פתיחת התפריט הראשי

מלווין ליירד

פוליטיקאי אמריקאי

מלווין רוברט "בום" ליירדאנגלית: Melvin Robert "Bom" Laird,‏ 1 בספטמבר 1922 - 16 בנובמבר 2016) היה פוליטיקאי וסופר אמריקאי מן המפלגה הרפובליקנית. שימש כמזכיר ההגנה של ארצות הברית בשנים 19691973 תחת ממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 19531969. כמזכיר ההגנה, היה ממתכנני הנסיגה האמריקאית מווייטנאם במסגרת סיום מלחמת וייטנאם.

מלווין ליירד
Melvin Laird
Melvin Laird official photo.JPEG
לידה 1 בספטמבר 1922
אומהה, נברסקה, ארצות הברית
פטירה 16 בנובמבר 2016 (בגיל 94)
דרום פלורידה, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון
השכלה מכללת קרלטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
יועץ למועצה למדיניות פנים של ארצות הברית
1 במאי 19738 בינואר 1974
(36 שבועות ויום)
מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה־10
22 בינואר 196929 בינואר 1973
(4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ויסקונסין
3 בינואר 195321 בינואר 1969
(16 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מלוויד ליירד נולד באומהה שבנברסקה. אביו היה פוליטיקאי, איש עסקים וכומר. הוא גדל והתחנך בויסקונסין ובאילינוי. בשנת 1944 סיים את לימודיו הגבוהים במינסוטה והתגייס לצי ארצות הברית. לאחר ששירת במהלך מלחמת העולם השנייה במערכה באוקיינוס השקט, השתחרר מהשירות באפריל 1946. בשנה זו, כאשר היה בן 23 בלבד, נבחר לסנאט של מדינת ויסקונסין. הוא כיהן בתפקיד זה עד לבחירתו לבית הנבחרים האמריקאי בשנת 1952.

כחבר בית הנבחרים, ליירד היה ידוע בשל התעסקותו בנושאים ביטחוניים רבים ובהתנגדותו להתנהלות ממשל לינדון ג'ונסון ובפרט התנהלות מזכיר המלחמה רוברט מקנמארה בכל הקשור למלחמת וייטנאם. בשנת 1964 הכריז ליירד על תמיכה פומבית במועמד הרפובליקאי בבחירות לנשיאות ארצות הברית בארי גולדווטר.

כמזכיר בקבינט וכפוליטיקאי בכיר במפלגה הרפובליקנית, לליירד היה תפקיד מרכזי ובהדחת ספירו אגניו מתפקיד סגן נשיא ארצות הברית ומינוי ג'רלד פורד כמחליפו בשנת 1973. בשנים 1956-1967 מונה ליירד כחבר במשלחת ארצות הברית לארגון הבריאות העולמי בז'נבה שבשווייץ, על ידי שלושה נשיאים: דווייט אייזנהואר, ג'ון קנדי ​​ולינדון ג'ונסון. אייזנהואר כל כך העריך את עבודתו של ליירד בארגון, עד כדי שאמר כי ליירדר נמנה בין עשרת האנשים שהכי מתאימים לכהן כנשיא ארצות הברית

כמזכיר ההגנה, דגל ליירד בשינויים הדרגתיים ולא פתאומיים, ובהקטנה דרסטית של כוח האדם במערכת הביטחון האמריקאית. בנוסף על כך, פעל על מנת לייעל את מערכת ההגנה ואת מערך התחמושת שברשותה. למרות כל אלה, הנושא המרכזי בו עסק היה נסיגת הכוחות האמריקאים מווייטנאם. ליירד תכנן את הנסיגה באמצעות צמצום הדרגתי של הכוחות תוך אימון של צבא דרום וייטנאם. מדיניות הדרגתית זו הייתה מוקד למחלוקת בינו לבין הנשיא.

ליירד סיים את כהונתו כשר ההגנה ב-29 בינואר 1973, זאת מכיוון שהצהיר שוב ושוב כי יכהן רק ארבע שנים. לקראת בחירות 1976 שקל ליירד להתמודד לנשיאות, אך התחרט כתוצאה מפרשת ווטרגייט. בשנת 1974 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית.

ליירד נפטר מהתקף לב בשנת 2016, בגיל 94, בדרום פלורידה. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצונייםעריכה