מילון

כלי לאיסוף הגדרות למילים בשפה

מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת. סוג נוסף של מילון הוא מילון דו-לשוני, המכיל את אוצר המילים של שפה מסוימת, כשלכל מילה ניתנות מקבילותיה בשפה אחרת. מילון עברי-אנגלי למשל, הוא מילון שמכיל את אוצר המילים של השפה העברית, ולכל מילה עברית מוצגות מקבילותיה באנגלית. בשפות שהכתיב שלהן רחוק מלהיות פונטי, כלומר אינו משקף את אופן הגיית המילה, כוללים המילונים לעיתים גם מידע על אופן הגיית המילה.

מילונים עבריים

בנוסף למילים והגדרותיהן, כוללים המילונים לעיתים תיאור האטימולוגיה של המילים. להמחשת השימוש במילה כולל המילון לעיתים משפטים לדוגמה, או מובאות מהספרות.

מילונים רבים מלווים את הטקסט באיורים, הממחישים את ההגדרה הטקסטואלית של המילה. במילון ויזואלי מרכז הכובד עובד אל האיור, שעל חלקיו נכתבות המילים שאותן מתאר האיור.

המילים במילון מסודרות בדרך כלל בסדר אלפביתי (הקרוי לפיכך גם סדר לקסיקוגרפי), המאפשר איתור נוח של מילה נדרשת. מילון דו-לשוני כולל עקב כך, שני חלקים: האחד שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחת והאחר שבו, המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחרת.

קטע ממילון מגידו החדיש, עברי-אנגלי, 1975; הודפס מחדש בשנת 2000, בשם "מילון גליל החדיש"

אוצר המילים

עריכה
 
זוג עמודים מהמילון הצרפתי "Le Nouveau Dictionnaire Larousse" משנת 1899

החלטה מרכזית הנדרשת בעת יצירתו של מילון היא קביעת אוצר המילים שלו, כלומר החלטה אילו מילים יופיעו במילון, ואילו מילים יושמטו ממנו, חרף היותן חלק מהשפה. החלטה זו נדרשת במילון שאיננו מקיף, כגון מילון כיס, המכיל רק חלק מאוצר המילים הכולל. גם מילון מקיף, האמור לשקף את כל אוצר המילים של השפה, נמנע בדרך כלל מלעשות זאת. ההחלטות על הכללתן של מילים במילון מקיף מתמקדות בעיקר בתחומים הבאים:

סלנג

עריכה

מילון מתאר את השפה על כל רבדיה, אך כניסתה של מילת סלנג למילוני השפה התקנית מצריכה התגברות על מחסומים אחדים. בין מילוני השפה התקנית יש המסתייגים מהכללתן של מילות סלנג (או לשון סגי נהור), ומציינים רק את הבולטות שבהן. מילת סלנג הנחשבת ל"מילה גסה" צריכה לעבור מחסום נוסף, מחסום המהוגנות, קודם שהיא נכללת במילון.

מילוני השפה העברית, כגון "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן ו"אוצר הלשון העברית" מאת יעקב כנעני, כללו רק מילות סלנג נפוצות מאוד, כגון "נודניק". רק בסוף המאה העשרים השתנתה גישה זו, ומילוני השפה התקנית, ובהם מילון אבן-שושן, מילון רב מילים ומילון אריאל החליטו לתת יצוג לסלנג.

חידושי לשון

עריכה

שאלה נוספות היא הכללתם של חידושי לשון (תחדישים) - מילים ומונחים חדשים שנטבעו בעת האחרונה. חידושי לשון הם, למשל, ראשי תיבות צבאיים שנקלטו בשפה, ביטויים שנטבעו על ידי עיתונאים, שאילת מילים משפות זרות וכדומה. במקרה כזה על עורכי המילון להחליט האם התחדיש הוא תופעה חולפת שתיעלם כלעומת שבאה תוך תקופה קצרה, או שהוא עתיד להשתלב בשפה ולהפוך לחלק ממנה. ברוב המילונים מקובל להמתין מספר שנים לפני שמוסיפים תחדיש למילון.

ז'רגון מקצועי

עריכה

בנוסף למילים המשמשות רבים מדוברי השפה, כוללת כל שפה גם ז'רגון מקצועי, המשמש רק את העוסקים בתחום מקצועי מסוים, כגון רפואה או הנדסה. מתוך הז'רגון המקצועי, יש החודרות גם לשימוש נרחב יותר, של הציבור הבא במגע עם בעלי המקצוע, אך רבות אינן חורגות מתחומו של המקצוע. רבות ממילים אלה אינן מגיעות למילונים הכלליים, גם המקיפים שבהם, ומוצאות את מקומן רק במילונים ספציפיים, כגון מילון למונחי הנדסת חשמל.

מילים ארכאיות

עריכה

השפה דינמית מטבעה, וכשם שנוספות לה מילים חדשות, כך מילים יוצאות מכלל שימוש. כאשר מילה נמצאת רק בטקסטים עתיקים, שקריאתם נדירה, ספק האם יש לכלול אותה במילון, ובכך להעיק, במידה מסוימת, על המשתמש במילון.

