ויקיפדיה

מיניות בווידאו קליפים

מיניות החלה[דרוש מקור] להופיע בווידאו קליפים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20.

מדונה (במרכז), דוגמה בולטת לשימוש במיניות בווידאו קליפים ובמוזיקה באופן כללי, שמשכה ביקורת רבה.

שנות ה-80 של המאה ה-20 עריכה

ב-1 באוגוסט 1981, החל לפעול לראשונה ערוץ ששידר וידאו קליפים 24 שעות ביממה, ה-MTV.[1] הערוץ היה מכוון כלפי מתבגרים, והוא קידם מגמות חברתיות באמצעות תוכני וידאו ופרסומות.[1] בין הסטריאוטיפים הנשיים שקודמו בעשור זה כללו: אישה כנועה, מבצעת מטלות ביתיות ורגשנית,[2] ואילו הסטריאוטיפים הגבריים שקודמו בעשור זה כללו: דומיננטיות, עיסוקים מקצועיים ואגרסיביים.[2] הערוץ היה לפופולרי והיווה "בידור בשעות הפנאי".[3] בין המוזיקאים שהושמעו הכי הרבה ב-MTV היו הרולינג סטונז, AC/DC, מייקל ג'קסון ו-Guns N' Roses. הערוץ השפיע על קהל הצופים, והשפיע רבות על הדרכים שבהם ראו מתבגרים את תפקידם בחברה.[3]

ווידאו קליפים שפורסמו בעשור זה תיארו בדרך כלל נשים כאובייקטים מושכים. מתוך התאמה לסטריאוטיפים נשיים, נשים הוצגו כמושכות, אך כנועות. אף על פי שחלק מהווידאו קליפים הציגו שלנשים יש כוח וכישרון, הן עדיין הוצגו כיותר חלשות ופחות כישרוניות לעומת הגברים. לדוגמה, הווידאו קליפ של AC/DC לשיר "Sink the Pink" קידם את הרעיון הזה.[2]

במחקר על שלושים שעות תוכן ב-MTV שבוצע ב-1987 נמצא כי כ-57% מהווידאו קליפים הציגו נשים באובייקטיביות, כ-17% מהווידאו קליפים הציגו את כישרונותיהן של נשים, אך בהדגשה על תפקידן המיני, כ-14% מהווידאו קליפים לא הציגו סטריאוטיפים נשיים, וכ-12% מהווידאו קליפים הכירו בעצמאותן של נשים.[2] בנוסף לתוצאות אלו, מגע באישה הוצג בכ-50% מהווידאו קליפים, וכן נשים הוצגו יותר בלבוש מפתה.[3]

שנות ה-90 של המאה ה-20 עריכה

המוזיקה הייתה חלק מהותי מההתפתחות התרבותית של שנות ה-90 של המאה ה-20. סצנות המוזיקה היו יותר בסאונד אפל ופרובקטיבי יותר[דרוש מקור]. אף על פי שהאמנים והז'אנרים של העשור היו שונים מאלו של העשור הקודם לו, המסר בווידאו קליפים נשאר זהה לעומת העשור הקודם לו. MTV המשיך להיות ערוץ רלוונטי מבחינה חברתית. שידור ווידאו קליפים המשיך את החשיפה של תרבות הנוער לחוויות ויזואליות מגוונות. כאשר הופעתם של ווידאו קליפים בתרבות התרחבה, החלו להיערך מספר מחקרים בין תיאורים מגדריים לבין הווידאו קליפים.

