פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925[1]) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה,[2] מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים[3] בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.[4]

ביוגרפיהעריכה

 
בית משפחת ויצמן ב-מוטול

ויצמן נולדה בעיירה מוטול שבפלך גרודנה של האימפריה הרוסית, בחבל פּוֹלֶסיה על יד פינסק (כיום בבלארוס), בתם של רחל לאה לבית צ'מרינסקי ועוזר ויצמן, סוחר יערות וחסיד סטולין. מינה הייתה ה-14 מבין 15 הילדים במשפחתה (3 נפטרו בילדותם), שרבים מהם התבלטו, בהם הכימאים משה ויצמן, אנה ויצמן והמוזיקאית גיטה דוניה-ויצמן.[5]

ב-1895 עברה המשפחה לפינסק כנראה בגלל עיסוקיו הרבים של אב המשפחה.

בצעירותה הצטרפה ויצמן לתנועת הבונד הסוציאליסטית. עם סיום לימודיה בגימנסיה, נסעה מינה לברלין, שם למדה רפואה ב-אוניברסיטת הומבולדט של ברלין. ויצמן נחשבה לפורצת דרך, שכן עד תחילת המאה ה-20 מקצוע הרפואה היה נחלתם הבלעדית של הגברים, נשים עסקו בסיעוד ובמיילדות אך לא הורשו ללמוד רפואה באוניברסיטאות בעולם[6]

עלייה לארץ ישראלעריכה

בשנת 1913 עלתה לארץ ישראל התיישבה בירושלים, ועבדה כרופאה. ויצמן הייתה האחות השנייה מבין 10 האחיות והאחים לבית ויצמן שעלו לישראל.

בירושלים, פגשה ויצמן את קצין המודיעין הגרמני, קורט פריפר (ב-גרמנית: Curt Prüfer)[7] אשר גורש על ידי הבריטים, מקהיר בתחילת מלחמת העולם  הראשונה[8]

פריפר צורף למטהו של אחמד ג'מאל פאשה, השליט העותמאני בארץ ישראל. פריפר קיבל תואר של סגן קונסול, אך היה בפועל קצין מודיעין. פריפר סייע בהתוויית התוכנית למיתקפה העותמאנית-גרמנית על תעלת סואץ, מה שנודע כ-המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה ולאחר כישלונה, הוטל עליו להקים רשת ריגול במצרים ולהצית מרד מוסלמי ברחבי האימפריה הבריטית.

בקהירעריכה

פריפר ניצל את העובדה שבתחילת המלחמה גורשו מארץ ישראל למצרים כל הנתינים של מדינות זרות שלא קיבלו אזרחות עותמאנית. פריפר הציע לכמה מהם לרגל אחר הבריטים במצרים – והד"ר מינה ויצמן הייתה אחת מהם. כסוציאליסטית וכיהודיה, ויצמן שנאה את שלטון הצאר ברוסיה בגלל רדיפות היהודים שם ולכן הייתה מוכנה לפעול למען אויביו הגרמנים.

ויצמן הגיעה למצרים (שהייתה תחת שליטת הממלכה המאוחדת), ל-קהיר בתחילת 1915,[9] והחלה לעבוד כרופאה. במהרה השתלבה בחיי החברה של קהיר. עובדה זאת סייעה בידה לאסוף מידע רב על הצבא הבריטי במצרים, אך במבצע הריגול של פריפר הייתה נקודת תורפה משמעותית: המרגלים ששיגר נדרשו לשלוח אליו את המידע שאספו, באמצעות השגרירות הגרמנית ברומא. איטליה אומנם נכנסה למלחמת העולם הראשונה, לצד צרפת ואנגליה, אבל רק במאי 1915. עד אז הייתה איטליה נייטרלית והשגרירות הגרמנית ברומא פעלה כסדרה.

