מיכאיל לאונטוביץ'

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מיכאיל לאונטוביץ'רוסית: Михаил Александрович Леонтович‏; 7 במרץ 1903, סנקט פטרבורג - 30 במרץ 1981, מוסקבה) היה פיזיקאי רוסי. הוא התמחה בתחום חקר פלסמה ורדיו.

מיכאיל לאונטוביץ'
Михаил Александрович Леонтович
לידה 22 בפברואר 1903 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1981 (בגיל 78)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי plasma physics, רדיופיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קונצבסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט לאוניד מנדלשטם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ניקולאי באסוב, Vladimir Struminsky, לב ויינשטיין, Roald Sagdeev, Vladimir Krasilnikov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

מיכאיל לאונטוביץ' נולד בשנת 1903 בסנקט פטרבורג למשפחת רופאים. אביו היה פרופסור והתמחה בפיזיולוגיה.

בשנת 1913 המשפחה עברה למוסקבה בה מיכאיל החל לימודיה גימנסיה ואביו התמנה לפרופסור. אמו עבדה כרופא בבית חולים.

בשנת 1919 לאונטוביץ' החל לימודי פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה וסיים אותה שנת 1923.

בשנת 1925 לצד סמיון חייקין ואלכסנדר אנדרונוב הוא היה בין תלמידי תואר שלישי של לאוניד מנדלשטם. ביחד עם מורו הוא כתב מאמר על מנהור קוונטי ובשנת 1928 סיים עבודת תואר שלישי. הוא המשיך לעבוד באוניברסיטת מוסקבה ולאחר מספר שנים התמנה לפרופסור.

בשנת 1935 לאונטוביץ' קיבל תואר "דוקטור למדעים" ללא ביצוע עבודה יעודית.

המהלך מלחמת העולם השנייה לאונטוביץ' עבר לתחום חקר בעיות קשורות עם הביטחון. הוא היה חבר צוות של סמיון חייקין שפעלה לבניית מכ"ם. ביחד עם מיכאיל לוין הוא פרסם תוצאות חקר התפשטות גלים.

בשנת 1945 לאונטוביץ' חזר למוסקבה ובאותה שנה נבחר לחבר בפעול באקדמיה למדעים של ברית המועצות. הוא חזר להרצות באוניברסיטת מסוקבה ובשנים 1946-1954 עבד באוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני.

בשנת 1947 לאונטוביץ' התמנה למנהל מעבדה במכון לחקר פיזיקה של האקדמיה.

בשנת 1951 בהמלצת איגור טם לאונטוביץ' התמנה למנהל מחקרים בתחום היתוך גרעיני במכון לאנרגיה גרעינית של האקדמיה.

בשנת 1955 לאונטוביץ' חתם על "מכתב 300" בגנות פעילות של טרופים ליסנקו. בשנת 1966 הוא חתם על מכתב של 25 מדענים ואמנים נגד ניסיונות לטיהור שמו של יוסיף סטלין.

על פעילותו המדעית ללאונטוביץ' הוענק עיטור לנין (3 פעמים), עיטור הדגל האדום של העמל (4 פעמים) ופרס לנין בשנת 1958. הוא קיבל פרסים נוספים.

לאונטוביץ' נפטר בשנת 1981 ונטמן בבית העלמין קונצבסקויה.

קישורים חיצוניים

עריכה