בתחילת העשור, MTV יצרה כללים ותקנים לגבי הצגת ווידאו קליפים ותוכניות טלוויזיה בערוץ, בין היתר דחייה שלהם בשל הצגה תוכן גרפי ומפורש במיוחד. הערוץ אסר על כל סימן של עירום נשי ואלימות המופנית כלפי נשים. לדוגמה, הערוץ MTV דחה את הווידאו קליפ של מדונה לשיר "Justify My Love" בשל התוכן המיני המפורש שבו. לאחר הנחלת כללים אלו, ניתוח 100 ווידאו הקליפים הנצפים ביותר בערוץ מצא כי יש פער של חמישה לאחר[דרושה הבהרה] בדמויות נשיות לעומת דמויות גבריות.[4] כמו כן, באותו ניתוח, נראה כי רוב הנשים הוצגו כחשפניות (35%) או רקדניות (29%), לעומת הגברים שזכו לחלוקה שווה יותר בין הקטגוריות (אמן, חשפן, קומיקס, שחקן, על-אנשי, רקדן או חביב הקהל).[4] הצגה כזו של נשים בווידאו קליפים מסמלת כי נשים לא זקוקות לכישרון מוזיקלי, אלא לכישרון פיזי עם דגש לכישרון מיני, ואילו הצגה כזו של גברים בווידאו קליפים מסמלת שגברים יכולים להפגין טוב יותר את הביצוע ואת הכישרון המוזיקלי שלהם.[4]

מחקרים אחרים, שניתוח 123 ווידאו קליפים מז'אנרים שונים ששודרו בערוץ בקיץ 1995 מצאו כי כ-44.7% מהווידאו קליפים לא הציבו אישה בתפקיד מרכזי בווידאו קליפים, וכן כי כ-31.7% מהווידאו קליפים הציכו נשים כאובקייטים או אביזרים לתשוקה גברית רומנטית.[5] עוד במחקרים נמצא כי כ-1.24% מהגברים, שהופיעו בווידאו קליפים, נגעו בשיערם, לעומת כ-38.35% מהנשים, שהופיעו בווידאו קליפים, נגעו בשיערן.[6] בנוסף, כ-26.8% מהגברים, שהופיעו בווידאו קליפים, רקדו בצורה מינית מרומזת, לעומת כ-74% מהנשים, שהופיעו בווידאו קליפים, רקדו בצורה מינית מרומזת.

העשור הראשון של המאה ה-21 עריכה

 
הזמרת בריטני ספירס מופיעה בסיבוב ההופעות The Circus Starring Britney Spears במיאמי, 2009

מוזיקה נשארה חלק בתלי נפרד מחיי התרבות בעשור זה.

מחקר משנת 2008 שנערך על ידי ג'ייקוב טרנר מצא כי ז'אנרים אפרו-אמריקאים מוזיקליים, כגון היפ הופ ו-R&B, יכללו יותר תוכן מיני מאשר ז'אנרים מוזיקליים אחרים, כגון קאנטרי ומוזיקת רוק. המחקר מצא כי כ-73% מכלל הווידאו קליפים שנבדקו הכילו תוכן מיני מסוים. המחקר מצא גם כי כ-90.09% מהווידאו קליפים של היפ הופ ו-R&B הכילו תוכן מיני, כ-79.7% מהווידאו קליפים של היפ הופ בלבד הכילו תוכן מיני, כ-76.9% מהווידאו קליפים של R&B בלבד הכילו תוכן מיני, כ-40% מהווידאו קליפים של מוזיקת הרוק הכילו תוכן מיני, וכן כ-37% מהווידאו קליפים של מוזיקת הקאנטרי הכילו תוכן מיני. כמו כן, אף על פי שיש חוסר בדמויות אפרו-אמריקאיות בווידאו קליפים, לדמויות אפרו-אמריקאיות הייתה סבירות של פי שלושה להתלבש בצורה פרובקטיבית, לעומת דמויות לבנות.[7] בשנת 2004, קבוצות פוליטיות ופוליטיקאים רבים ניסו, ללא הצלחה, לצנזר את הווידאו קליפ של "Call on Me" (אנ') של אריק פרידץ, על כך שהכיל נשים רוקדות בצורה מינית.

