מלו דרייר

מלו דרייר
Malu Dreyer
לידה	6 בפברואר 1961 (בת 63); נוישטאדט אן דר ויינשטראסה, ריינלנד-פפאלץ, גרמניה המערבית
מדינה	גרמניה
השכלה	בית הספר התיכון קלרמונט; ; בית הספר התיכון קתה קולוויץ; ; אוניברסיטת מיינץ;
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה
בן זוג	קלאוס ג'נסן
	www.malu-dreyer.com
	16 בינואר 2013 – מכהנת; (11 שנים)
	→ קורט בק אלכסנדר שווייצר (מיועד) ←
	3 ביוני 2019 – 6 בדצמבר 2019; (187 ימים)
	→ אנדריאה נאלס ססקיה אסקן; נורברט וולטר-ברויאנס ←
	7 בדצמבר 2017 – 6 בדצמבר 2019; (שנתיים)
	7 בדצמבר 2017 – 6 בדצמבר 2019; (שנתיים)
	1 בנובמבר 2016 – 1 בנובמבר 2017; (שנה)
	→ סטניסלב טיליך מיכאל מילר ←
	15 במרץ 2002 – 15 בינואר 2013; (10 שנים)
	15 במרץ 2002 – 15 בינואר 2013; (10 שנים)
פרסים והוקרה
	Heinrich Albertz Peace Prize (2018); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

מלו דרייר (בגרמנית: Malu Dreyer, נולדה ב-6 בפברואר 1961) היא פוליטיקאית גרמנייה מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. כיהנה כראש משלת ריינלנד-פפאלץ מ-16 בינואר 2013 עד 10 ביולי 2024, דרייר היא האישה הראשונה המחזיקה בתפקיד זה. לאחר התפטרותה של אנדריאה נאלס, היא שימשה כיושב ראש ה-SPD מ-3 ביוני 2019 עד 6 בדצמבר 2019, אז נבחרו ססקיה אסקן ונורברט וולטר-בוריאנס^[1]. מדצמבר 2017 עד דצמבר 2019 הייתה אחת מחמשת סגני היושב ראש הפדרליים של ה-SPD.

כיהנה גם כחברה בממשלת מדינת ריינלנד-פאלץ כשרה לענייני חברה, עבודה ומשפחה, וכנשיאת הבונדסראט (מה שהפך אותה למעשה לסגנית הנשיא). היא האישה השנייה שהחזיקה בתפקיד זה ואחת מהנשים שכיהנו בתפקיד כה בכיר במדינה.

קורות חייה

ראשית חייה

דרייר נולדה ב-6 בפברואר 1961 בנוישטאדט אן דר ויינשטראסה שבריינלנד-פפאלץ. היא הבת השנייה מתוך שלושה ילדים. אביה היה מנהל בית ספר ואמה הייתה גננת. לאחר שנה בחילופי תלמידים בתיכון בקלרמונט, קליפורניה ב-1977 וסיום הלימודים בתיכון קתה קולוויץ בעיר הולדתה ב-1980, היא החלה ללמוד תאולוגיה אנגלית וקתולית באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ. שנה לאחר מכן עברה ללימודי משפטים. היא סיימה את התואר הראשון והשני בהצטיינות^[2].

ראשית הקריירה

מ-1989 עבדה דרייר באוניברסיטת מיינץ כעוזרת מחקר של פרופסור האנס יואכים פפלוג. ב-1991 היא מונתה לשופטת על תנאי והחלה לעבוד כתובעת ציבורית בבאד קרויצנאך.

דרייר חברה ב-SPD החל מ-1995. בשנים 1995 עד 1997 הייתה ראש העיר באד קרויצנאך. משנת 1997 עד 2002 עמדה בראש מחלקת הרווחה, הנוער והשיכון בבירה מיינץ^[3].

