סגן נשיא ארצות הברית
סגן הנשיא של ארצות הברית (באנגלית: Vice President of the United States ובקיצור VPOTUS) הוא השני במעלתו בממשל האמריקאי, והראשון בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית. כדבריו הציוריים של עדלי סטיבנסון סגן הנשיא נמצא "מרחק של פעימת-לב מהנשיאות". במהלך השנים שמונה סגני נשיאים החליפו את הנשיא הנבחר כתוצאה ממוות, ואחד – כתוצאה מפרישה. החוקה קובעת כי סגן נשיא ארצות הברית הוא נשיא הסנאט של ארצות הברית (אנ') ובסמכותו להכריע הצבעות שמסתיימות בשוויון בסנאט.
| |||
איוש נוכחי | קמלה האריס | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 20 בינואר 2021 | ||
דרכי מינוי | בחירה עקיפה בידי חבר האלקטורים | ||
תחום שיפוט | ארצות הברית | ||
מעון | מעגל מצפה הכוכבים מס' 1, וושינגטון הבירה | ||
מושב המשרה | וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||
משך כהונה קצוב | 4 שנים | ||
ייסוד המשרה | 4 במרץ 1789 | ||
איוש ראשון | ג'ון אדמס | ||
אתר רשמי |
קיומו של מוסד סגנות הנשיאות בשיטה האמריקנית מסייע ליציבותה של הרשות המבצעת. סגן הנשיא שואב את סמכותו מהעם ומחליף את הנשיא במידת הצורך להשלמת תקופת כהונה של ארבע שנים – זאת בניגוד לשיטות השלטון הפרלמנטריות בהן ממשלות מתחלפות, לעיתים קרובות, לפני השלמת תקופת הכהונה המתוכננת.
קמלה האריס היא סגנית נשיא ארצות הברית ה-49 והסגנית העכשווית. היא נכנסה לתפקידה ב-20 בינואר 2021. האריס היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה[1].
סגן הנשיא בחוקה האמריקאית
עריכהבחירה
עריכההחוקה מציבה בפני מי שרוצה להיות סגן הנשיא של ארצות הברית אותן הדרישות שהיא מציבה בפני המועמד לנשיאות: על המועמד להיות בן יותר מ-35 שנים, להיות אזרח ארצות הברית מלידה ולשבת בה ישיבת קבע במשך 14 שנים לפחות.
עד שחוקק התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, האלקטורים הצביעו, על פי האמור בפרק השני לחוקה, לשני מועמדים, מבלי להבחין בין מועמדם לנשיאות לבין מועמדם לסגנות הנשיא, ולתפקיד סגן הנשיא נבחר מי שזכה במספר הקולות השני בהצבעה. במקרה של תיקו בין שני מועמדים או יותר, ובמקרה שבו אף מועמד לא זכה בלפחות מחצית מקולות האלקטורים, בית הנבחרים הכריע בין המועמדים. במקרה של שוויון במקום השני, הסנאט בחר בסגן הנשיא. אולם לאחר הבחירות של שנת 1800 והפיאסקו החוקתי שאירע בהן, תוקנה החוקה בתיקון המוזכר לעיל, בשנת 1804. כיום נבחר סגן הנשיא על ידי אותה מועצת אלקטורים שבוחרת את הנשיא, בבחירות נפרדות מהנשיא. כל אלקטור רושם בנפרד את מי הוא בוחר לנשיא ואת מי הוא בוחר לסגן הנשיא.
סגן הנשיא נכנס לתפקידו מיד לפני הנשיא הנבחר, ובטקס ההשבעה הוא נושא את השבועה שנשבעים חברי הסנאט ובית הנבחרים (בחוקה לא פורטה שבועה מיוחדת לסגן הנשיא).
