פתיחת התפריט הראשי

מילון ספיר, מילון עברי, שהעורך הראשי שלו הוא איתן אבניאון, מופיע בשתי צורות. האחת, "מילון ספיר אנציקלופדי" בשלושה כרכים שהמהדורה האחרונה שלו הופיעה בשנת 2002 והשנייה, "מילון ספיר החדש" בכרך אחד שמהדורתו האחרונה הופיעה בשנת 2007. ההבדל המהותי ביניהם אינו במספר הערכים אלא בכך שבכרך האחד לא מופיעות דוגמאות שימוש מסבירות ודוגמאות מתעדות על פי המקורות, כמו שהן מופיעות במילון בן שלושת הכרכים. בעריכת המילון השתתפו אנשי מקצוע מתחומים שונים ובעריכה הלשונית אנשי לשון כמו פרופ' רפאל ניר, שושנה בהט, ד"ר יצחק שלזינגר ויהודית אוריין.

למילון גם מהדורת כיס הקרויה "מילון כיס ספיר". הוא גם ניתן לשימוש חינם באינטרנט.

הערכים במילון מופיעים בסדר אלפביתי לפי כתיב חסר ניקוד, על פי כללי כתיב זה של האקדמיה ללשון העברית. לצד הכתיב חסר הניקוד ניתן בכל ערך גם הכתיב החסר וכדי להקל על המחפש ישנה הפניה מכתיב חסר לכתיב חסר ניקוד. כמו כן יש הפניה בכל מקום שבו הכתיב הרווח אינו שווה לכתיב על פי כללי האקדמיה (כגון: עוצמה ראו: עצמה; אפיריון ראו: אפריון). מילון ספיר מציג את הפעלים בצורת ההווה שלהם, בדומה לשיטה הנהוגה ב"מילון ההווה" בעריכת שושנה בהט.

במילון מופיעות מילים ממגוון תחומים ורמות הלשון. המילון טוען להיות המילון המקיף ביותר וכולל מילים חדשות רבות, כולל עגה, ותחומים רבים שלא נכללו עד כה במילונים העבריים, אך מקובלים במילונים הלועזיים הגדולים. ב"מילון ספיר החדש" רוכזו חלק מתוספות מיוחדות אלה במספר נספחים: לבוטניקה, לזואולוגיה ולגאוגרפיה ובהם אלפי ערכים. במילון ראשי תיבות וקיצורים וציון הרובד הלשוני של המילה.

בדומה לשאר המילונים העבריים, סדר הערכים שלו בנוי על אלף-בית חיצוני ופנימי. ביטויים מורכבים למיניהם, ניבים וכן שימוש מיוחד חריג או חד-פעמי לאחת הצורות הנטויות, מובאים כערכי משנה תחת הערך הנראה כמתאים ביותר. ההוראות השונות מופרדות במספוּר פרט למקרים בהם השוני הלשוני בהוראה אינו חד-משמעי ואז מצוינת ההפרדה בנקודה ופסיק.

בשל חדשנותו של המילון הופעתו לוּותה בביקורות חיוביות רבות, למשל של אריאנה מלמד, סופרת ומבקרת, שכתבה בעיתון "העיר": "ההכרה בהיותה של העברית, ככל שפה חיה, מפולשת ונתונה תדיר להשפעות מבחוץ היא הכרעה לא פשוטה מבחינה אידאולוגית. כאן הכריעו נכון, השפה נושמת, מתפתחת ומה לעשות שהיא נוטלת מילים מהעולם הגדול". המבקר גיל חובב, נין של אליעזר בן יהודה, כתב ב"ידיעות אחרונות": "אני יכול להסתכן ולומר על סמך הצהרותיו בחייו, שאליעזר בן יהודה היה הראשון לחגוג את חוסר תקפותו. הוא היה חוגג משום שזוהי הגשמת חזונו, הוא היה מאושר, כי המילון החדש מוכיח כאלף עדים שהעברית החילונית, החיה, התוססת, השפה שחלם עליה ושילם עליה בדמו ובנפשו, ניצחה". אך היו גם כאלה שהסתייגו מהשיטה. למשל עוזי אורנן מציין בספרו "המילה האחרונה" (עמ' 134), כי "... מילוני ספיר למיניהם [...] מחקים את השיטה הזאת [של "מילון ההווה"] בלא להבין את כוונתה". למרות הסתייגויות אלה היה זה המילון היחידי בארץ שעם הופעתו צעד ברשימת רבי המכר במשך 43 שבועות רצופים.

קישורים חיצונייםעריכה