שרה בממשלת מדינת ריינלנד-פפאלץ

ב-15 במרץ 2002, ראש הממשלה דאז, קורט בק, מינה אותה לממשלתו כמחליפתו של פלוריאן גרסטר. דרייר כיהנה כשרת העבודה, הרווחה, הבריאות והאוכלוסייה של ריינלנד-פפאלץ עד ל-15 בינואר 2013. בנובמבר 2003, כאשר מורה נדקרה למוות על ידי שני ילדים בני 16 ואחד בן 17, דיירי בית מחסה לנוער בעיירה בשם רודלבן בדרום מערב פפאלץ - מה שכונה "פרשת רודלבן", היא ספגה ביקורת חריפה מהאופוזיציה בפרלמנט המדינה, האופוזיציה האשימה את השרה בכשלים חמורים בתכנון וביצוע פרויקט שיבוץ בית במקום מעצר קדם משפט וקראה להתפטרותה^[4].

בין 2005 ל-2013 הייתה דרייר יושבת ראש ה-SPD בטריר. בבחירות למדינה ב-26 במרץ 2006, בהן ה-SPD זכו להצלחה רבה, עמדה דרייר כמועמדת במחוז טריר. היא גברה, בין היתר, על ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בטריר והמועמד הבכיר כריסטוף בוהר, שהתפטר מכל משרדי המפלגה לאחר הבחירות. בבחירות למדינה ב-2011 היא זכתה שוב במנדט הישיר במחוז טריר עם 40.6 אחוזים מהקולות^[5].

ראש ממשלת ריינלנד-פפאלץ

דרייר מושבעת על ידי נשיא פרלמנט המדינה הנדריק הרינג ב-18 במאי 2016

לאחר שקורט בק הודיע על התפטרותו מתפקיד ראש ממשלת ריינלנד-פאלץ, דרייר נבחרה לראשות הממשלה ב-16 בינואר 2013 עם 60 מתוך 100 ההצבעות של חברי הפרלמנט. בכך היא הפכה לאישה הראשונה שנבחרה להנהיג את מדינת ריינלנד-פפאלץ. דרייר גם קיבלה מקורט בק את ראשות ועדת השידור הממלכתית^[6].

בבחירות למדינה ב-13 במרץ 2016, היא התמודדה לראשונה כמועמדת הבכירה של ה-SPD. המפלגה ניצחה בבחירות עם תוצאה סופית של 36.2 אחוזים מהקולות, לאחר שעמדה בפיגור משמעותי של ה-CDU ברוב הסקרים בשנתיים שלפני הבחירות. התקשורת ראתה בפופולריות הגדולה של דרייר תרומה משמעותית לביצועים הטובים של ה-SPD^[7]. ב-18 במאי 2016, היא נבחרה מחדש לראשות הממשלה עם כל 52 הקולות מהקואליציה הראשונה של ה-SPD יחד עם המפלגה הדמוקרטית החופשית והירוקים^[8] בריינלנד-פפאלץ^[9]. בנוסף דרייר הצליחה להגדיל את חלקה ל-49.6 אחוזים מהקולות במחוז הבחירה שלה וכך זכתה שוב בייצוג המחוז. אמנם, בשל הנטל הכפול של ראשות ממשלה וחברות בפרלמנט התפטרה מהמושב של המחוז בפרלמנט המדינה וסוון טוייבר תפס את מקומה^[10]. בהצבעה ב-14 ביולי 2016 שרדה דרייר את הצעת אי אמון מהאופוזיציה של ה-CDU עם כל 52 הקולות בקואליציה שלה^[11].

דרייר עם חברי ממשלתה ב-2016

ב-1 בנובמבר 2016 החלה לכהן כנשיאת הבונדסראט בתור מחליפתו של סטניסלב טיליך. ב-1 בנובמבר 2017 העבירה את תפקיד זה לראש עיריית ברלין, מיכאל מילר.

בוועידת מפלגת SPD ב-7 בדצמבר 2017, נבחרה דרייר לאחת מחמשת סגני היושב ראש הפדרלי של המפלגה^[12]. בוועידת המפלגה ב-5 בדצמבר 2020, נבחרה שוב כמועמדת הבכירה מטעם המפלגה בבחירות למדינה עם 99.7 אחוזים. ה-SPD ניצחה בבחירות עם 35.7% מהקולות כאשר ה-CDU שוב ירד לשפל עם 27.7 אחוזים מהקולות. בבחירות למדינה היא זכתה במחוז הבחירה שלה עם 47.7 אחוז מהקולות. לאחר שהתפטרה מהמנדט שלה בפרלמנט המדינה בעקבות בחירתה לראשות הממשלה, סוון טוייבר החליף אותה שוב.

