CTNNB1 האחראי לייצור חלבון בטא-קטנין (אנ'). שתי המוטציות גורמות להפסדים בהתאמה בחלבון APC או הצטברויות מוגזמות של חלבון APC[24]. גידולי פיברומטוזיס דרמטואיד מורכבים מיופיברובלסטים אחידים על רקע של סטרומה קולגנית בשפע ורקמות כלי דם. המחלה שונה ממיופיברובלסטומה מסוג שדי בהיסטופתולוגיה שלה, היעדר חלבון APC, עודף חלבון בטא-קטנין והיעדר חלבון דסמין[25]. גידול סיבי בודד (אנ') (SFT) הוא גידול בעל גרורות לעיתים נדירות אך אגרסיבי מקומית[26]. מקורו ברחבת הריאה או, לעיתים רחוקות, בחלל הבטן ובמגוון רחב של אזורים אחרים. גידול סיבי בודד מורכב מתאי ציר מזונכימליים חיוביים ל-CD34 במטריקס סיבי ווסקולרלי[27]. לעיתים רחוקות, גידול זה מכיל תאי שומן ועל ידי כך ניתן לבלבל עם מיופיברובלסטומה מסוג שדי. הוא נבדל ממיופיברובלסטומה מסוג שדי על ידי כך שמכיל תאי גידול המבטאים יתר על המידה חלבון STAT6 (אנ') כפי שנקבע על ידי ניתוח אימונוהיסטוכימי.[5] ה-STAT6 המובע בגידול סיבי בודד הוא למעשה חלבון היתוך (אנ') שנוצר על ידי מוטציה שבה חלק מהגן NAB2 (אנ') מתמזג עם הגן STAT6 לייצור גן כימרי (אנ') (NAB2-STAT6) שתוצר חלבון ההיתוך שלו מזוהה על ידי מבחני אימונוהיסטוכימיה ספציפיים לחלבון STAT6[28]. לפיברומות (אנ') יכולות להיות אותן פרוגנוזות ומורפולוגיות כמו גם תאים ניאובלסטיים עם 13q14-deleted/pRB-negative כמו מיופיברובלסטומה מסוג שדי, אך הם שונים ממיופיברובלסטומה מסוג שדי בכך שהתאים הניאופלאסטיים שלהם אינם מבטאים דסמין. פיברומות אלו שפירות וניתן בצדק לסווג אותן כגרסאות מיופיברובלסטומה מסוג שדי.[7] היפרפלזיה סטרומה פסאודואנגיומטית (אנ') היא גידול שפיר המופיע בשכיחות הגבוהה ביותר בנשים וגברים לפני גיל המעבר עם גינקומסטיה. הוא מורכב מחללים מחוברים, זוויתיים, דמויי חריצים, מרופדים בתאי ציר דקים ומוקפים בסטרומה קולגנית צפופה[29]. מורפולוגיה זו והיעדר מחיקת 13q14, נוכחות של pRB שלילי, וברוב המקרים היעדר דסמין בתאים הניאופלאסטיים של הגידול הזה, מבדילים אותו ממיופיברובלסטומה מסוג שדי.[19]

דרכי טיפול עריכה

ביופסיה ובדיקות של לפחות מספר סימני מיופיברובלסטומה מסוג שדי (למשל pRB, 13q14, CD24, דסמיס, וקולטני אסטרוגן, פרוגסטרון ואנדרוגן) יכולים להצביע על אבחנה של מיופיברובלסטומה מסוג שדי וגרסאותיו. ביופסיה טרום ניתוחית של הנגע החשוד מומלצת מאוד מכיוון שטיפול כירורגי של מיופיברובלסטומה מסוג שדי יכול להיות פחות אגרסיבי מטיפולים של גידולים אחרים. הטיפול המומלץ במיופיברובלסטומה מסוג שדי והגרסאות שלו הוא הסרה כירורגית שמרנית. במקרה שמצוין על ידי מיקום הגידול, הניתוח יכול להשאיר כמה תאים ניאופלסטיים מאחור: מיופיברובלסטומה מסוג שדי כמעט אף פעם לא חוזר גם כאשר לא כל רקמת הגידול מוסרות.[10] יש לכלול מעקב שגרתי לאחר ניתוח כחלק מהטיפול במיופיברובלסטומה מסוג שדי.[5][13]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Schnitt, S. J., & Collins, L. C. (2009). Biopsy interpretation of the breast. Lippincott Williams & Wilkins.
