מיכאל גילן

מיכאל גילןגרמנית: Michael Gielen;‏ 20 ביולי 1927 - 8 במרץ 2019) היה מנצח ומלחין אוסטרי ממוצא יהודי.

מיכאל גילן
Michael Gielen
Uraufführung der Oper "Ein Traumspiel" von Komponist Aribert Reimann (Kiel 35.663) (cropped to Michael Gielen).jpg
לידה 20 ביולי 1927
דרזדן, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2019 (בגיל 91)
מונדזה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Andreas Gielen עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין, פסנתרן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, מוזיקה קלאסית עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Frankfurter Musikpreis (1999)
  • פרס תאודור אדורנו (1986)
  • פרס וינה למוזיקה (1996)
  • פרס ארנסט פון סימנס (2010)
  • מדליית התרבות של אוסטריה עילית (2010)
  • פרס המוזיקה של דיסבורג (2006)
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

גילן נולד בדרזדן לבמאי יוסף גילן (גר') ולרוז (מבית שטויירמן). רוז, אמו הייתה שחקנית ובאה ממשפחה יהודית מסמביר. גילן ואחיו הוטבלו לנצרות וחיו כקתולים עד עליית הנאצים לשלטון.

גילן החל בקריירה שלו כפסנתרן בבואנוס איירס ארגנטינה, שם למד אצל ארווין לויכטר, בנגינת מכלול יצירות הפסנתר של שנברג.

בתקופת עבודתו כמנצח חזרות על האופרה של וינה (19511960), ניצח גילן על יצירות מודרניות רבות מחוץ לבית האופרה.

עבודתו האופראית הבאה הייתה כמנצח האופרה המלכותית השוודית (1960 - 1965). בהמשך עבד בבתי האופרה של הולנד ושל פרנקפורט, כמנצח ראשי של תזמורת המוזיאון של פרנקפורט.

הוא היה מנצח ראשי של התזמורת הלאומית של בלגיה (19691973), של התזמורת הסימפונית של סינסינטי (19801986), וכן של תזמורת הרדיו של דרום-מערב גרמניה (1986 - 1999).

גילן הפגין בקיאות ושליטה בפרטיטורות מודרניות מורכבות, וניצח על ביצועי בכורה של יצירות רבות, ביניהן הרקויאם של ליגטי, "קארה" של שטוקהאוזן ו"רקויאם למשורר צעיר" של ברנד אלואיס צימרמן. כמלחין שכלל את מסורת האסכולה הווינאית השנייה.

מיכאל גילן נפטר ב-8 במרץ 2019.

לקריאה נוספתעריכה

Michael Gielen, Paul Fiebig., Mahler im Gespräch. Die zehn Sinfonien, Stuttgart: Metzler, 2002, ISBN 3-476-01933-0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאל גילן בוויקישיתוף


הקודם:
אנדרה קלויטן
מנהל מוזיקלי, התזמורת הלאומית של בלגיה
1969 - 1971
הבא:
אנדרה ואנדרנוט
הקודם:
תומאס שיפרס
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של סינסינטי
1980 - 1986
הבא:
חסוס לופז קובוס
הקודם:
קז'ימייז' קורד
מנצח ראשי, תזמורת רדיו דרום-מערב גרמניה
1986 - 1999
הבא:
סילביין קמברלינג
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.