תפקידיו
עריכהמעבר לתפקידו הייצוגי, החובה היחידה הנדרשת מסגן הנשיא על-פי חוקת ארצות הברית היא תפקיד נשיא הסנאט להלכה – למעשה, בראש הסנאט יושב "הנשיא הזמני" (president pro tempore), הנבחר על ידי הסנאט עצמו. כמו כן סגן הנשיא רשאי, על תקן היותו היושב ראש הרשמי של הסנאט, להשתתף בהצבעה בסנאט אך רק לצורך "שבירת שוויון" בהצבעות להן נדרש רוב רגיל בלבד. כמו כן, בתור יו"ר הסנאט, סגן הנשיא יושב בראשו בעת ספירת קולות האלקטורים בבחירת הנשיא וסגן הנשיא הבאים. ארבעה סגני נשיאים במהלך ההיסטוריה האמריקאית זכו להכריז על עצמם כעל נשיאיה הבאים של ארצות הברית – ג'ון אדמס, תומאס ג'פרסון, מרטין ואן ביורן וג'ורג' בוש האב.
ירושת התפקיד
עריכהמאז הגדרת התפקיד, שאלת הירושה במקרה שכהונתו של סגן הנשיא פגה (עקב פטירה, התפטרות וכו'), נותרה עלומה. לצורך ביאור הסוגיה נחקק בשנת 1967 התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית, אשר קבע כי אם פגה כהונתו של סגן הנשיא לפני זמנה, הנשיא ימנה, באישור ברוב הנציגים בשני בתי הקונגרס, סגן נשיא חדש. סגן הנשיא הראשון אשר מונה לתפקיד תחת הוראות אלה היה ג'רלד פורד, אשר מונה על ידי ריצ'רד ניקסון בשנת 1974 לאחר התפטרותו של סגן הנשיא הקודם ספירו אגניו.
כמו כן, על-פי סעיף 3 של התיקון ה-25, סגן הנשיא משמש כנשיא בפועל (Acting President) אם הנשיא אינו יכול, דרך ארעי, למלא את תפקידו. מאז התקבל התיקון, רק שני נשיאים העבירו את סמכויותיהם באופן זמני לסגן הנשיא בעקבות ניתוחים שעברו תחת הרדמה: ב-13 ביולי 1985 היה ג'ורג' בוש האב לנשיא בפועל במקום רייגן וב-29 ביוני 2002 היה דיק צ'ייני לנשיא בפועל במקום ג'ורג' בוש הבן.
סגן הנשיא למעשה
עריכהבמשך זמן רב תפקיד סגן הנשיא היה תפקיד מינורי ולא חשוב, וליורשו של הנשיא המכהן במפלגה נחשב דווקא מזכיר המדינה. ג'ון אדמס, סגן הנשיא הראשון של ארצות הברית בין השנים 1789–1797 אף הרחיק לכת ואמר בסרקזם: "ארצי תכננה עבורי את התפקיד חסר החשיבות ביותר שהאדם אי פעם המציא או אף העלה בדעתו". תומאס מרשל, סגנו של וודרו וילסון, אמר, ש"פעם היו שני אחים. אחד ירד בים והשני נבחר להיות סגן הנשיא, ואף אחד לא שמע על שניהם מאז".
תפקיד סגן הנשיא היה מינורי זמן רב לא רק בדעת הקהל, אלא גם למעשה. משנת 1791 ועד לשנת 1918 סגן הנשיא אף לא היה נוכח בישיבות הקבינט של הנשיא. וגם לאחר מכן, הנשיאים קולידג' והובר לא הזמינו את סגניהם לישיבות הקבינט שלהם.
העלייה במעמדו של סגן הנשיא באה רק בימיו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר החיה את המנהג של להזמין את סגן הנשיא לישיבות הקבינט, ומנהג זה נשמר מאז ועד היום. מאידך גיסא, רוזוולט לא סיפר לסגנו האחרון, טרומן, את הכל: כך, למשל, הוא לא סיפר לו על "פרויקט מנהטן". עם זאת, חשיבותו של סגן הנשיא בתודעת הציבור עלתה, ובשנת 1949 הקונגרס של ארצות הברית הפך בחוק את סגן הנשיא לאחד מארבעת החברים הקבועים במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית.
הנשיא אייזנהאואר הדגיש את היות סגן הנשיא האיש השני אחרי הנשיא לא רק בתואר אלא גם בפועל, בכך שהורה לסגנו ריצ'רד ניקסון להחליפו בניהול ישיבות הקבינט בהיעדרו. עובדה נוספת אשר מדגישה את חשיבותו של סגן הנשיא כיום היא, שכיום סגני נשיאים רבים מתמודדים על תפקיד הנשיאות לאחר פרישת מי שכיהן כנשיא מעליהם (אם כי הם לא תמיד מצליחים בכך); לפני כן, כאמור, ל"מקפצה" לנשיאות ארצות הברית נחשבה משרת מזכיר המדינה.
