מלכי רוהן
בעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין מלכי רוהן הם שליטי רוהן, או גליל־הרוכבים בשפתם. רוהן הייתה ממלכה בארץ־התיכונה שנוסדה באמצע האלף האחרון של העידן השלישי. את שורשיה מוצאת רוהן באאותאוד, קבוצה שבטית גדולה של אנשי־הצפון שהיו קשורים לבית באור.
אודות ההיסטוריה הקדומה של האאותאוד ידוע מעט. לפי אגדתם, המלך פרוגמאר הנהיג את האאותאוד לאזור הבטחה שבין נהרות אנגוול וגריילין, בבריחתם מאנשי־המזרח והאורקים שנותרו באזור מושבם העתיק, אחר מפלת ממלכת אנגמר. מלכם פראם הרג את הדרקון סקתה, ובנו לאוד מת בניסיון לאלף סוס. אאורל, בן לאוד, נקרא לעזרת גונדור בשעתה הקשה, ובתמורה הוענק לו השטח בו הקים את רוהן.
הקו השושלתי הראשון עריכה
אאורל עריכה
אֵאוֹרְל "הצעיר" (2485 – 2545) ראש האאותאוד בשנים 2501 - 2510 לעידן השלישי ומלך רוהן בשנים 2510 - 2545. מייסד בית אאורל.
אאורל נולד ללֵאוֹד, שליט האאותאוד. אביו מת כאשר ניסה לאלף סוס פרא אשר אאורל, בעולו לכס המלוכה, תפס ואילף. לסוס קרא אאורל פלארוף, והוא היה לאבי המאיראס, סוסי מלכי גונדור. אאורל ירש את אביו בגיל 16, ומשום כך כונה "הצעיר" (כמו גם עבור מראהו הצעיר שנשמר לעת זקנה).
בשנת 2510 עלו אנשי־מזרח משבט בלַחוֹת על גונדור. באותה העת יצאו האורקים מהרי הערפל ותקפו את גבולות גונדור. צבא גונדור המובס קרא לעזרת יושבי עמק האנדואין, אולם האזור לא היה מאוכלס ברובו, ועזרה לא באה. כאשר נודע לאאורל על המתרחש הוא יצא בראש כוח פרשים לעזרת גונדור. בהגיעו לקרב המיט מכה קשה לכוחות האויב מהעורף.
תבוסת גונדור נמנעה, וכגמול הוענק אזור קלנדרון לאאורל ובני עמו. העם עבר לאזור שהוענק לו, שם כינה עצמו "אֵאוֹרלִינגַס", אחר מנהיגם ומלכם הראשון. אאורל נשבע אמונים לקיריון, סוכן גונדור, ומהימים הללו ואילך היו חתומים הרוהירים על ברית עם גונדור. אאורל הקים את בירתו החדשה, היא אלדבורג, ונפטר בקרב נוסף מול שבט הבלחות.
ברגו עריכה
בּרֶגוֹ (2512 – 2570) היה מלכה השני של רוהן ובנו של אאורל הצעיר. ברגו עלה לכס עם מות אביו בשנת 2545 (בגיל 33).
בימיו המשיכה הגירת האאותאוד לרוהן, וברגו הגן על גבולות ממלכתו מפני הדונלנדים ואנשי־המזרח. כמו כן, בנה המלך את האולם הזהוב, מדוזלד, והפך את אדוראס לבירתו. בנו ויורשו, באלדור, נכנס למעברי המתים מתוך גאווה ומצא שם את מותו. בשנה העוקבת מת אביו מצער ואלדור, בנו השני ירש את כסאו.
עצמות באלדור נמצאו על ידי אראגורן בן אראתון. בסרטו של פיטר ג'קסון "שר הטבעות: שני הצריחים" רכב אראגורן על סוס בשם ברגו, כנראה אחר המלך.
אלדור עריכה
אַלְדוֹר "הזקן" (2544 - 2645) היה מלכה השלישי של רוהן ובנו של ברגו. אלדור כונה כך עבור אורך חייו ותקופת שלטונו (75 שנים) הארוכים.