ב-18 במאי 2021, דרייר נבחרה מחדש לראשות הממשלה עם 55 קולות כמספר חברי קואליציית הרמזור שלה^[13]. ב-19 ביוני 2024 היא הודיעה על התפטרותה מתפקיד ראש הממשלה מסיבות בריאותיות. ישיבת הממשלה האחרונה עם ראש הממשלה דרייר התקיימה ב-9 ביולי 2024 בדנאו, שנפגעה קשות מאסון השיטפונות בעמק אהר ב-2021^[14]. דרייר עצמה תיארה בראיון את אסון השיטפון הקטלני כנקודת מפנה בחייה, עת ספגה ביקורת קשה בשל כישלון הרשויות באירוע^[15]^[16].

דרייר הוחלפה ב-10 ביולי 2024 על ידי שר העבודה הקודם של ריינלנד-פפאלץ, אלכסנדר שווייצר^[17].

חיים אישיים

דרייר נשואה מאז יולי 2004 לקלאוס ג'נסן, שהיה בעבר מזכיר המדינה בריינלנד-פפאלץ וראש עיריית טריר מ-2007 עד 2015^[18]. מתגוררת עם בעלה בשמטדורף, פרויקט דיור בין-דורי ליד המנזר הבנדיקטיני של סנט מתיאס((אנ')) בטריר^[19].

בשנת 1995 אובחנה דרייר עם טרשת נפוצה^[20], על כן היא תלויה בכיסא גלגלים במעבר למרחקים ארוכים^[21]. בין היתר, היא פטרונית של האגודה האזורית ריינלנד-פאלץ של האגודה הגרמנית לטרשת נפוצה (DMSG) ושל ארגון TAG, פרויקט מקומי בטריר לנפגעי טרשת נפוצה^[22].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלו דרייר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מלו דרייר (בגרמנית)

מלו דרייר, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

^ SPD-Führungstrio wird nicht für Vorsitz kandidieren, Frankfurter Allgemeine, ‏03.06.2019
^ Malu Dreyer: Starke Frau wird Landesmutter, Rhein Zeitung, ‏28.9.2012
^ האתר הרשמי של מלו דרייר
^ Thomas Struk, CDU fordert Rücktritt der Sozialministerin, General-Anzeiger (Bonn) S. 5, 2005
^ Landeswahlleiter Rheinland-Pfalz, ‏28.3.2011
^ על פי חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חוק השידור ומדיניות התקשורת הם באחריות המדינות הפדרליות. ועדת השידור של המדינות היא הגוף המתווך הקבוע בין המדינות הפדרליות בגרמניה. חברי ועדת השידור הם בדרך כלל ראשי ממשלת המדינה או השרים האחראי על התקשורת.
^ Christina Elmer, Christina Hebel, Frank Kalinowski, Wie die SPD Rheinland-Pfalz verteidigt, Spiegel Politik, ‏14.03.2016
^ קואליציה שזהו הרכב מפלגותיה קרויה קואליציית רמזור על שם צבעיהם של המפלגות.
^ Ampel-Bündnis einstimmig für Malu Dreyer, SWR, ‏19.5.2016
^ Dreyer legt Mandat als Abgeordnete nieder, SWR, ‏8.6.2016
^ Joseph Hausner, Misstrauensvotum gegen Dreyer in Rheinland-Pfalz gescheitert Warum Klöckner trotzdem profitiert, FOCUS online, ‏14.07.2016
^ Daniel Friedrich Sturm, Dreyer stellt sich gegen die große Koalition – und wird belohnt, Welt, ‏07.12.2017
^ Julian Staib, Malu Dreyer zur Ministerpräsidentin wiedergewählt, Franfurter Algemeine, ‏18.05.2021
^ Letzte Kabinettssitzung von Malu Dreyer im Ahrtal: Nachfragen unerwünscht, SWR, ‏10.7.2024
^ Matthias Bartsch, Opposition kritisiert Dreyer für »bedrückende Ahnungslosigkeit, Der Spiegel, ‏09.04.2022
^ Ministerpräsidentin Dreyer bezeichnet Ahrtal-Flut als Zäsur, Süddeutsche Zeitung, ‏19.06.2024
^ Christel Haas, Ben Bukes, Schweitzer ist neuer Ministerpräsident, ZDF Heute, ‏10.07.2024
^ Beck erster Gratulant, Volksfreund, ‏02.07.2004
^ Im Trierer Schammatdorf lebt das Miteinander – Malu Dreyer mittendrin, Rhein Zeitung, ‏24.02.2017
^ Thomas Holl, Kandidatin der Herzen, Franfurter Allgemeine, ‏29.09.2012
^ Reinhold Michel, Malu Dreyer trotzt ihrer Krankheit, RP online, ‏2.10.2012
^ מלו דרייר, באתר DMSG State Association Rhineland-Palatinate

