מלאני קליין

מלאני רייצס קליין (30 במרץ 1882 – 22 בספטמבר 1960) הייתה פסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית אוסטרית-יהודייה. ממפתחי הגישה הקלייניאנית, תאוריית יחסי אובייקט והטיפול במשחק.

מלאני קליין
Melanie Klein

לידה	30 במרץ 1882 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	22 בספטמבר 1960 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Melanie Reizes
ענף מדעי	פסיכואנליזה
מקום קבורה	Golders Green Crematorium
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה
פרסים והוקרה	Honorary Fellow of the British Psychological Society
צאצאים	Melitta Schmideberg
אתר רשמי

קורות חיים

מלאני קליין נולדה למשפחה יהודית, בת זקונים מבין ארבעה ילדים, למוריס שהיה רופא, ולליבוסה, ובילתה חלק גדול מראשית חייה בווינה.

קליין החלה את האנליזה הראשונה שלה בשנת 1914 אצל תלמידו של זיגמונד פרויד, שנדור פרנצי, בבודפשט. בשנת 1921 הוזמנה קליין לברלין, שם עברה אנליזה קצרה אצל קרל אברהם לפני מותו הפתאומי בשנת 1925. בשנת 1926 עברה ללונדון לאחר שהוזמנה על ידי ארנסט ג'ונס – נשיא החברה הפסיכואנליטית הבריטית – שם היא המשיכה את פעילותה עד ליום מותה. קליין עסקה בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ופיתחה את תאוריית יחסי אובייקט ואת הטיפול במשחק ונודעה לה השפעה רבה על הפסיכואנליזה.

המודל של קליין

ראשיתה של גישת יחסי האובייקט קשורה בשמה של מלאני קליין, שבחרה להתמסר לטיפול פסיכואנליטי בילדים. הכוונה הראשונית של קליין הייתה להרחיב את המודל של פרויד לחוויות המוקדמות ביותר של החיים, תוך הדגשת עולמו הפנימי של הפעוט בשנתו הראשונה (בדומה לאריקסון שהרחיב את התאוריה של פרויד "קדימה" עד לזקנה). אולם בפועל פיתחה קליין מודל חדש של הבנת האישיות, שהיה שונה מהותית מזה של פרויד הן מבחינה תאורטית והן מבחינת הפרקטיקה הטיפולית. בקצרה, ניתן לומר שהיא שינתה את התאוריה הפרוידיאנית שראתה את נפש האדם כמוכוונת על ידי יצרים לטובת תאוריה של יחסים.

בדומה לפרויד, היא שמה במרכז גישתה את הדחפים, אך הדגישה את דחף התוקפנות (יצר המוות), בניגוד לפרויד שהתייחס הן למין והן לתוקפנות. נוסף על כך, בגישתה של קליין יש חשיבות רבה לפנטזיות של התינוק. לדעתה, התינוק יוצר החל מלידתו יחסי-אובייקט, הן במציאות והן בפנטזיה. החוויות במציאות משפיעות על הפנטזיות ומושפעות מהן. הפנטזיה, על-פי קליין, איננה משמשת לתינוק לצורך בריחה מן המציאות, אלא היא מתרחשת במקביל לתפיסת המציאות וקיימים יחסי גומלין מתמידים ביניהן.

היריבות בין מלאני קליין לתלמידיו של פרויד החלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20. קליין האמינה כי בטיפול פסיכותרפויטי בילדים ניתן להשתמש במשחק כבסיס לפירוש האנליטי במקום בשיטת האסוציאציות החופשיות. עמדה זו הייתה מנוגדת לזו של אנה פרויד, שטענה כי האני החלש והבלתי מפותח של הילד אינו מסוגל להתמודד עם פירושים עמוקים, והעדיפה לטפל בילדים בגישה כמו-חינוכית. כתוצאה מכך, רעיונותיה של קליין לא זכו לתמיכה בזמן שהותה בברלין.

ההצלחה של קליין בבריטניה יצרה פיצול בעולם הפסיכואנליטי בין "האסכולה הלונדונית" ובין "האסכולה הווינאית". כאשר פרויד ובתו ברחו ב-1938 מגרמניה הנאצית ללונדון, התפצלה החברה הפסיכואנליטית הבריטית לשלוש קבוצות: קבוצת פסיכולוגיית האני שבראשה עמדה אנה פרויד, קבוצת הקלייניאניים והקבוצה העצמאית. פיצול זה נמשך עד היום, אם כי יש תאורטיקנים שניסו לגשר בין האסכולות השונות.

קליין מחלקת את השנה הראשונה בחיי התינוק לשתי עמדות פסיכולוגיות אותן כינתה "פוזיציות". פוזיציה היא דרך של ארגון פסיכולוגי, יש לה צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט. אמנם קליין מחלקת את השנה הראשונה לשתי פוזיציות, כאשר התינוק עובר מאחת לשנייה תוך התפתחות וצמיחה, אך שתי הפוזיציות ממשיכות ללוות את האדם לאורך כל החיים כולל בחייו הבוגרים.

פוזיציות / עמדות נפשיות

הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית

בראשית חייו, התינוק עדיין לא יכול לתפוס את האם (האובייקט) כדמות שלמה, והוא מתייחס רק לחלקים ממנה - השד: כל עוד האובייקט מספק לילד חלב והרגעה הוא נחשב ל"טוב", אך כשהשד מתרוקן הוא נחשב ל"רע", הוא מתסכל את הילד ונראה לו כמסוכן. התינוק לא תופס שזה אותו שד ברגעים שונים והוא מפצל בין שני צדדים של האם. מנגנון הגנה זה נקרא פיצול (Split) והוא טיפוסי לפוזיציה הסכיזואידית-פרנואידית על פי קליין.