אלדור ירש לכתר בגיל 26, אחר שאחיו, היורש הישיר, מת במעבר המתים. המלך הכניע את אחרוני הדונלנדים ממזרח לנהר האייזן. כמו כן, בימיו יושבו אזורים בלתי מיושבים בממלכה. מערכותיו נגד הדונלנדים הבטיחו את השקט בימי יורשיו.
פראה עריכה
פְרֵאַה (2570 - 2659) היה מלכה הרביעי של רוהן ובנו של אלדור הזקן. פראה היה הצעיר שבצאצאי אלדור, אולם הזכר היחיד. נוכח שלטון אביו המאורך שלט פראה 14 שנים בלבד. בנו, פראויין ירש אותו.
פראויין עריכה
פְרֵאַוָיִין (2594 - 2680) היה מלכה החמישי של רוהן ובנו של פראה. הוא שלט 21 שנים בטרם מותו בגיל 86, ובנו גולדויין עלה על כסאו.
גולדויין עריכה
גוֹלְדְוָיִין (2619 – 2699) היה מלכה השישי של רוהן ובנו של פראויין. ימיו היו עת הזהב של רוהן, ועושרו היה עצום. השמירה על גבולות הממלכה נחלשה בימיו, ועודדה בכך פשיטות של הדונלנדים, אותם גירש אבי־סביו. הוא נפטר אחרי 19 שנות שלטון ובנו דאור ירשו.
דאור עריכה
דֵאוֹר (2644 - 2718) היה מלכה השביעי של רוהן ובנו של גולדויין. הוא עלה לכס עם מות אביו בשנת 2699. הדונלנדים, אשר החלו ללחוץ על גבולות רוהן עוד בימי אביו, החלו להוות סיכון ממשי ולחצות את הגבולות לתוך רוהן. ברוכבו צפונה להילחם בהם, גילה דאור כי הדונלנדים השתלטו על המבצר הגודנדורי של אייזנגארד. נבצר ממנו להסירם, ולכן סבל את נוכחותם וסכנתם לגבולות ממלכתו. דאור נפטר אחר 19 שנות שלטון בעיותיות, ובנו גרם היה היורש.
גרם עריכה
גרֶם (2668 - 2741) היה מלכה השמיני של רוהן ובנו של דאור. הוא החליף את אביו עם מותו בשנת 2718. שלטונו, בן 23 השנים, היה זה של מלחמה גלויה עם הדונלנדים שהשתלטו על אייזנגארד. במותו ירש אותו בנו, מהמפורסמים במלכי רוהן, הלם.
הלם עריכה
הֶלם "יד-המקבת"' (2691 - 2759) היה מלכה התשיעי של רוהן, אחרון מלכי הקו הראשן ובנו של גרם. בעולו לכס, עם מות אביו, היה מצבה של ממלכתו מעורער נוכח מלחמה שפרצה עם הדונלנדים אשר פעלו מאייזנגארד.
בשלב מסוים בשלטונו, לחץ פרקה, דונלנדי עשיר אשר עשה את ממונו מאדמותיו לגדות נהר אדורן, על המלך לחתן את בת המלך לבנו וולף. פרקה בא לאדוראס עם חבורת אנשים כדי לאיים על המלך. כן, טען פרקה כי מוצאו מהמלך פראויין. המלך לא הסכים להצעתו של הדונלנדי והלם בפרקה למותו; על בנו וקרוביו של פרקה הכריז כאויבי המלך.
בעבור ארבע שנים, פלש כוח גדול של דונלנדים לרוהן בהנהגת וולף. הלם ואנשיו ברחו לנקרת הלם (הנקראת על שמו) הואיל והדונלנדים צלחו בפשיטתם וכל צבאות גונדור היו עסוקים ולא יכלו להתפנות לעזרת רוהן. וולף כבש את אדוראס, היכן שעמד מולו האלת בן הלם; האמה, בנו השני, מצא את מותו מחוץ לנקרה לאחר שיצא ממנה עם מספר אנשים עקב הקור והרעב ששררו אחר החורף הקשה. אחר מות בניו, היה נוהג הלם לצאת מהנקרה, לתקוע בקרנו ולהרוג, עם אגרופיו בלבד, בדונלנדים אשר מצא. לבסוף מצא הלם את מותו באחד משיטוטיו. בן אחותו, פראלאף, ירש אותו.