ב-2005, הווידאו קליפ של ג'סיקה סימפסון לשיר "These Boots Are Made for Walkin'" (אנ'), בדמותה של דייזי דיוק (אנ') מהדיוקס קורעים את האזרד (אנ'), היה כה שנוי במחלוקת עד שנאסר לצפייה במספר מדינות. הווידאו קליפ הכיל את סימפסון לבושה בתלבושות "חושפניות", וכן מנקה את המכונית ג'נרל לי (אנ') כשהיא לבושה בביקיני.[8]

מספר ווידאו קליפים שהיכלו מיניות הביאו לרמה של אי נוחות של מספר אנשים, שהובילו לאיסור לצפייה. בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את הווידאו קליפ של "What It Feels Like for a Girl" של מדונה נאסר לצפייה עקב סקסואליצזיה של נשים והצגתן של נשים כנשים אלימות ולא מסורתיות.[9]

העשור השני של המאה ה-21 עריכה

 
כוכבת הפופ ריהאנה (לבושה בלבן) מבצעת את "S&M", כשהיא כבולה במהלך סיבוב ההופעות Loud Tour ב-2011. אישה לבושה כדומינטריקס (לבושה בשחור) יושבת ברקע.

גם בעשור זה, אמנים המשיכו לצבור כותרות לתוכן פרובוקטיבי בסרטוני המוזיקה שלהם. לדוגמה, הווידאו קליפ של ריהאנה לשיר "S&M", שבו היא מדמה יחסי מין עם בובה בגודל טבעי, לבושה בציוד קשירה, עורר תשומת לב תקשורתית רבה ונאסר לצפייה ב-11 מדינות. יוטיוב דרשה ממשתמשיה לאמת שהם בני 18 ומעלה לפני שהם יוכלו לצפות בווידאו קליפים.[10] במאית הווידאו קליפ, מלינה מצוקס (אנ'), אמרה שהיא מרגישה שהווידאו קליפ היווה הצלחה מאחר שהדימויים הפרובוקטיביים יצרו דיאלוג סביב הווידאו קליפ.[11] לעומת זאת, הווידאו שליפ של אריאנה גרנדה לשיר "Everyday", שתיאר מספר זוגות שמתחילים לקיים יחסי מין במקומות ציבוריים שונים, כגון באוטובוס, זכה לשבחים על המיניות שבווידאו קליפ, ועל הכללה של גזעים ונטיות מיניות שונות.[12]

מחקר שנערך על סטודנטיות ב-2013 בחן את ההשפעות שיש לווידאו קליפים, שבהם נשים נתפסות כאובייקטיים מיניים, על דימוי הגוף של נשים. מחקר זה מצא כי נשים צעירות עם הערכה עצמית נמוכה נטו, לאחר חשיפה לווידאו קליפ כזה, לראות את גופן באור שלישי. באותו מחקר נמצא כי חשיפה לווידאו קליפים כאלו מפחיתים את דעתן של נשים צעירות לגבי משקל גוף אידיאלי.[13] מחקר מ-2017 מצא כי ישנו קשר בין ווידאו קליפים בעלי ריקודים מיניים לבין עמדות שליליות כלפי מין ומיניות בקרב מבוגרים צעירים בארצות הברית ואוסטרליה.[14]

מספר חוקרים מציינים שתוכן מיני לא הטרוסקסואלי בווידאו קליפים נראה לעיתים רחוקות. החוקר פרדריק דאיננס ציין שכאשר ווידאו קליפים עם תוכן גאה, כרוך לעיתים קרובות ב-"עיצוב ההטרונורמטיביות בזהויות הומוסקסואליות ולסביות". בין הווידאו קליפים שעושים זאת, ניתן לציין את הווידאו קליפ של מאקלמור וראיין לואיס בהשתתפות מרי למברט (אנ') לשיר "Same Love", ואת הווידאו קליפ של קארלי ריי ג'פסן לשיר "Call Me Maybe".‏[15] הווידאו קליפ של דיסקלוז'ר (אנ') בהשתתפות סם סמית' לשיר "Latch" (אנ') והווידאו קליפ של Citizens! (אנ') לשיר "True Romance" הציגו הומוסקסואליות בקנה מידה קטן.[15]

אף על פי שהווידאו קליפ של מייגן טריינור לשיר "All About That Bass" מכיל תוכן מיני, אם כי בצורה מתונה יותר, הווידאו קליפ צבר, נכון לינואר 2023, למעלה מ-2.5 מיליאד צפיות.[16]

