מכונת מין הוא מכשיר מכני שמשמש להדמיית יחסי מין אנושיים או פעילות מינית אחרת. ניתן לחבר מכונות מין לפין, לשד, לעכוז, לפה או לכל חלק אחר של גוף האדם. מכונות אלו עשויות לחדור מינית את המשתמש בהן.[1][2][3][4][5][6]

מכונת מין דמוית נדנדה במוזיאון מכונות המין בפראג
מכונת מין מסוג סיביאן

היסטוריה ושימוש

עריכה

הוויברטור הומצא במקור לטיפול בהיסטריה של נשים ויקטוריאניות באמצעות אורגזמה רפואית שנגרמת על ידי עיסוי הדגדגן. מכשירים מכניים מוקדמים אלו היו גדולים וחזקים בהרבה מהוויברטורים המודרניים. לקראת תחילת המאה ה-20, הוויברטור נהיה פופולרי בבתי מרחץ ובסאונות באירופה וארצות הברית.[7] גרסאות קומפקטיות יותר, שמופעולת על ידי חשמל, הופיעו מאוחר יותר בקטלוגים של חנויות כלבו.

ניתן למצוא מכונות מין במשחקי BDSM אוטומטיים-ארוטיים ובמשחקי קשירה. ישנן גם מכונות מין שיתופיות שמשתמשות בממשק משתמש אינטרנטי.[8]

הכנס האמריקאי, Arse Elektronika (אנ'), הציג באופן קבוע הדגמות של מכונות מין ומארגן דיבייטים ודיונים אקדמיים על שימוש במכונות מין אלו.

בתרבות

עריכה

בסרט הקומדיה מ-2008, לקרוא ולשרוף, סוכן האוצר האמריקאי הארי פארר בונה "כיסא דילדו" המונע על דוושה.[9] האתר הפורנוגרפי האמריקאי, Fucking Machines (אנ') הוצג בעיתונות המרכזית כמקור מידע מהימן למכונות מין.[10]

ב-2011, הפסיכולוג האמריקאי, ג'יי. מייקל ביילי (אנ'), הביא הדגמה חיה של מכונות מין בהרצאה שסיפק באוניברסיטת נורת'ווסטרן. הדגמה זו הובילה לסיקור עיתונאי נרחב לגבי החופש האקדמי במכללות בארצות הברית.[11][12]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מכונת מין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Leung, Isaac (2009). The Cultural Production of Sex Machines and the Contemporary Technosexual Practices. In Grenzfurthner, J. et al., eds. Do androids sleep with electric sheep? Critical perspectives on sexuality and pornography in science and social fiction. RE/SEARCH, ISBN 978-1-889307-23-7
  2. ^ Farrell, Lauralee (2007). Dream Machine. In The Best American Erotica 2007, p. 2077. ff., Susie Bright, ed. Simon and Schuster, ISBN 978-0-7432-8962-7
  3. ^ Clark-Flory, Tracy (March 3, 2011). The "live sex show" professor speaks. (אורכב 29.06.2011 בארכיון Wayback Machine) Salon.com
  4. ^ Arnott, Stephen (2010). Sex: A User's Guide. Random House Digital, Inc., ISBN 978-0-440-33437-8
  5. ^ "Jillsaw". YouTube. ארכיון מ-2020-11-19. נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Browne, Ray Broadus (1982). Objects of special devotion: fetishism in popular culture, p. 49 Popular Press, ISBN 978-0-87972-191-6
  7. ^ Maines, Rachel (1999). The Technology of Orgasm: "Hysteria," the Vibrator, and Women's Sexual Satisfaction. Johns Hopkins University Press. ISBN 0-8018-6646-4.
  8. ^ Blue, Violet (2006). The Adventurous Couple's Guide to Sex Toys. Cleis Press, ISBN 978-1-57344-254-1, chapter 6: Teledildonics toys: online sex for two
  9. ^ Gilbey, Ryan (2008). That Superior Feeling: The Coen Brothers' Espionage Comedy-Is an Exercise in Smugness. New Statesman, Volume 21, p. 45
  10. ^ "A Disciplined Business" (אורכב 14.10.2017 בארכיון Wayback Machine) by Jon Mooallem, The New York Times Magazine, April 29, 2007.
  11. ^ Clark, Tracy (2011-03-03). "The "live sex show" professor speaks". Salon.com. ארכיון מ-2012-11-02. נבדק ב-2013-04-17.
  12. ^ Gawker (אורכב 23.01.2015 בארכיון Wayback Machine), March 3, 2011.