בתקופה של דיק צ'ייני כסגן הנשיא, היקף המטה והפעילות גדלו מאוד לעומת המקובל בעבר. הדבר גרם לביקורת ורעיונות לביטול המשרה מצד חלק מהממסד המשפטי (למשל ברוס אקרמן[2]).
כיום תפקידיו של סגן הנשיא הם, בנוסף לכך, לשמש כדובר של הממשל, לייעץ לנשיא ולייצג את ארצות הברית. פעמים רבות מי שמייצג את ארצות הברית באירועים בינלאומיים הוא דווקא סגן הנשיא ולא הנשיא.
סגן הנשיא ומשפחתו מתגוררים במעון רשמי מעגל מצפה הכוכבים מס' 1 בעיר הבירה וושינגטון די.סי.
סגן הנשיא ובני משפחתו מאובטחים בכל עת על ידי סוכני השירות החשאי.
המטוס הרשמי של סגן הנשיא המשמש אותו לטיסותיו בתוך תחומי ארצות הברית וכן בטיסות בינלאומיות הוא אייר פורס 2.
רשימת סגני הנשיאים
עריכהמס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | מערכות בחירות | נשיא | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
התחלה | סיום | |||||||
1 | ג'ון אדמס
John Adams (1735–1826) |
עצמאי | 21 באפריל 1789 | 4 במרץ 1797 | 1789 | ג'ורג' וושינגטון | ||
המפלגה הפדרליסטית | 1792 | |||||||
2 | תומאס ג'פרסון
Thomas Jefferson (1743–1826) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1797 | 4 במרץ 1801 | 1796 | ג'ון אדמס | ||
3 | ארון בר
Aaron Burr (1756–1836) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1801 | 4 במרץ 1805 | 1800 | תומאס ג'פרסון | ||
4 | ג'ורג' קלינטון
George Clinton (1739–1812) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1805 | 4 במרץ 1809 | 1804 | |||
4 במרץ 1809 | 20 באפריל 1812
מת בכהונתו |
1808 | ג'יימס מדיסון | |||||
ללא (20 באפריל 1812 – 4 במרץ 1813) | ||||||||
5 | אלברידג' גרי
Elbridge Gerry (1744–1814) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1813 | 23 בנובמבר 1814
מת בכהונתו |
1812 | |||
ללא (23 בנובמבר 1814 – 4 במרץ 1817) | ||||||||
6 | דניאל טומפקינס
Daniel D. Tompkins (1744–1814) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1817 | 4 במרץ 1825 | 1816 | ג'יימס מונרו | ||
7 | ג'ון קלהון
John Calhoun (1782–1850) |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | 4 במרץ 1825 | 28 בדצמבר 1832
התפטר מכהונתו |
1824 | ג'ון קווינסי אדמס | ||
מפלגת הביטול | 1828 | אנדרו ג'קסון | ||||||
ללא (28 בדצמבר 1832 – 4 במרץ 1833) | ||||||||
8 | מרטין ואן ביורן
Martin Van Buren (1782–1862) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1833 | 4 במרץ 1837 | 1832 | |||
9 | ריצ'רד ג'ונסון
Richard Johnson (1780–1850) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1837 | 4 במרץ 1841 | 1836 | מרטין ואן ביורן | ||
10 | ג'ון טיילר
John Tyler (1790–1882) |
המפלגה הוויגית | 4 במרץ 1841 | 4 באפריל 1841
הפך לנשיא |
1840 | ויליאם הנרי האריסון
מת בכהונתו | ||
ללא (4 באפריל 1841 – 4 במרץ 1845) | ג'ון טיילר | |||||||
11 | ג'ורג' דאלאס
George M. Dallas (1792–1864) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1845 | 4 במרץ 1849 | 1844 | ג'יימס פולק | ||
12 | מילרד פילמור
Millard Fillmore (1800–1874) |
המפלגה הוויגית | 4 במרץ 1849 | 9 ביולי 1850
הפך לנשיא |
1848 | זאכרי טיילור
מת בכהונתו | ||
ללא (9 ביולי 1850 – 4 במרץ 1853) | מילרד פילמור | |||||||
13 | ויליאם רופוס קינג
William R. King (1786–1853) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1853 | 18 באפריל 1853
מת בכהונתו |
1852 | פרנקלין פירס | ||
ללא (18 באפריל 1853 – 4 במרץ 1857) | ||||||||
14 | ג'ון ברקינרידג'
