מיכאל הייניש

מנשיאי אוסטריה

מיכאל ארתור יוזף יקוב היינישגרמנית: Michael Arthur Josef Jakob Hainisch;‏ 15 באוגוסט 185826 בפברואר 1940) היה פוליטיקאי אוסטרי שכיהן כנשיא אוסטריה השני, לאחר נפילתה של המונרכיה של האימפריה האוסטרו-הונגרית בסיומה של מלחמת העולם הראשונה.

מיכאל הייניש
Michael Hainisch
מיכאל הייניש
מיכאל הייניש
לידה 15 באוגוסט 1858
אאוה ביי שוטווין, אוסטריה תחתית, האימפריה האוסטרית
פטירה 26 בפברואר 1940 (בגיל 81)
וינה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
מקום קבורה Gloggnitz עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה עצמאי
בן או בת זוג אמיליה פיגדור עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אוסטריה ה־2
9 בדצמבר 192010 בדצמבר 1928
(8 שנים)
פרסים והוקרה
מדליית וילהלם אקסנר (1926) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה מוקדמת עריכה

הייניש החל את דרכו כעורך דין וכפקיד בכיר במשרד האוצר ובמשרד החינוך, אך לאחר מכן פרש לאחוזותיו באוסטריה תחתית ובשטיריה, שם הוא עסק בחקלאות, היה למנהיג של האגודה הפביאנית של וינה ולאחד ממייסדי הספרייה העממית המרכזית. בשנותיו האחרונות הוא עבר מסוציאליזם רדיקלי לשמרנות אגררית.

נשיא עריכה

פעילות מפלגתית לא הייתה חביבה על הייניש. הוא נבחר להיות נשיא בשל דמותו הסמכותנית, אף על פי שהוא לא היה חבר הפרלמנט. בבחירות לנשיאות הוא התמודד כמועמד עצמאי. ב-1920 הוא החל לכהן כנשיא ונשאר בתפקידו למשך שתי תקופות כהונה עד 1928. הייניש נשא לאישה את אמיליה פיגדור, בת למשפחה יהודית מתבוללת. אביה של אמיליה, גוסטב, היה חבר מועצת העיר וינה.

כנשיא, עמל הייניש קשות לשפר את מצבה הקשה שאוסטריה מצאה את עצמה לאחר המלחמה. הוא עשה רבות לפתח את המגזר החקלאי, עודד את חשמול מערכת הרכבות וניסה לפתח את התיירות, במיוחד בהרי האלפים. הוא גם עודד את תנועת הסחר עם הארצות השכנות, כמו גרמניה. הייניש היה המגן של המסורות והתרבות המקומיים והוא יזם את חקיקתו של החוק להגנת אנדרטאות. הוא גם היה חבר של כבוד באקדמיה למדעים.

ב-1928 העלו המפלגות הראשיות הצעה לתקן את החוקה כדי לאפשר את בחירתו של הייניש לתקופת כהונה שלישית. הקנצלר איגנץ זייפל הציע שהייניש יכהן כנשיא שנה אחת נוספת, אך הייניש דחה את ההצעה. לאחר סיום תפקידו כנשיא הוא כיהן כשר המסחר מ-1929 ועד 1930.

בצעד שנוי במחלוקת, תמך הייניש ברעיונות הפאן גרמניים ומאוחר יותר תמך באנשלוס, סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית ב-1938, כמו רבים מבני ארצו. מיכאל הייניש מת ב-1940, שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאל הייניש בוויקישיתוף