קליין קיבלה את רעיונותיו של פרויד בדבר מאבקי הכוחות בין אינסטינקט החיים והמוות וסברה שהתינוק נתון במאבק זה עוד מימיו הראשונים ונאלץ להתמודד עם החרדה שהם יוצרים. לכן הוא מנסה להפטר מהם. הוא משליך את יצר המוות שלו כלפי חוץ במנגנון ההשלכה ומייחס לסביבתו, ולאמו ושדיה בפרט, כוונות הרסניות, וכך הם נחווים כמאיימים ורודפים.

קליין מתארת את הפוזיציה הסכיזואידית כחלק מחוויית הילד עד גיל 6 חודשים. לאחר מכן, בעקבות תהליכי הבשלה טבעיים מתחזקים אצל הילד הכוחות הליבידינליים כך שהוא נעשה פחות מאוים על ידי דחפיו התוקפניים. במצב זה, הוא מסוגל לחוות את האם, ודרכה את העולם, בצורה שלמה יותר כך שהתלות בפיצול כמנגנון הגנה יורדת, התפתחות המאפשרת מעבר לפוזיציה הדיכאונית.

לפי קליין, מתוך העמדה הסכיזו פרנואידית מתפתחת צרות העין. צרות העין (envy) מייצגת את ההרגשה שהאדם רוצה את מה שיש לאחר, מה שכרוך במשאלת הרס. יצר הרכושנות שמאפיין צרות עין עלול להחריף תחושות חמדנות ולהקצין אותן - ״אם אין לי מה שיש לאחר, אני צריך להרוס את האובייקט, אחרת אני לא יכול לחיות עם עצמי, ולא יכול לנסות למצוא את זה במקום אחר״.

הפוזיציה הדיכאונית/דפרסיבית

כשתינוק עובר יותר חוויות טובות מאשר רעות, ותופס את אמו כשלמה, הוא תופס שגם החוויות הטובות וגם הרעות מקורן באותה אם. זהו הישג התפתחותי חשוב. אך עם זאת, הוא מבין שיש לו רגשות שנאה ואהבה כאחת כלפי האם - שעכשיו כבר נתפסת כאובייקט שלם ולא חלקי. אז חרד התינוק שמא הכוחות ההרסניים שלו יגרמו לו לפגוע באם, וכך יאבד את צדדיה הטובים, שכה נחוצים לו. זוהי חרדה הייחודית לעמדה הדיכאונית.

האישיות הבריאה תתמודד עם חרדה זו על ידי "תיקון" שיש בו ממש – מה שאומר שהוא מסוגל לחיות בשלום עם הצדדים האוהבים והתוקפניים של עצמו, דבר שיהווה בסיס מוצק ליחסים מוצלחים עם הזולת.

ראו גם

• קנאה
• הזדהות השלכתית

לקריאה נוספת

ספריה שתורגמו לעברית:

• מלאני קליין, כתבים נבחרים - גידול הילד פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, הוצאת ספרות עכשו, 2002
• מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך א', בעריכת יהושע דורבן, הוצאת תולעת ספרים 2003.
• מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך ב', בעריכת יהושע דורבן ומירב רוט, הוצאת תולעת ספרים, 2013.
• מלאני קליין, פסיכואנליזה של ילדים, בעריכת מירב רוט, 2022.
• מלאני קליין, על הטכניקה, הרצאות מאת מלאני קליין, בעריכת ענת פלגי-הקר ויפעת איתן-פרסיקו, 2023.

ספרים שנכתבו עליה:

• חנה סגל, מלאני קליין, עם עובד, 1998
• קטלינה ברונסטיין (עורכת), התאוריה הקלייניאנית - נקודת מבט בת זמננו, תולעת ספרים, 2008
• רובין אנדרסון, מאמרים קליניים על קליין וביון, הוצאת מודן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלאני קליין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מלאני קליין (באנגלית)
• הספרים של מלאני קליין, באתר "סימניה"
• [1]מלאני קליין | תיאוריה, תרומות, מושגים, טיפול, דוגמאות והסברים, מכון תמיר.
• מלאני קליין בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• מאירה ליקרמן, מלאני קליין, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• על הזדהות השלכתית שטבעה מלאני קליין, ד"ר מרק רויטמן, אתר מכון השרון
• הרצאות מתוך הכנס "קליין ואנחנו: דיונים על השנוי במחלוקת במבט עכשווי" שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-10 באפריל 2003
  • שוקי דורבן, תיקון - המקום השלישי
  • רינה לזר, מלאני קליין ואנחנו - דיונים על השנוי במחלוקת במבט עכשווי -על התיקון
  • רינה בר-לב אליאלי, דברי פתיחה למושב שני: הקדמה לפני הרצאותיהם של שמואל ארליך ואילן טרבס
  • שמואל ארליך, התיקון - בין מושלמות והשלמה
  • אילן טרבס, Re-pair as Repair : הגישה ההתייחסותית לתיקון
  • צבי סגל, התיקון
• מלאני קליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מלאני קליין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מלאני קליין (1882-1960), דף שער בספרייה הלאומית