גזע ומיניות בווידאו קליפים עריכה

מחקרים שונים הראו שווידאו קליפים, אשר מציגים דמויות אפרו-אמריקאיות, נוטים להציג הרבה יותר תיאורים של אקטים מיניים מאשר אלו של דמויות לבנות.[17] לדוגמה, נשים אפרו-אמריקאיות נטו יותר להצטייר כנשים שמעורבות בהתנהגויות מיניות ולבושות בבגדים פרובקטיביים. מחקר ב-American Journal of Health Education ייחס את "המסרים המיניים הכנים, ההחפצה והדימויים המיניים הגלויים" של הווידאו קליפים לאדישות כלפי התנהגויות אלו אצל נשים אפרו-אמריקאיות. כמו כן, כתב העת שזה מסוכן לעשות זאת עקב הסיכון המוגבר של אפרו-אמריקאים ל-HIV/איידס.[17] החוקר ג'ייקוב טרנר טען כי תאגידים בניהולו של האדם הלבן (כגון ויאקום) מוכנים לשלם יותר עבור ווידאו קליפים של אמנים אפרו-אמריקאים שמנציחים סטריאוטיפים גזעיים ומיניים.[18] ההשלכות לכך כוללות את הרעיון שנשים אפרו-אמריקאיות עשויות להפנים מסרי וידאו על יופי ומיניות, ושגברים עלולים לחשוב כי נשים אפרו-אמריקאיות מבצעות כמו שהוצג בווידאו קליפים.[19]

ישנה התייחסות יסודית מבחינת הצגת תכנים מיניים ואופן הצגתם בווידאו קליפים, אך עם זאת, כמעט ואין התייחסות ספציפית לגזע ומיניות בווידאו קליפים.

אף על פי שישנה עלייה בהשמעת מוזיקה בכלל הז'אנרים, התוכן בווידאו קליפים לא השתנה הרבה.[20]

אמנים אסייתים, כגון בואה, הואשמו בהצגת סטריאוטיפים מערביים של מיניות נשית אסייתית בווידאו הקליפים שלהם בניסיון לצבור פופולריות בארצות הברית. הזמרת קומי קודה ולהקת הבנות AKB48 הציגו בווידאו קליפים שלהן מיניות. הווידאו קליפ של ריין (אנ') לשיר "Rainism" יוחס כווידאו קליפ מיני המסייע להפריך סטריאוטיפים על גברים אסייתים.[21]