John C. Breckinridge (1821–1875) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1857 | 4 במרץ 1861 | 1856 | ג'יימס ביוקנן | ||
15 | האניבל המלין
Hannibal Hamlin (1809–1891) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1861 | 4 במרץ 1865 | 1860 | אברהם לינקולן | ||
16 | אנדרו ג'ונסון
Andrew Johnson (1808–1875) |
האיחוד הלאומי | 4 במרץ 1865 | 15 באפריל 1865
הפך לנשיא |
1864 | |||
ללא (15 באפריל 1865 – 4 במרץ 1869) | אנדרו ג'ונסון | |||||||
17 | סקיילר קולפקס
Schuyler Colfax (1823–1885) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1869 | 4 במרץ 1873 | 1868 | יוליסס ס. גרנט | ||
18 | הנרי וילסון
Henry Wilson (1812–1875) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1873 | 22 בנובמבר 1875
מת בכהונתו |
1872 | |||
ללא (22 בנובמבר 1875 – 4 במרץ 1877) | ||||||||
19 | ויליאם א. וילר
William A. Wheeler (1819–1887) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1877 | 4 במרץ 1881 | 1876 | רתרפורד הייז | ||
20 | צ'סטר ארתור
Chester A. Arthur (1829–1886) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1881 | 19 בספטמבר 1881
הפך לנשיא |
1880 | ג'יימס גרפילד
נרצח בכהונתו | ||
ללא (19 בספטמבר 1881 – 4 במרץ 1885) | צ'סטר ארתור | |||||||
21 | תומאס הנדריקס
Thomas A. Hendricks (1819–1885) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1885 | 25 בנובמבר 1885
מת בכהונתו |
1884 | גרובר קליבלנד | ||
ללא (25 בנובמבר 1885 – 4 במרץ 1889) | ||||||||
22 | לוי פ. מורטון
Levi Morton (1824–1920) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1889 | 4 במרץ 1893 | 1888 | בנג'מין הריסון | ||
23 | עדלי סטיבנסון
Adlai Stevenson (1835–1914) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1893 | 4 במרץ 1897 | 1892 | גרובר קליבלנד | ||
24 | גארט הוברט
Garret Hobart (1844–1899) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1897 | 21 בנובמבר 1899
מת בכהונתו |
1896 | ויליאם מקינלי
נרצח בכהונתו | ||
ללא (21 בנובמבר 1899 – 4 במרץ 1901) | ||||||||
25 | תאודור רוזוולט
Theodore Roosevelt (1858–1919) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1901 | 14 בספטמבר 1901
הפך לנשיא |
1900 | |||
ללא (14 בספטמבר 1901 – 4 במרץ 1905) | תאודור רוזוולט | |||||||
26 | צ'ארלס וורן פיירבנקס
Charles W. Fairbanks (1852–1918) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1905 | 4 במרץ 1909 | 1904 | |||
27 | ג'יימס שרמן
James S. Sherman (1855–1912) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1909 | 30 באוקטובר 1912
מת בכהונתו |
1908 | ויליאם הווארד טאפט | ||
ללא (30 באוקטובר 1912 – 4 במרץ 1913) | ||||||||
28 | תומאס מרשל
Thomas R. Marshall (1854–1925) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1913 | 4 במרץ 1921 | 1912 | וודרו וילסון | ||
29 | קלווין קולידג'
Calvin Coolidge (1872–1933) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1921 | 2 באוגוסט 1923
הפך לנשיא |
1920 | וורן הרדינג
מת בכהונתו | ||
ללא (2 באוגוסט 1923 – 4 במרץ 1925) | קלווין קולידג' | |||||||
30 | צ'ארלס דוז
Charles Dawes (1865–1951) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1925 | 4 במרץ 1929 | 1924 | |||
31 | צ'ארלס קרטיס
Charles Curtis (1860–1936) |
המפלגה הרפובליקנית | 4 במרץ 1929 | 4 במרץ 1933 | 1928 | הרברט הובר | ||
32 | ג'ון גארנר
John N. Garner (1868–1967) |
המפלגה הדמוקרטית | 4 במרץ 1933 | 20 בינואר 1941 | 1932 | פרנקלין דלאנו רוזוולט
מת בכהונתו | ||
33 | הנרי וולאס