במילוני השפה העברית, מילון אבן-שושן כולל מילים ארכאיות רבות, כאלה הנמצאות רק בתלמוד, למשל. מילונים מקיפים אחרים של השפה העברית, כגון "רב מילים" מתייחסים בצורה סלקטיבית יותר למילים ארכאיות.

ביטויים

עריכה

הרחבה מקובלת של מילון היא הכללה של ביטויים. כהרחבה להגדרה של מילה מובאים גם ביטויים שבהם מילה זו היא מרכיב מרכזי. בדומה לקריטריונים להכללת מילים, מופעלים גם קריטריונים להכללת ביטויים במילון.

מילונים נושאיים

עריכה

בנוסף למילונים כלליים, המנסים להקיף את אוצר המילים המלא (או העיקרי) של השפה, מתקיימים מילונים נושאיים מגוונים:

מילונים אלקטרוניים

עריכה
  ערך מורחב – מילון אלקטרוני
 
מילון אלקטרוני בגודל כף יד

במשך מאות שנים, היה המילון השימושי מודפס כספר עב כרס המכיל רשימות של מילים ותרגומים המסודרים על פי הסדר האותיות באנגלית ABC. בשלהי המאה העשרים, עם התפתחות המחשבים עברו המילונים "אבולוציה" והפכו ממילון מודפס לשתי צורות הצגה חדשות: מילון אלקטרוני ותוכנת מילון.

מילון אלקטרוני, המכונה בישראל גם בשם מילונית (מילון קטן; הלחם של מילון, ושל מוספית ההקטנה ־ית) הוא מילון קטן בעל מקלדת הדומה למחשבון, הפועל באמצעות סוללות. המילון האלקטרוני הראשון יוצר בסוף שנת 1987 על ידי חברת Franklin האמריקאית. גודלו של מילון זה כגודל מילון כיס, ובצורתו הוא דומה למחשבון, שבו הוחלף לוח המקשים הספרתי במקלדת אלפביתית. מאז המילון הראשון עברו המילונים האלקטרונים פיתוחים ושכלולים רבים. השימוש במילון האלקטרוני הוא פשוט וקל יותר מהשימוש במילון מודפס. כל שעל המשתמש לעשות הוא להקליד את המילה הרצויה לתרגום ובלחיצת כפתור המילון האלקטרוני יתרגם עבורו את הערך. חלק מהמילונים האלקטרוניים יודעים גם לתקן למשתמש את טעויות הכתיב (Spelling) בזמן הקלדת הערך המבוקש, דבר המקל מאוד על המשתמש הממוצע, שלא פעם אינו מכיר את הכתיב המדויק של המילה.

בנוסף לתרגום המילה, בחלק מהמילונים ישנו מנגנון שנותן למשתמש דוגמות לשימוש בערך המתורגם, כך שהמשתמש יכול ללמוד להשתמש במילה בצורה נכונה.

עם התפתחות האינטרנט הולכים ומתרבים המילונים המקוונים, בהם המילון העברי-אנגלי מורפיקס ומיזם ויקימילון, כלומר אתרי אינטרנט המספקים לגולש שירותי מילון. שירות גוגל תרגום הוא מילון רב-לשוני המציע תרגום בין יותר מ-80 שפות. המילונים המקוונים מכילים מילים וביטויים רבים בכל תחום, כאשר כל הזמן נוספים ערכים נוספים למאגר, דבר הנותן מילון עדכני מאוד. חלק מבסיס הנתונים הרחב והמקיף של המילונים המקוונים הוכנס והועבר למילוני כף יד אלקטרוניים שפועלים ללא תלות בגלישה.

בנוסף למילונים האלקטרוניים נמצאים בשוק מכשירים ותוכנות לסריקה של מילים וטקסטים לתרגום כגון מילון אלקטרוני דמוי עט רחב, בעל יכולת קריאה אופטית של טקסט מודפס וזיהויו באמצעות רכיב OCR.

תוכנת מילון היא תוכנה המותקנת במחשב האישי, ומספקת למשתמש שירותי מילון מקובלים. התוכנה פועלת באופן עצמאי, או בשילוב עם מעבד תמלילים. מחשב כף יד וטלפון חכם מאפשרים גם הם התקנה של תוכנת מילון.

במאי 2017 התקבלה החלטה במשרד החינוך להתיר את השימוש במספר דגמים של מילונים אלקטרוניים, בבחינות בתי הספר העל יסודיים ובבחינות הבגרות, דבר שבוודאי יקל על התלמידים שכעת יוכלו להשתמש במילון אלקטרוני ולא יצטרכו להשתמש במילון מודפס. המילונים האלקטרוניים המאושרים על ידי משרד החינוך מכילים בין 200,000 מילים וביטויים בדגמים הפשוטים יותר ועד כ-600,000 מילים וביטויים במילונים המתקדמים יותר.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Rae Compton, The Illustrated Dictionary of Knitting, 1988, Loveland, Colorado, USA: Interweave, 1988, ISBN 0-934026-41-6. (באנגלית)
משוב על הערך