במחקר שבוצע על ידי ג'ייקוב טרנר נמצא כי נשים אפרו-אמריקאיות נוטות יותר להציג תוכן מיני בווידאו קליפים שלהן מאשר נשים לבנות.[22] העיתונאית אריקה ואן-דאייק טוענת שגברים מופעים לעיתים קרובות יותר מאשר נשים, וכן כי גברים מוצגים בדרך כלל כדמויות עוצמתיות ואגרסיביות. כתוצאה מכך, נשים תופסות תפקידים סטריאוטיפיים נשיים בווידאו הקליפים האלו, ובדרך כלל נתפסות כדמויות פאסיביות ומוחפצות.[23]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Seidman, S. A. (1992). "Profile: An investigation of sex‐role stereotyping in music videos". Journal of Broadcasting & Electronic Media. 36 (2): 209–216. doi:10.1080/08838159209364168.
  2. ^ 1 2 3 4 Vincent, R. C., Davis, D. K., & Boruszkowski, L. A. (1987). Sexism on MTV: The portrayal of women in rock videos. Journalism Quarterly, 64(4), 750-941.
  3. ^ 1 2 3 Sun, S. W.; Lull, J. (1986). "The adolescent audience for music videos and why they watch". Journal of Communication. 36 (1): 115–125. doi:10.1111/j.1460-2466.1986.tb03043.x.
  4. ^ 1 2 3 Gow, Joe (21 במאי 2009). "Reconsidering gender roles on MTV: Depictions in the most popular music videos of the early 1990s". Communication Reports. 9:2 (2): 151–161. doi:10.1080/08934219609367647. ארכיון מ-2022-07-15. נבדק ב-14 בנובמבר 2019 – via Taylor & Francis. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Alexander, Susan (1999). "The Gender Role Paradox in Youth Culture: An Analysis of Women in Music Videos". Michigan Sociological Review. 13 (Fall 1999): 46–64. JSTOR 40969035.
  6. ^ Wallis, Cara (2011). "Performing gender: A content analysis of gender display in music videos". Sex Roles. 64 (3–4): 160–172. doi:10.1007/s11199-010-9814-2.
  7. ^ Turner, Jacob (22 במאי 2008). "Hegemony, Hedonism, and Hip-Hop: An Examination of the Portrayal of Race and Sexuality in Music Videos". Paper Presented at the Annual Meeting of the International Communication Association. ארכיון מ-18 באפריל 2019. נבדק ב-14 בנובמבר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Walls, Jeannette (27 ביולי 2005). "Has Sienna Miller found love in Bloom?". Today.com. ארכיון מ-2021-10-29. נבדק ב-7 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Carpentier, Francesva (בדצמבר 2014). "When Sex Is on the Air: Impression Formation After Exposure to Sexual Music". Sexuality & Culture. 18:4 (4): 818–832. doi:10.1007/s12119-014-9223-8. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Rihanna's 'S&M' Video Restricted By YouTube, Banned In 11 Countries". MTV News. ארכיון מ-8 בנובמבר 2017. נבדק ב-13 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Rihanna's 'S&M' Video Director Responds To Controversy". MTV News. ארכיון מ-13 בנובמבר 2017. נבדק ב-13 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Ariana Grande's Super Racy 'Everyday' Video Will Totally Make You Blush". Entertainment Tonight. ארכיון מ-13 בנובמבר 2017. נבדק ב-13 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Mischner, Isabelle (בינואר 2013). "Thinking Big: The Effect of Sexually Objectifying Music Videos on Bodily Self-Perception in Young Women". Body Image. 10 (1): 26–34. doi:10.1016/j.bodyim.2012.08.004. PMID 22960001. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Wright, Rubin, Chrysalis, Mark (2017). "Get lucky! Sexual content in music lyrics, videos, and social media and sexual cognitions and risk among emerging adults in the USA and Australia". Sex Education. 17: 41–56. doi:10.1080/14681811.2016.1242402.
  15. ^ 1 2 Dhaenens, Frederik (2016). "Reading Gay Music Videos: An Inquiry Into the Representation of Sexual Diversity in Contemporary Popular Music Videos". Popular Music and Society. 39 (5): 532–546. doi:10.1080/03007766.2015.1068530.
  16. ^ "Meghan Trainor - All About That Bass (Official Music Video)". YouTube. ארכיון מ-31 באוגוסט 2015. נבדק ב-14 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Robillard, Alyssa (2012). "Music Videos and Sexual Risk in African American Adolescent Girls". American Journal of Health Education. 43 (2): 93–103. doi:10.1080/19325037.2012.10599224.
  18. ^ Turner, Jacob (2011). "Sex and the Spectacle of Music Videos: An Examination of the Portrayal of Race and Sexuality in Music Videos". Sex Roles. 64 (3–4): 173–191. doi:10.1007/s11199-010-9766-6.
  19. ^ Race, Body, and Sexuality in Music Videos.
  20. ^ "Media Portrayals and Black Male Outcomes". The Opportunity Agenda. ארכיון מ-27 במרץ 2019. נבדק ב-2019-03-25. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Jung, Eun-Young (2010). "Playing the Race and Sexuality Cards in the Transnational Pop Game: Korean Music Videos for the USA Market". Journal of Popular Music Studies. 22 (2): 219–236. doi:10.1111/j.1533-1598.2010.01237.x.
  22. ^ Turner, Jacob S. (בפברואר 2011). "Sex and the Spectacle of Music Videos: An Examination of the Portrayal of Race and Sexuality in Music Videos". Sex Roles. 64 (3–4): 173–191. doi:10.1007/s11199-010-9766-6. ISSN 0360-0025. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ VanDyke, Erica (2011). "Race, Body, and Sexuality in Music Videos". Honors Projects. ארכיון מ-8 באוקטובר 2018. נבדק ב-14 בנובמבר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיניות_בווידאו_קליפים&oldid=36676608"