  • Bhargava, R. (2015). Simplified and Illustrated Breast Pathology. JP Medical Ltd.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Mark Wickre, Elizabeth Valencia, Malvika Solanki, Katrina Glazebrook, Mammary and extramammary myofibroblastoma: multimodality imaging features with clinicopathologic correlation, management and outcomes in a series of 23 patients, The British Journal of Radiology 94, 2021-04-01, עמ' 20201019 doi: 10.1259/bjr.20201019
  2. ^ Taylor Den Hartog, Cody Ness, David Strand, Garth Aasen, Mammary-type Myofibroblastoma of the Pre-sacral Space: A Rare Neoplasm, South Dakota Medicine: The Journal of the South Dakota State Medical Association 73, 2020-08, עמ' 342–345
  3. ^ 1 2 Eric S. Wargotz, Sharon W. Weiss, Henry J. Norris, Myofibroblastoma of the Breast: Sixteen Cases of a Distinctive Benign Mesenchymal Tumor, The American Journal of Surgical Pathology 11, 1987-07, עמ' 493–502
  4. ^ 1 2 Tülay Diken Allahverdi, Ertuğrul Allahverdi, Myofibroblastoma, The Journal of Breast Health 13, 2017-04, עמ' 100–102 doi: 10.5152/tjbh.2017.3232
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Brooke E. Howitt, Christopher D. M. Fletcher, Mammary-type Myofibroblastoma: Clinicopathologic Characterization in a Series of 143 Cases, The American Journal of Surgical Pathology 40, 2016-03, עמ' 361–367 doi: 10.1097/PAS.0000000000000540
  6. ^ 1 2 3 4 Máirín E. McMenamin, Christopher D. M. Fletcher, Mammary-Type Myofibroblastoma of Soft Tissue: A Tumor Closely Related to Spindle Cell Lipoma, The American Journal of Surgical Pathology 25, 2001-08, עמ' 1022–1029
  7. ^ 1 2 3 4 Gaetano Magro, Giuseppe Angelico, Alberto Righi, Stefania Benini, Utility of STAT6 and 13q14 deletion in the classification of the benign spindle cell stromal tumors of the breast, Human Pathology 81, 2018-11-01, עמ' 55–64 doi: 10.1016/j.humpath.2018.06.015
  8. ^ Marta Sbaraglia, Elena Bellan, Angelo P. Dei Tos, The 2020 WHO Classification of Soft Tissue Tumours: news and perspectives, Pathologica 113, 2020-11-03, עמ' 70–84 doi: 10.32074/1591-951X-213
  9. ^ 1 2 3 4 5 Lorenzo Scardina, Gianluca Franceschini, Ersilia Biondi, Alba Di Leone, Myofibroblastoma of the breast: two case reports and literature review, Journal of Surgical Case Reports 2021, 2021-04-22, עמ' rjab133 doi: 10.1093/jscr/rjab133
  10. ^ 1 2 3 4 Gokhan Kuyumcu, Brian P. Rubin, Carl Winalski, Imaging features of mammary-type myofibroblastoma of soft tissue: a case series with literature review, Skeletal Radiology 46, 2017-09-01, עמ' 1283–1291 doi: 10.1007/s00256-017-2678-6
  11. ^ 1 2 3 4 5 Marta Venturelli, Angela Toss, Laura Cortesi, Anna Gambini, Male mammary myofibroblastoma: Two case reports and brief review of literature, Molecular and Clinical Oncology 13, 2020-7, עמ' 33–37 doi: 10.3892/mco.2020.2038
  12. ^ 1 2 Gregor Krings, Patrick McIntire, Sandra J. Shin, Myofibroblastic, fibroblastic and myoid lesions of the breast, Seminars in Diagnostic Pathology, Non-Epithelial Lesions of the Breast 34, 2017-09-01, עמ' 427–437 doi: 10.1053/j.semdp.2017.05.010
  13. ^ 1 2 3 Mingfei Yan, Phillip Bomeisl, Hannah Gilmore, Leah Sieck, Clinicopathological and radiological characterization of myofibroblastoma of breast: A single institutional case review, Annals of Diagnostic Pathology 48, 2020-10-01, עמ' 151591 doi: 10.1016/j.anndiagpath.2020.151591
  14. ^ J. S. Jelinek, A. Wu, M. Wallace, D. Kumar, Imaging of spindle cell lipoma, Clinical Radiology 75, 2020-05-01, עמ' 396.e15–396.e21 doi: 10.1016/j.crad.2019.11.020