ויצמן הגיעה לאיטליה, כאשר נשלחה ללוות חייל צרפתי פצוע קשה, שהוחזר לצרפת – ומייד התקשרה עם השגרירות הגרמנית כדי למסור לשגריר את כל המידע שאספה. ויצמן לא ידעה שהשגרירות הייתה תחת מעקב הדוק של המודיעין הבריטי, שחשף את התקשרות מינה עם השגריר. היא נעצרה מייד, נשלחה למלטה ומשם הועברה לכלא במצרים.

בארץ ישראלעריכה

 
בית החולים מאיר רוטשילד ברחוב הנביאים 37, (מאוחר יותר "בית החולים הדסה") - בו עבדה ויצמן כרופאה מיילדת

לא ברור כיצד נחלצה ויצמן מגזר דין מוות, או ממאסר ממושך, אולם ויצמן גורשה לאירופה ומשם חזרה לארץ ישראל. מיד עם שובה לירושלים, התקבלה מינה לעבודה כרופאה-מיילדת בבית החולים "הדסה", שהופעל במבנה הישן של בית החולים רוטשילד, ברחוב הנביאים מספר 37 בירושלים.

בנובמבר 1918 נפתח בית החולים מחדש תחת הניהול של ארגון נשות הדסה, בשמו החדש "בית החולים רוטשילד- הדסה". לאחר המלחמה שופץ בית החולים בעזרת משפחת רוטשילד, ונוספו שני בניינים חדשים ותוקנה מערכת הביוב. בית החולים הכיל 90 מיטות, ב-1935 הגיע מספרן ל-190.

ויצמן התגוררה ברחוב החבשים 11 לאחר ששכרה דירה מ-אליעזר בן-יהודה, שהתגורר בקומה השנייה. בהמשך, פגשה את בעלה לעתיד, אלפרד נואל לאו, נוצרי בריטי אשר סיים את מלחמת העולם הראשונה בדרגת קפיטן, נשאר בארץ ישראל והצטרף לצוות המינהלי של הנציב העליון, כסגן מושל מחוז ירושלים.

הזוג היה חשוך ילדים.

ויצמן נפטרה ביוני 1925, ונקברה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[10][11]

האחים ויצמןעריכה

(לפי שנת הולדתם-ן)

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מינה ויצמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מינה ויצמן - תאריך לידה: 1925 jewage.org/wiki/he/Profile
  2. ^ צפורה שחורי-רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל 1900-1918
  3. ^ דואר היום, 18 במרץ 1920
  4. ^ קרב צמח "בתחנה בצמח עמד קטר" / להאזנה השידור המתייחס למינה ויצמן, מגיש:יצחק נוי, שבת עולמית, 13 באוקטובר 2018, בין השעות 8–9 בבוקר)
  5. ^ ד"ר מינה ויצמן אתר: מוטלה שלי, עריכת המאמר: בני גבריצמן
  6. ^ "ד"ר בת שבע יוניס גוטמן אם-טיפוס לרפואה ציונית בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית" צפורה שחור-רובין
  7. ^ "בביתו במדבר" ראו: מדוע פרופר וייל נחוצים לספר ישראל היום, רונן דורפן, 8 ביוני 2017
  8. ^ "משהו אצילי יותר מן התככים הוולגרים של המרגל" הארץ, יצחק לאור, 14 באוגוסט 2017
  9. ^ בין השנים 18861922 הייתה מצרים קולוניה בריטית, המלך פואד הראשון קיבל עצמאות למצרים מהבריטים
  10. ^ ד"ר מינה ויצמן-לאו ד"ר מינה ויצמן-לאו Grave Site
  11. ^ "שיקום בית העלמין טרומפלדור בתל אביב משיב את סיפוריו לחיים" בקרוב יחל שיפוצם של עוד כ-1,000 קברים בבית העלמין שבו טמונים רבים מגדולי האומה. בינתיים, ראומה ויצמן גילתה בו קרובת משפחה שלא הכירה הארץ, אילן ליאור, 19 באוקטובר 2014
  12. ^ שנים עשר האחים חנות הספרים של איתמר, דף מידע מספר 163 10 ביולי 1914
  13. ^ פייבל ויצמן פייבל ויצמן — JewAge