הקו השושלתי השני עריכה
פראלאף עריכה
פְרֵאַלָאף הילדנסון (2726 - 2798) היה מלכה העשירי של רוהן, מייסד הקו השני ובן־אחות הלם. פראלאף יצא מדאנהרו עם קבוצת אנשים, בעוד שהרוהירים היה נצור בנקרת הלם, וכבש את הבירה אדוראס. השלגים המומסים ועזרתה של גונדור הבריחו את הדונלנדים הרחק מגבולות רוהן, והסירה אותם מאייזנגארד.
בימי פראלאף קיבל אייזנגארד אדונים חדשים: סארומן הלבן עבר לגור במעוז, לשמחת המלך שרצה בבן־ברית חזק בגבול ממלכתו. במותו ירשו פראלאף על ידי בנו בריטה.
בריטה עריכה
בּרִיטַה "לֵאוֹפַה" (2752 - 2842) היה מלכה האחד־עשר של רוהן ובנו של פראלאף הילדנסון. כינויו לאופה ("האהוב" ברוהירית) נובע ממנהגו לסייע לנזקקים בממלכתו, בעודה מתאוששת מהמלחמה הקשה עם הדונלנדים.
בימיו, עקב מלחמת הגמדים והאורקים, פנו אורקים רבים להרים הלבנים שבגבולה הדרומי של רוהן. אויבים חדשים אלו נהדפו על ידי בריטה. במותו, אחר 44 שנות שלטון, הואמן כי האורקים הובסו, אולם לא הייתה אמת באמונה זאת. את בריטה ירש בנו, ואלדה.
ואלדה עריכה
וַאלְדַה (2780 - 2851) היה מלכה השנים־עשר של רוהן ובנו של בריטה. בטרם עלייתו לכס המלוכה, כיהן בצבא אביו שלחם באורקים הפולשים. עם מות אביו, עלה לכס במחשבה כי האורקים לא יטרידו את גבולותיו. בעבור תשע שנות שלטונו, נקלעו הוא וחברת אנשים למארב אורקים סמוך לדאנהרו. במארב מצא את מותו, ואת דמו הבטיח לנקום בנו ויורשו פולקה.
פולקה עריכה
פוֹלְקַה "הציד" (2804 - 2864) היה מלכה השלושה־עשר של רוהן ובנו של ואלדה. כישורו בציד העניק לו את כינויו. את דם אביו נקם אחר שמיצה את הדין עם האורקים הנותרים בגבולות רוהן. את מותו מצא במסע־ציד מידי חזיר־הבר של אברהולט, ובנו פולקויין עלה על כסאו בסמוך למותו.
פולקויין עריכה
פוֹלקְוַיִין (2830 - 2903) היה מלכה הארבעה־עשר של רוהן ובנו של ואלדה. לפולקויין נולדו ארבעה צאצאים; פולקר ופסטרד התאומים, פנגל ובת ששמה לא ידוע. בימיו נקלעה גונדור לקרבות עזים עם ההארדרים, ופולקויין שלח את בניו התאומים בראש צבא לעזרת טורין השני, סוכן גונדור. בניו מתו בקרב איתיליאן.
כמו כן, עסק פולקויין בהכנעתם הסופית של הדונלנדים בין נהר האייזן לנהר האנדור וכיבוש השטחים המדוברים. בתום שלטון של 39 השנים ירש אותו בנו הנותר, הוא פנגל.