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 Sasha Libbrecht, Jo Van Dorpe, David Creytens, The Rapidly Expanding Group of RB1-Deleted Soft Tissue Tumors: An Updated Review, Diagnostics 11, 2021-03-03, עמ' 430 doi: 10.3390/diagnostics11030430
  16. ^ Mehak Sehgal, Sachit Anand, Anjan Kumar Dhua, Devendra Kumar Yadav, Rare Paratesticular Masses in Children, Journal of Indian Association of Pediatric Surgeons 26, 2021, עמ' 117–119 doi: 10.4103/jiaps.JIAPS_182_19
  17. ^ Audrey F. L. Rocha, Larissa N. Miotto, Túlio M. Ferrisse, Heitor A. Silveira, Low-fat and fat-free spindle cell lipomas in the oral cavity: Immunohistochemical analysis and review of the literature, Journal of Cutaneous Pathology 46, 2019, עמ' 778–783 doi: 10.1111/cup.13512
  18. ^ spindle cells - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com
  19. ^ 1 2 Gaetano Magro, Epithelioid-cell Myofibroblastoma of the Breast: Expanding the Morphologic Spectrum, The American Journal of Surgical Pathology 33, 2009-07, עמ' 1085–1092 doi: 10.1097/PAS.0b013e31819e642a
  20. ^ Gaetano Magro, Differential Diagnosis of Benign Spindle Cell Lesions, Surgical Pathology Clinics 11, 2018-03-01, עמ' 91–121 doi: 10.1016/j.path.2017.09.005
  21. ^ Masashi Akiya, Tomo Osako, Hidetomo Morizono, Noriyuki Furuta, Myofibroblastoma of the breast showing rare palisaded morphology and uncommon desmin - and CD34-negative immunophenotype: A case report, Pathology International 71, 2021, עמ' 548–555 doi: 10.1111/pin.13106
  22. ^ Jennifer S. Ko, Brianne Daniels, Patrick O. Emanuel, Paul Elson, Spindle Cell Lipomas in Women: A Report of 53 Cases, The American Journal of Surgical Pathology 41, 2017-09, עמ' 1267–1274 doi: 10.1097/PAS.0000000000000915
  23. ^ Julia Y. Kang, Hee Joon Kim, Ted H. Wojno, Aaron M. Yeung, Atypical Lipomatous Tumor/Well-Differentiated Liposarcoma of the Orbit: Three Cases and Review of the Literature, Ophthalmic Plastic & Reconstructive Surgery 37, May/June 2021, עמ' S134 doi: 10.1097/IOP.0000000000001804
  24. ^ Nicolas Penel, Bernd Kasper, Winette T. A. van Der Graaf, Desmoid-type fibromatosis: toward a holistic management, Current Opinion in Oncology 33, 2021-07, עמ' 309–314 doi: 10.1097/CCO.0000000000000743
  25. ^ Samip R. Master, Ankit Mangla, Yana Puckett, Chintan Shah, Desmoid Tumor, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2021
  26. ^ Muhammad Usman Tariq, Nasir Ud Din, Jamshid Abdul-Ghafar, Yong-Koo Park, The many faces of solitary fibrous tumor; diversity of histological features, differential diagnosis and role of molecular studies and surrogate markers in avoiding misdiagnosis and predicting the behavior, Diagnostic Pathology 16, 2021-04-20, עמ' 32 doi: 10.1186/s13000-021-01095-2
  27. ^ Jing-Ni Liu, Zhao Liu, Peng-Yu Ji, Hong Zhang, Solitary fibrous tumor of the mesentery: a case report and review of the literature, The Journal of International Medical Research 48, 2020-10-13, עמ' 0300060520950111 doi: 10.1177/0300060520950111
  28. ^ Matthias Bieg, Evgeny A. Moskalev, Rainer Will, Simone Hebele, Gene Expression in Solitary Fibrous Tumors (SFTs) Correlates with Anatomic Localization and NAB2-STAT6 Gene Fusion Variants, The American Journal of Pathology 191, 2021-04-01, עמ' 602–617 doi: 10.1016/j.ajpath.2020.12.015
  29. ^ Genevieve Hattingh, Mariam Ibrahim, Thomas Robinson, Ajay Shah, The effect of hormones on an uncommon breast disorder pseudoangiomatous stromal hyperplasia: a case report and literature review, Journal of Surgical Case Reports 2020, 2020-12-26, עמ' rjaa514 doi: 10.1093/jscr/rjaa514

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.