Henry A. Wallace (1888–1965) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1941 | 20 בינואר 1945 | 1940 | |||
34 | הארי טרומן
Harry S. Truman (1884–1972) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1945 | 12 באפריל 1945
הפך לנשיא |
1944 | |||
ללא (12 באפריל 1945 – 20 בינואר 1949) | הארי טרומן | |||||||
35 | אלבן ברקלי
Alben W. Barkley (1877–1956) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1949 | 20 בינואר 1953 | 1948 | |||
36 | ריצ'רד ניקסון
Richard Nixon (1913–1994) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 1953 | 20 בינואר 1961 | 1952 | דווייט אייזנהאואר | ||
37 | לינדון ג'ונסון
Lyndon B. Johnson (1908–1973) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1961 | 22 בנובמבר 1963
הפך לנשיא |
1960 | ג'ון פיצג'רלד קנדי | ||
ללא (22 בנובמבר 1963 – 20 בינואר 1965) | לינדון ג'ונסון | |||||||
38 | יוברט האמפרי
Hubert Humphrey (1911–1978) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1965 | 20 בינואר 1969 | 1964 | |||
39 | ספירו אגניו
Spiro Agnew (1918–1996) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 1969 | 10 באוקטובר 1973
התפטר מכהונתו |
1968 | ריצ'רד ניקסון
התפטר מכהונתו | ||
1972 | ||||||||
ללא (10 באוקטובר – 6 בדצמבר 1973) | ||||||||
40 | ג'רלד פורד
Gerald Ford (1913–2006) |
המפלגה הרפובליקנית | 6 בדצמבר 1973 | 9 באוגוסט 1974
הפך לנשיא | ||||
ללא (9 באוגוסט – 19 בדצמבר 1974) | ג'רלד פורד | |||||||
41 | נלסון רוקפלר
Nelson Rockefeller (1908–1979) |
המפלגה הרפובליקנית | 19 בדצמבר 1974 | 20 בינואר 1977 | ||||
42 | וולטר מונדייל
Walter Mondale (1928–2021) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1977 | 20 בינואר 1981 | 1976 | ג'ימי קרטר | ||
43 | ג'ורג' הרברט ווקר בוש
George H. W. Bush (1924–2018) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 1981 | 20 בינואר 1989 | 1980 | רונלד רייגן | ||
44 | דן קווייל
Dan Quayle (1947–) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 1989 | 20 בינואר 1993 | 1988 | ג'ורג' הרברט ווקר בוש | ||
45 | אל גור
Al Gore (1948–) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 1993 | 20 בינואר 2001 | 1992 | ביל קלינטון | ||
46 | דיק צ'ייני
Dick Cheney (1941–) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 2001 | 20 בינואר 2009 | 2000 | ג'ורג' ווקר בוש | ||
47 | ג'ו ביידן
Joe Biden (1942–) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 2009 | 20 בינואר 2017 | 2008 | ברק אובמה | ||
48 | מייק פנס
Mike Pence (1959–) |
המפלגה הרפובליקנית | 20 בינואר 2017 | 20 בינואר 2021 | 2016 | דונלד טראמפ | ||
49 | קמלה האריס
Kamala Harris (1964–) |
המפלגה הדמוקרטית | 20 בינואר 2021 | מכהנת | 2020 | ג'ו ביידן |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סגן נשיא ארצות הברית (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סגן נשיא ארצות הברית (באנגלית)
- סגן נשיא ארצות הברית, ברשת החברתית פייסבוק
- סגן נשיא ארצות הברית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סגן נשיא ארצות הברית, ברשת החברתית אינסטגרם
- סגן נשיא ארצות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ג'ו ביידן נבחר לנשיא ה-46 של ארה"ב, באתר ynet, 7 בנובמבר 2020
- ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, LinkedIn, Email, Copy Link URLCopied!, Print, Abolish the vice presidency, Los Angeles Times, 2008-10-02 (באנגלית)