פנגל עריכה
פֵנְגֵל (2870 - 2953) היה מלכה החמישה־עשר של רוהן ובנו של פולקויין. פנגל אשר היה לבן יחיד עם מות אחיו, נתפנק ונודע כרודף בצע וזללן. בנו הסתכסך עמו, ועזב את רוהן לטובת גונדור. עם מות אביו, חזר תנגל לרוהן.
תנגל עריכה
תֵנְגֵל (2905 - 2980) היה מלכה השישה־עשר של רוהן ובנו של פנגל. אחר סכסוך עם אביו, ובהגיעו לבגרות עזב לגונדור. בגונדור שירת נאמנה את הסוכן טורגון, ונשא לאישה את מורוון סטילשין. מנישואיו נולדו לו שלוש בנות ובן, הוא תאודן.
עם מות אביו נקרא תנגל למלוך על רוהן. שלטונו אופיין בסגנון גונדורי, אך היה יציב. תנגל נחשב לשליט פיקח. בימיו החל סארומן לדרוש את אייזנגרד כשלו. בתום שלטונו, בן 27 השנים, ירשו בנו תאודן, המלך האחרון לקו השני.
תאודן עריכה
תֵאוֹדֵן (2948 - 3019) היה מלכה השבעה־עשר של רוהן ובנו של תנגל. תאודן נולד בגונדור לתנגל ומורוון סטילשין, ועלה לשלטון עם מות אביו. תאודן נשא את אלפהילד לאישה ולהם נולד בנו היחיד, הוא תאודרד.
אחיזתו של תאודן בשלטון נחלשה לאור הרעלת מוחו שנגרמה בידי יועצו גרימה, משרת סארומן. חולשה זאת למד סארומן הלבן לנצל, ודונלנדים ואורקים פשטו על אדמות רוהן. תאודרד בנו מצא את מותו בקרב עם האורקים, אחר שלושים שנות שלטון, גנדלף הלבן ריפא את תיאודון. בשנה האחרונה לחייו הנהיג תאודן את העם לבטחה וניצחון בקרב נקרת הלם. כמו כן, כיבד תאודן את בריתו עם גונדור ויצא לעזרתה בקרב שדות פלנור, שם מצא את מותו. הוא הובא לקבורה באדוראס, ואותו ירש אחיינו.
הקו השושלתי השלישי עריכה
אאומר עריכה
אֵאוֹמֵר "אֵאַדִינג" (2991 לעידן השלישי – 63 לעידן הרביעי) היה מלכה השמונה־עשר של רוהן, בנה של תאודוין ומייסד הקו השושלתי השלישי. את כינוי אאדינג ("המבורך") קיבל עבור שלטונו שאופיין בהחלמה מפצעי מלחמת הטבעת.
הוא נולד לתיאודווין, שהייתה אחותו של תיאודן מלך רוהן, ולאיאומנד. בגיל צעיר איבדו הוא ואחותו אאווין את אמם, ומשום כך אומצו על ידי תאודן. אאומר שירת כשר־האלף השלישי של גליל־הרוכבים, אך נעצר בהשפעת גרימה, יועצו המשוחד של דודו. אחר החלמת תאודן, סייע אאומר בקרב נקרת הלם בהגנת עמו. מאוחר יותר, רכב לעזרת גונדור בקרב שדות פלנור עם דודו אשר מצא את מותו בקרב.
אאומר נותר בגונדור וסייע לאלסר בשיקום הממלכה המאוחדת, ומאוחר יותר שב לרוהן היכן שהוכתר למלך. אלסר ואאומר חדשו את שבועת אאורל, היא הברית בין גונדור לרוהן ודרישת הרוהירים לאדמות רוהן. אאומר נשא את לותיריאל, נסיכת דול אמוראת, ובנם אלפויין ירש את אאומר.
אלפויין עריכה
אֵלפוֵיִין (63 - ?) היה מלכה התשעה־עשר של רוהן ובנו של אאומר. מעט ידוע אודות שלטונו, הואיל והספר האדום נחתם בטרם עלייתו לשלטון. סביר להניח כי המלך היה בן בריתה של גונדור, ושבימיו התאושש האאורלינגאס ממלחמת הטבעת.