[1] SPD-Führungstrio wird nicht für Vorsitz kandidieren, Frankfurter Allgemeine, ‏03.06.2019

[2] Malu Dreyer: Starke Frau wird Landesmutter, Rhein Zeitung, ‏28.9.2012

[3] האתר הרשמי של מלו דרייר

[4] Thomas Struk, CDU fordert Rücktritt der Sozialministerin, General-Anzeiger (Bonn) S. 5, 2005

[5] Landeswahlleiter Rheinland-Pfalz, ‏28.3.2011

[6] על פי חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חוק השידור ומדיניות התקשורת הם באחריות המדינות הפדרליות. ועדת השידור של המדינות היא הגוף המתווך הקבוע בין המדינות הפדרליות בגרמניה. חברי ועדת השידור הם בדרך כלל ראשי ממשלת המדינה או השרים האחראי על התקשורת.

[7] Christina Elmer, Christina Hebel, Frank Kalinowski, Wie die SPD Rheinland-Pfalz verteidigt, Spiegel Politik, ‏14.03.2016

[8] קואליציה שזהו הרכב מפלגותיה קרויה קואליציית רמזור על שם צבעיהם של המפלגות.

[9] Ampel-Bündnis einstimmig für Malu Dreyer, SWR, ‏19.5.2016

[10] Dreyer legt Mandat als Abgeordnete nieder, SWR, ‏8.6.2016

[11] Joseph Hausner, Misstrauensvotum gegen Dreyer in Rheinland-Pfalz gescheitert Warum Klöckner trotzdem profitiert, FOCUS online, ‏14.07.2016

[12] Daniel Friedrich Sturm, Dreyer stellt sich gegen die große Koalition – und wird belohnt, Welt, ‏07.12.2017

[13] Julian Staib, Malu Dreyer zur Ministerpräsidentin wiedergewählt, Franfurter Algemeine, ‏18.05.2021

[14] Letzte Kabinettssitzung von Malu Dreyer im Ahrtal: Nachfragen unerwünscht, SWR, ‏10.7.2024

[15] Matthias Bartsch, Opposition kritisiert Dreyer für »bedrückende Ahnungslosigkeit, Der Spiegel, ‏09.04.2022

[16] Ministerpräsidentin Dreyer bezeichnet Ahrtal-Flut als Zäsur, Süddeutsche Zeitung, ‏19.06.2024

[17] Christel Haas, Ben Bukes, Schweitzer ist neuer Ministerpräsident, ZDF Heute, ‏10.07.2024

[18] Beck erster Gratulant, Volksfreund, ‏02.07.2004

[19] Im Trierer Schammatdorf lebt das Miteinander – Malu Dreyer mittendrin, Rhein Zeitung, ‏24.02.2017

[20] Thomas Holl, Kandidatin der Herzen, Franfurter Allgemeine, ‏29.09.2012

[21] Reinhold Michel, Malu Dreyer trotzt ihrer Krankheit, RP online, ‏2.10.2012

[22] מלו דרייר, באתר DMSG State Association Rhineland-Palatinate

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]